Zohar, Noaj 16:1
אמר רבי שמעון ארימת ידאי בצלותין לעילא, דכד רעותא עלאה, לעילא לעילא, קיימא על ההוא רעותא, דלא אתידע, ולא אתפס כלל לעלמין, רישא דסתים יתיר לעילא, וההוא רישא אפיק מאי דאפיק, ולא ידיע, ונהיר מאי דנהיר, כלא בסתימו.
אמר רבי שמעון ארימת ידאי בצלותין לעילא, דכד רעותא עלאה, לעילא לעילא, קיימא על ההוא רעותא, דלא אתידע, ולא אתפס כלל לעלמין, רישא דסתים יתיר לעילא, וההוא רישא אפיק מאי דאפיק, ולא ידיע, ונהיר מאי דנהיר, כלא בסתימו.
רעו דמחשבה עלאה למרדף אבתריה, ולאתנהרא מניה. חד פריסו אתפריס, ומגו ההוא פריסא, ברדיפו דההיא מחשבה עלאה, מטי ולא מטי. עד ההוא פריסא, נהיר מה דנהיר. וכדין איהו מחשבה עלאה, נהיר בנהירו סתים דלא ידיע, וההוא מחשבה לא ידע.
כדין בטש האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בנהירו דפרסא דקיימא, דנהיר ממה דלא ידיע ולא אתיידע, ולא אתגלייא. וכדין דא נהירו דמחשבה דלא אתיידע בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא, ואתעבידו תשע היכלין.
והיכלין, לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין, ולאו אינון נשמתין, ולא אית מאן דקיימא בהו. רעותא, דכל תשע נהורין, דקיימי כלהו במחשבה, דאיהו חד מנייהו בחושבנא, כלהו למרדף בתרייהו, בשעתא דקיימי במחשבה ולא מתדבקן ולא אתיידעו, ואלין לא קיימי לא ברעותא, ולא במחשבה עלאה תפסין בה, ולא תפסין. באלין קיימי כל רזי דמהימנותא, וכל אינון נהורין מרזא דמחשבה עלאה כלהו אקרון אין סוף. עד הכא מטו נהורין ולא מטון, ולא אתיידעו, לאו הכא רעותא, ולא מחשבה.
כד נהיר מחשבה, ולא אתיידע ממאן דנהיר, כדין אתלבש ואסתים גו בינה, ונהיר, למאן דנהיר ואעיל דא בדא, עד דאתכלילו כלהו כחדא.
וברזא דקרבנא כד סליק, כלא אתקשר דא בדא, ונהיר דא בדא, כדין קיימי כלהו בסליקו, ומחשבה אתעטר באין סוף. ההוא נהירו דאתנהיר מניה מחשבה עלאה, אקרי אין סוף. ומניה אשתכח וקיימא ונהיר למאן דנהיר, ועל דא כלא קאים. זכאה חולקיהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי.
ת"ח האי קץ כל בשר, כמה דקשורא אשתכח לעילא בחדו, אוף הכי נמי לתתא, בחדוותא ורעותא, לאסתפקא כלא לעילא ותתא, ואימא קיימא עלייהו דישראל כדקא יאות.
ת"ח בכל רישי ירחא וירחא, כד סיהרא מתחדשא יהבין ליה להאי קץ כל בשר, חולקא חדא יתיר על קרבנין, לאתעסקא ביה, וישתמש בחולקיה, ויהא סטרא דישראל בלחודייהו, בגין דיתאחדון במלכיהון, ודא איהו שעיר, בגין דאיהו בחולקא דעשו דכתיב ביה שעיר, הן עשו אחי איש שעיר. ועל דא איהו אשתמש בחולקיה. וישראל אינון משתמשין בחולקיהון, ובגין כך כתיב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו.
תא חזי, האי קץ כל בשר כל רעותיה לאו איהו, אלא בבשרא תדיר, ובגין כך תקונא דבשרא תדיר לגביה, ועל דא אקרי קץ כל בשר. וכד איהו שליט, שליט על גופא ולא על נשמתא, נשמתא סלקא לאתרא ובשרא אתיהיב לאתר דא. כגוונא דא, בקרבנא, דרעותא סלקא לאתר חד, ובשרא לאתר חד.
וב"נ דאיהו זכאה, איהו קרבנא ממש לכפרה, ואחרא דלאו איהו זכאה, לאו איהו קרבנא, בגין דביה מומא, דכתיב כי לא לרצון וגו'. ועל דא צדיקיא כפרה אינון דעלמא, וקרבנא אינון בעלמא. ת"ח, ויאמר אלקים לנח, קץ כל בשר בא לפני, למיטל רשו לאחשכא אפייהו דבני עלמא, ובגיני כך הנני משחיתם את הארץ.
ת"ח, מה כתיב ונח בן שש מאות שנה וגו', וכי אמאי אתא חושבנא דא לממני, אלא אילו לא הוה נח בן שש מאות שנה, לא ייעול לתיבותא, ולא יתחבר בהדה, כיון דאשתלים בשש מאות שנה, כדין אתחבר בהדה.
ועל דא, מן יומא דאשתלים חובייהו דבני עלמא, אוריך לון קב"ה, עד דאשתלים נח, בשש מאות שנה, ואשתלים דרגיה כדקא יאות, והוה צדיק שלים וכדין עאל לתיבותא, וכלא כגוונא דלעילא. ונח בן שש מאות שנה. כמה דאמרן. ובגיני כך לא אתמר כבן שש מאות שנה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
12
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, נח ט״ז
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.