פתח רבי יוסי ואמר, צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות. האי קרא אוקמוה חבריא, אבל האי קרא על כנסת ישראל אתמר. צהלי קולך בת גלים, ברתיה דאברהם אבינו. הכי אוקמוה, בת גלים כדכתיב גל נעול. גלים אינון נהורין דמתכנשי ואזלי ועאלין לגווה, ומליין לה כדכתיב שלחיך פרדס רמונים.
הקשיבי לישה. כד"א ליש אובד מבלי טרף, ליש דכר, לישה נוקבא. אמאי אקרי ליש, אי משום דכתיב ליש גבור בבהמה או משום דכתיב ליש אובד מבלי טרף. אלא כלא איהו ליש: גבורה תתאה, ודאתי מגבורה עלאה; ליש אובד מבלי טרף, בשעתא דאינון נחלין מסתלקין ולא עאלין לגווה, כדין אתקרי לישה, דאבידת מבלי טרף, דכתיב ליש אובד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו.
ומה דאמר, לישה, היינו עניה ענתות, מסכנא דמסכנותא, כד"א מן הכהנים אשר בענתות, וכתיב ענתת לך על שדיך. מאי איריא. אלא כל זמנא דדוד מלכא הוה קיים, אסתלק אביתר בעותרא ובכלא, לבתר א"ל שלמה ענתות לך על שדיך.
אמאי קרי ליה שלמה הכי, אלא אמר ליה ביומך הוה אבא במסכנו, והשתא לך על שדיך. השתא אית לומר, אמאי אקרי אביתר ענתות, אי תימא דהוה מן ענתות, הא תנינן דכתיב וימלט בן אחד לאחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר, והוא מנוב הוה, דהא נוב עיר הכהנים הוה. ואע"פ דאמרו דהיא נוב היא ענתות, ואמאי אקרי ענתות, בגין דנחתת למסכנו, ואתאביד קרתא על ידא דשאול, ואתאבידו כהני. אלא ענתות כפר הוה, ולאו הוא נוב, ועל דא קרי ליה אביתר ענתות, בגין דאמר וכי התענית בכל אשר התענה אבי, ומקרתא דנוב הוה, ועל מסכנו דדוד דהוה ביומוי, אקרי ליה הכי.
אמר רבי חייא במסכנותא הוה עלמא, מיומא דעבר אדם, על פקודי קב"ה, עד דאתא נח, וקריב קרבן, ואתיישב עלמא. אמר ר' יוסי לא אתיישב עלמא ולא נפקא ארעא מזוהמא דנחש, עד דקיימו ישראל על טורא דסיני, ואתאחידו באילנא דחיי, כדין אתיישב עלמא.
ואלמלא דהדרו ישראל וחאבו קמיה קב"ה, לא הוו מתין לעלמין, דהא אתפסק מנייהו זוהמא דנחש. כיון דחבו, כדין אתברו אינון לוחי קדמאי, דהוו בהו חירו דכלא, חירו דההוא נחש, דאיהו קץ כל בשר.
וכד קמו ליואי, לקטלא קטלא, כדין אתער חויא בישא, והוה אזיל קמייהו, ולא יכיל לשלטאה בהו, בגין דהוו ישראל מזדרזין כלהו בחגירו מזיינן, ולא יכיל ההוא נחש לשלטאה בהו. וכיון דאמר למשה ועתה הורד עדיך מעליך. אתייהיב רשו להאי נחש לשלטאה עלייהו.
ת"ח, מה כתיב, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב. ויתנצלו וינצלו מבעי ליה. אלא, ויתנצלו, על ידא דאחרא, בגין דאתייהיב רשו לנחש לשלטאה. את עדים מהר חורב, דקבלו מטורא דחורב, כד אתייהיב אורייתא לישראל.
אמר רבי חייא נח דהוה צדיק, אמאי לא הוה בטיל מותא מעלמא. אלא, בגין דעד לא סלקת זוהמא מעלמא. ועוד דאינון לא הוו מהימנין ביה בקב"ה, וכלהו אחידן בטרפי אילנא לתתא, ומתלבשאן ברוח מסאבא.
ותו, לבתר אוספו למחטי ולמהך בתר יצר הרע, כד בקדמיתא, ואורייתא קדישא דאיהי אילנא דחיי, אכתי לא נחית לה קב"ה בארעא. ותו דאיהו אמשיך ליה בעלמא לבתר, דכתיב וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה. והא אתמר.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
10
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, נח י״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
