Zohar Mishpatim 17
Zohar, Mishpatim 17:1
אליהו, ודאי בר נש דמברך ומקדש, ומיחד למטרוניתא, כמה משריין דמטרוניתא סלקין עמיה, ומשריין דמלכא, נחתין לגביה. וכלהו לנטרא ליה, ולאודעא ליה לההוא רוחא, כמה חידושין ועתידות, בחלמין דנבואה, וכמה סתרים. כגוונא דיעקב, דאתמר ביה, והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. ועל משריין דמלכא ומטרוניתא אתמר, ויקרא שם המקום ההוא מחנים. אבל מלכא ומטרוניתא לא נחתין תמן.
Zohar, Mishpatim 17:2
אמר אליהו, רעיא מהימנא, הכי הוא ודאי. אבל בגין דבכל פקודא ופקודא, הוה אשתדלותא דילך, ליחדא קב"ה ושכינתיה, בכל משריין דעילא ותתא, הכי קב"ה ושכינתיה, וכל משרייתיה עילא ותתא, מתיחדין ברוחא דילך, בכל פקודא ופקודא, כברא דמלכא, דאבא ואמא רחמין ליה, ונשקין ליה, ובחביבו דיליה, לא המנין ליה במשריין דלהון, אלא אינון גופייהו, נטרין ליה.
Zohar, Mishpatim 17:3
בגין דההוא רוחא דילך, מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהו, דאיהו ו' כליל אבא ואימא, דאינון י"ה. נפש דילך. בת יחידא, מסטרא דאת ה', שכינתא תתאה, לא זזת מינך. וכגוונא דאבא ואימא נטרין ברא, הכי נטרין ברתא. במשריין עלאין, דאינון מחנים. ובמחשבה עלאה, סלקין לרוחא דילך, כמה דאוקמוה, ישראל עלה במחשבה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ואימתי רוחא דילך סליקת במחשבה. כד איהי שלימא, ואתמר בה, כל הנשמה תהלל יה. ובנפשא דאיהי ה'.
Zohar, Mishpatim 17:4
רוח יי' אתמר ביה, כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח. ואינון, רוח יי', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה וגו', שלים בארבע אתוון, סליק במחשבה, ועלת העלות מעטר ליה בכתר. בכל האי יקר, רוחא דילך, סליק ונחית בכל ליליא. וכל מלין דאתגליין לך בחסד ועלייהו אתמר ואתם הדבקים ביי', אתם, ולא אומין עכו"ם. ובג"ד, זבח לאלהים יחרם, אלהים אחרים. בלתי ליי' לבדו.
Zohar, Mishpatim 17:5
זכאה עמא קדישא, דאתקריאו עאנא דקב"ה, למקרב גרמייהו קרבנין קמיה. כמה דאתמר, כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. וקרבין גרמייהו כעאנין, בתעניתא. דמעוט חלבא ודמא, דתעניתא, איהו חשיב יתיר מקרבנא דבעירן, דהוה מתמעט דמא וחלבא וכל אינון אמורין ופדרין, דמתאכלין כל ליליא.
Zohar, Mishpatim 17:6
זכאין אינון, דמקרבין רוחין דלהון, קרבנין קדם יי'. ובכל ליליא וליליא, דרוחא דלהון היא העולה לגביה, אי סליק לה, בתורה ומצוה, בתורה, דאיהי עשר אמירן, דאתייהיבו מאת י' דבעשר דברן, מאתוון ה"ה. בו', בשית חומשי תורה בספר בראשית. חמשה אינון דאתקריאו חמשה חומשי תורה. שתיתאה ספר בראשית אקרי. ובמחשבה דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאתמר ביה, ישראל עלה במחשבה. ולאן אתר סליק. לגבי כתר דתמן עלת העלות, מופלא ומכוסה.
Zohar, Mishpatim 17:7
זכאה מאן דסליק ליה במצוה, דאיהי מצות תפילין, דבהון ארבע פרשיות, דבהון שם ידו"ד. י': קדש לי. ה': והיה כי יביאך. ו': שמע ישראל. ה': והיה אם שמוע. במחשבה. לקשרא לה ביד, דשכינתא ואיהי כלילא ממעשה דאיהי ה'. ודבור דאיהי בינה, כלילא ו' ספיראן. ובמחשבה, דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ידו"ד. י"ד אתוון, כחושבן יד. ואתרמיזו בארבע פרשיין, וביתא דתפלין א', ותרין רצועי דרישא, שבע. דתרין שינין תשע. וקשר דרצועה עשר. וד' פרשיין דיד, הרי י"ד. יד דשכינתא, יד ידו"ד.
Zohar, Mishpatim 17:8
בגינה אתמר, בידך אפקיד רוחי וגו'. רוח אתפקד לידו"ד. וקב"ה נחית לגביה, לקבלא ליה לגבי שכינתא. ונטרי ליה קב"ה ושכינתיה. ומאן גרים דא. מאן דבכל מצוה ומצוה, סליק שכינתא לגבי קב"ה.
Zohar, Mishpatim 17:9
וע' תיבין דיענך יי' ביום צרה. ובמאי צווחת. אלא ודאי ישראל אית בהון מארי תורה, מלאכים, מסטרא דאילת השחר, דאיהי שכינתא. ותרין דרגין אינון, בקר ושחר, ועלייהו אתמר, נעימות בימינך נצח. בקר דאברהם, דאיהו חס"ד, דא סליק יתיר ביומא דפורקנא, אבל שחר אקדים ליומא דפורקנא. ומאי איהו. נצח, דשכינתא מסטריה אתקריאת אילת השחר.
Zohar, Mishpatim 17:10
ובגין דא, ל"מ נצ"ח, תמן נצ"ח, תמן ל"מ. דאינון ע' קלין דצווחת אילת השחר על בנהא, דאתתקף עלייהו קדרותא בגלותא, שחרות השחר בע' שנין בתראין, בההוא זמנא יתקיים בישראל, כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יי'. ועל כן נקוה לך יי' אלהינו.
Ficha editorial de este texto