כה תברכו את בני ישראל אמור להם, כה תברכו, בלשון הקדש. כה תברכו, ביראה. כה תברכו, בענוה. אמר ר' אבא, כה תברכו, תאנא, האי צד"ק אתקרי כ"ה, דכל דינין מתערין מכ"ה, והיינו דאמר ר' אלעזר, מהו מכה רבה. כלומר, מכה מן כה. וכתיב והנה לא שמעת עד כ"ה, כמה דאגזים משה. וכתיב בזאת תדע כי אני יי', וכלא חד, וכתיב ולא שת לבו גם לזאת, דזמינא לחרבא ארעיה.
ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד, אתבסמת. ובגין כך, אתמסר דא לכהן, דאתי מחסד, בגין דתתברך ותתבסם כ"ה, הה"ד כה תברכו, כלומר, אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין, תבסמון לה, ותברכון לה, דכתיב כה תברכו את בני ישראל, תברכו בהאי חסד לכ"ה, ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין.
הה"ד כה תברכו את בני ישראל אמור להם. אמרו לא כתיב, אלא אמור, לאפקא משרבו הפריצים, דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא, משמע דכתיב אמור להם. אמור סתם. ד"א אמור כיון דכתיב כה תברכו, אמאי לא כתיב תאמרו. אלא תני ר' יהודה, אמור להם. זכו להם, לא זכו אמור סתם.
ר' יצחק פתח, וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'. וראיתי אני דניאל לבדי. והא תנינן, אינהו נביאי, ואיהו לאו נביא, ומאן נינהו. חגי זכריה ומלאכי. אי הכי, אתעביד קדש חול, והא כתיב לא ראו, אמאי דחילו. ובדניאל כתיב וראיתי אני, ולא דחיל. ואיהו לאו נביא, הא חול קדש.
אלא הכי תאנא, כתיב אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. בזאת הא דאמרן זאת עדבא חולקיה, לאתחסנא, ולמעבד ליה נוקמין. ותנא, עביד קב"ה לדוד, רתיכא קדישא עם אבהתא, כתרין עלאין קדישין דכלא, דאחסינו אבהתא. ותאנא, מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי. ובאתר מלכו דלעילא, אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא, דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין.
ותאנא, בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד, לית מאן דקאים קמיה. וראיתי אני דניאל לבדי את המראה, משום דמבנוי דדוד הוה, דכתיב ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי, ומשום דהוה דיליה הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון, בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי, לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה.
ובשעתא דפרסין כהני ידייהו, דאתיין מחסד, אתער חסד דלעילא, ואתחבר בהאי כה, ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין, הה"ד כה תברכו את בני ישראל, ולא לשאר עמין.
בגין כך כהן, ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד, על ידוי, דאקרי חסיד, דכתיב לאיש חסידך. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב וחסידיך יברכוכה, אל תקרי יברכוכה, אלא יברכו כ"ה. כה תברכו, בשם המפורש. כה תברכו, בלשון הקדש.
תאנא, אמר ר' יהודה, בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי, כל כתרין קדישין דלעילא מתערין, ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא, דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר, ולא פסיק ברכאן דנבען, מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו.
ותאנא, בההוא זמנא, לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא, ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין, הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא. מאן מטרוניתא. דא כנסת ישראל. מאן כ"י. כנסת ישראל סתם.
תאנא אמר ר' יצחק, כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא, דכתיב וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם. ידו כתיב, ולא ידיו. משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר, רזא הוא, משום דכתיב והוא ימשול בך.
תאנא, כהן דבעי לפרסא ידוי, בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה, דבעי לקדשא ידוי, על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא. דא ליואה. דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי, דכתיב וקדשת את הלוים, הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים, וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן, דכל כהן דפריס ידוי, בעי לאתקדשא ע"י דקדישא, ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא, לא יטול קדושה דמייא, מבר נש אחרא, דלא הוי קדישא.
ובצניעותא דספרא תאנא, לוי דאתקדש כהנא על ידוי, בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי, ויתקדש על ידא דכהנא אחרא. תאנא, כהנא אחרא לא בעי, דהא כהן דלא שלים, לא בעי האי כהנא שלים, לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים, ואתחזי לסלקא בדוכנא, ולמפלח משכן זמנא, הא שלים הוא, והא אקרי קדוש, דכתיב וקדשת את הלוים. א"ר תנחום, אף אקרי טהור, דכתיב וטהרת אותם. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה.
תאנא, כהנא דפריס ידוי, בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא, בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי, כמה דאתחזי ליה. בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא. ולאתכוונא באינון מלין.
א"ר יצחק, בעי קב"ה דיתברכון עלאי, בגין דיתברכון תתאי, ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, על ידא דתתאי, דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא, דכתיב וחסידיך יברכוכה.
א"ר יהודה, כל כהן דלא ידע רזא דא, ולמאן מברך, ומאן היא ברכתא דמברך, לאו ברכתא דיליה ברכתא, והיינו דכתיב, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. מאי דעת. דעת סתם. ותורה יבקשו מפיהו, עלאין, יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו. תורה. תורה סתם, היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם. דתניא, תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ"ט. כי מלאך יי' צבאות הוא. ותנינא, דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא, ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
16
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, נשא ט״ו
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
