Zohar Noach 12
Zohar, Noaj 12:1
ויאמר אלקים אל נח קץ כל בשר בא לפני. רבי יהודה פתח הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני. אמר דוד קמי קב"ה תרין קצין אינון, חד לימינא וחד לשמאלא, ואינון תרין אורחין למהך בהו בני נשא לההוא עלמא. קץ לימינא, דכתיב לקץ הימין, וקץ לשמאלא, דכתיב קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמות. מאי ולכל תכלית הוא חוקר, מאן הוא חוקר, אלא ההוא קץ לשמאלא דמחשיך אפיהון דברייתא.
Zohar, Noaj 12:2
קץ לימינא, כדקאמרן, דכתיב לקץ הימין. א"ל קב"ה לדניאל, ואתה לך לקץ ותנוח. א"ל מנוחה בהאי עלמא, או בההוא עלמא, א"ל בההוא עלמא, כד"א ינוחו על משכבותם. א"ל בזמנא דיקומון מעפרא, איקום בינייהו, או לאו, א"ל ותעמוד, א"ל הא ידענא די יקומון כתות כתות, מנהון דזכאי קשוט, ומנהון דחייבי עלמא, ולא ידענא עם מאן מנהון איקום, א"ל לגורלך. אמר ליה, הא אמרת ואתה לך לקץ, אית קץ לימינא, ואית קץ לשמאלא, ולא ידענא לאן קץ, לקץ הימין, או לקץ הימים. א"ל לקץ הימין.
Zohar, Noaj 12:3
אוף הכא, דוד א"ל לקב"ה הודיעני ה' קצי, מה איהו חולק עדבי, ולא נח דעתיה עד דאתבשר דיהוי לימינא, דכתיב שב לימיני. ת"ח אוף קב"ה א"ל לנח, קץ כל בשר בא לפני, מאן איהו, דא קץ, דאחשך אפייהו דברייתא, דאיהו קץ כל בשר.
Zohar, Noaj 12:4
בא לפני. מכאן אוליפנא, חייבי עלמא מקדימין ליה, ומשכן ליה עלייהו, לאחשכא לון, דכיון דיהבי ליה רשותא, נטיל נשמתא, ולא נטיל עד דיהבי ליה רשותא, ועל דא בא לפני, למיטל רשו לאחשכא אפייהו דבני עלמא, ובגיני כך, והנני משחיתם את הארץ. ועל דא, עשה לך תיבת עצי גופר, בגין לאשתזבא, ולא יכיל לשלטאה עלך.
Zohar, Noaj 12:5
ת"ח תנינן, בזמנא דמותא אית במתא או בעלמא, לא יתחזי בר נש בשוקא, בגין דאית ליה רשו למחבלא לחבלא כלא. בגיני כך א"ל קב"ה, בעי לך לאסתמרא, ולא תחזי גרמך, קמי דמחבלא, דלא ישלוט עלך.
Zohar, Noaj 12:6
ואי תימא מאן יהיב הכא מחבלא, דהא מיין הוו ואתגברו. ת"ח, לית לך דינא בעלמא, או כד אתמחי, או כד אתמסר עלמא בדינא, דלא אשתכח ההוא מחבלא, דאזיל בגו אינון דינין דאתעבידו בעלמא. אוף הכי הכא, טופנא הוה, ומחבלא אזיל בגו טופנא, ואיהו אקרי הכי דאתכליל בשמא דא. ועל דא, אמר קב"ה לנח, לטמרא גרמיה, ולא יתחזי בעלמא.
Zohar, Noaj 12:7
ואי תימא האי תיבותא אתחזי בגו האי עלמא, ומחבלא אזיל בגוויה. כל זמנא דלא יתחזי אפי דב"נ קמי מחבלא, לא יכיל לשלטאה עליה. מנלן ממצרים, דכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, מאי טעמא, בגין דאיהו אשתכח, ויכיל הוא לחבלא, ולא אצטריך לאתחזאה קמיה. בגין כך הוה גניז נח, וכל אינון דעמיה בתיבותא, ומחבלא לא יכיל לשלטאה עלייהו.
Zohar, Noaj 12:8
רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא, אערע בהני טורי דקרדו, חמו רשימין בקיעין בארחא, דהוו מן יומי דטופנא, א"ל רבי חייא לר' יוסי, הני בקיעין דהוו מיומוי דטופנא, וקב"ה שביק לון לדרי דרין, בגין דלא יתמחי חוביהון דרשיעיא קמיה.
Zohar, Noaj 12:9
דכך ארחוי דקב"ה, לזכאין דעבדין רעותיה, בעי דידכרון להו לעילא ותתא, ולא יתנשי דוכרניהון לדרי דרין לטב. כגוונא דא לרשיעייא דלא עבדין רעותיה, בגין דלא יתנשי חובייהו, ולאדכרא ענשייהו ודכרניהון לביש לדרי דרין. היינו דכתיב נכתם עונך לפני וגו'.
Ficha editorial de este texto