אמר ר"ש, תאנא בצניעותא דספרא, שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא, כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א. דאתכסייא כתיב באתוון אחרנין, וההוא דאתכסייא הוא טמירו דכלא. א"ר יהודה, ואפילו ההוא דאתגלייא, אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו.
דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא, ולמיחת רחמי, דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא, סתימאן כ"ב מכילן דרחמי, וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא, וט' דאתגליין מזעיר אנפין ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד, דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן.
ותאנא, כד הוה צניעותא בעלמא, הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא, סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא. כהנא מכוין, ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומתגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא, סתים כלא באתוון רשימין.
ות"ח, דכל הני כ"ב מכילן דרחמי, משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר, י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא, לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח, לאכפיא להו. זמנא תניינא, אמר ט' מכילן דרחמי, דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא, ומשתכחן דמתברכן כלהו עלמין בסטרא דרחמי, דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון, מכילן סתימאן.
יברכך יי' וישמרך, אלין תלת קראי, וג' שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון, ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון, דסתימין בהני ג' קראי, לקביל כ"ב מכילן דרחמי דכליל כלא. ובג"כ כתיב אמור, ולא אמרו, כמה דאוקימנא. אמור. דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. אמור: במלין סתימין דלעילא. אמור: חושבן רמ"ח אברין דבאדם חסר חד. מ"ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא, בהני תלת קראי, כדאמרן. להם: לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין.
תאנא, א"ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון, שאילנא ליה, אמינא, רבי מאי קא חמא דוד דקאמר אדם ובהמה תושיע יי', אדם תינח, בהמה למה. א"ל יאות שאלת, כלא במניינא הוא, זכו אדם, לא זכו בהמה.
אמינא, רבי, רזא דמלה קא בעינא. א"ל כלא אתמר, ות"ח, קרא קב"ה לישראל אדם, כגוונא דלעילא. וקרא להו בהמה, וכלא בחד קרא, דכתיב ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'. ואתן צאני צאן מרעיתי, הא בהמה. אדם אתם, הא אדם. וישראל אקרו אדם ובהמה, ובג"כ אדם ובהמה תושיע יי'. ועוד רזא דמלה, זכו אדם כגוונא דלעילא. לא זכו, בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל, הה"ד אדם ובהמה תושיע יי'.
ות"ח, לית ברכתא לתתא אשתכח, עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח, וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב, דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ. לביש, דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה.
א"ר יהודה, בג"כ כתיב אמור להם סתם, לאתברכא עלאין ותתאין, כלהו כחדא. דכתיב כה תברכו בתחלה, ואחר כך את בני ישראל אמור להם סתם, לאתברכא כלהו כחדא, יברכך יי', לעילא. וישמרך, לתתא. יאר יי' פניו, לעילא. ויחנך, לתתא. ישא יי' פניו, לעילא. וישם לך שלום לתתא.
ר' אבא אמר, כלהו כחדא מתברכאן, בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא, בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי, דלא אשתכח בהו דינא. ולא, והכתיב ישא יי' פניו אליך. אמר רבי אבא, ישא: יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
10
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, נשא ט״ז
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
