Zohar Mishpatim 16
Zohar, Mishpatim 16:1
וכל אינון דרשימין בסימנין דקב"ה ושכינתיה, אינון רשימין ביומין דחול, באות דתפלין, ובאות דמילה. ורשימין בזכור ושמור בשבת. רשימין בתורה שבכתב, דאתיהיבת מימינא. ובתורה שבע"פ, דאתיהיבת משמאלא. וקב"ה, זכור מימינא, ושמור משמאלא. ושכינתא, זכירה מימינא, ושמירה משמאלא. אינון תפלין דרישא דב"נ, ותפלין דיד. והכי שכינתא, תורת יי' תמימה, ומצוה דיליה. והאי מסטרא דעמודא דאמצעיתא, דאיהו כליל דינא ורחמי. זכור ושמור. אתקריאת איהי זכירה שמירה. ובכל פקודין איהי שקילה לגביה במדרגה.
Zohar, Mishpatim 16:2
אבל מסטרא דחסד, קב"ה זכור, ושכינתא שמור. כמה דאוקמוה מארי מתניתין, זכור לזכר, ושמור לכלה. בגין דבימינא ובשמאלא ענפין מתפרדין, כגוונא דכנפי ריאה, דאינון פרודות מלמעלה. לקבלייהו חיון, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. ולקבל פתוחות דס"ת. לתתא תרווייהו ביחודא חדא, כגון סתומות דס"ת, דלית תמן פרודא. ובגין דא, באתר דיחודא, דאיהו גופא, דומה לשדרה דלולב, אם נפרצו, או נפרדו עליו פסול.
Zohar, Mishpatim 16:3
בכמה רשימין רשים קב"ה לישראל, לאשתמודעא לגבי מלאכין. אלין דימינא, דתליין מקב"ה. או אלין דשמאלא, דתליין משכינתא. או אלין דתליין מקב"ה ושכינתיה ביחודא חדא. ודאי אלין דאית בהון תורה, רשימין בחסד. ואלין דאית בהון מצוה, רשימין בגבורה. ואלין מארי דתפלין, ואות שבת, ואות ברית, רשימין בצדיק.
Zohar, Mishpatim 16:4
ובעירן, עמי הארץ, אינון רשימין באעברו דערלה ופריעה. עופין, בזפק ובקרקבן נקלף, באעברו דזפק, וקליפה דקרקבן, אינון רשימין עופין למיכל ובעירן, בתרי סימנין, מעלת גרה, ומפרסת פרסה. כלהו רשימין בתרי סימנין, כגוונא דערלה ופריעה, דמתעברן מעמא קדישא.
Zohar, Mishpatim 16:5
אבל תלמידי חכמים, כלהון רשימין, מנהון, בכרסייא. ומנהון, במלאכי, בארבע חיון דכרסייא. מנהון בככביא ובמזלי. ומנהון רשימין, במדות דקב"ה אשתמודעין. ואינון דמתעסקין באורייתא ובמצות, לשמא דקב"ה ושכינתיה, שלא על מנת לקבל פרס, אלא כברא דאיהו מחוייב ביקרא דאבוהי ואמיה, דא אתקשר ודאי ואתרשים, בעמודא דאמצעיתא ושכינתיה, כאילו ביה הוו חד. ומאן דאית ביה תורה בלא מצוה, או מצוה בלא תורה, כביכול כאילו הוו ביה בפרודא. אבל בדא ודא, כאילנא, דענפוי מתפרדין לימינא ולשמאלא, ואילנא יחודא דתרווייהו, באמצעיתא.
Zohar, Mishpatim 16:6
רשיעיא, אינון רשימין בלא סימנין דטהרה, אינון דלית להון תפלין על רישא, ודרועא. ואינון דלא רשימין בתורה ובמצות. ואלין דלא נטרין זכור ושמור. ולא רשימין בתכלת ולבן דציצית. ואלין דלא רשימין באלין סימנין, שקץ הם לכם, לאו אינון ישראל אלא עמי הארץ. מה אלין שקץ ושרץ, אוף אינון כן, שקץ ושרץ. כמה דאוקמוה מארי מתניתין, עמי הארץ הם שרץ, ונשותיהם שקץ. ועל בנותיהם אתמר, ארור שוכב עם כל בהמה.
Zohar, Mishpatim 16:7
ומיתתהון מיתה באתגליא, ולית מיתה אלא עניותא, ומיתה דעניותא דלהון, לא יהא באתכסיא, כעופין דדמיין למארי פקודין, אלא באתגלייא, לעיני עמא, דעני חשוב כמת. ואית עניותא באתכסיא, מעיני בני נשא. ואית עניותא, לעיני כלא. כזריקו דדם דבהמה, וזריקתה לעיני כלא, דשפכין דמא קמי כלא. הכי עניין שפכין דמוי באנפייהו, לעיני בני נשא, ואתהדרין ירוקין כמתין.
Zohar, Mishpatim 16:8
ואי הדרין בתיובתא, ולא פתחין פומהון להטיח דברים כלפי מעלה ומיתה דלהון בסתימו דפומא, כבעירא דאיהי מיתא, ולית לה קול ודבור. ובוידוי הכי יימא איהו, אין לי פה להשיב, ולא מצח להרים ראש, ויתודה ומייחד לקב"ה בכל יומא, למהוי מיתתיה באחד. כגוונא דשחיטת בהמה, בתריסר בדיקות דסכין, ובסכין דאינון אח"ד.
Zohar, Mishpatim 16:9
ומברך ומקדש לקודשא ב"ה בכל יומא, בברכו ובקדושה, ובכל אכילה ושתיה דיליה. כגוונא דמברך כהנא, ברוך אתה, הא ברכה. אשר קדשנו, הא קדושה. כד רוחא מברך לקב"ה, בכל יומא בברוך, ומקדש ליה בקדושא דיליה, ומיחד ליה ביחודא דאיהו שכינתיה. קב"ה נחית על ההוא רוחא בכמה משריין.
Ficha editorial de este texto