Zohar Noach 26
Zohar, Noaj 26:1
ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו. רבי חייא פתח ואמר, אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. כמה אינון בני נשא אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא משגיחין ולא ידעין, ביקרא דמאריהון, דכתיב ביה, הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. היך בעון בני נשא, לאסתתרא מחובייהו, ואמרי מי רואנו, ומי יודענו. וכתיב והיה במחשך מעשיהם. לאן יתטמרון מקמיה.
Zohar, Noaj 26:2
למלכא, דבנה פלטרין, ועבד תחות ארעא טמירין פצירין, ליומין מרדו בני פלטרין במלכא, אסחר עלייהו מלכא בגייסוי, מה עבדו, עאלו וטמירו גרמייהו, תחות נוקבי פסירין. אמר מלכא, אנא עבדית לון, ומקמאי אתון בעאן לאתטמרא. הה"ד אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. אנא הוא דעבדית, נוקבי פסירין ועבדית חשוכא ונהורא, ואתון איך יכלין לאתטמרא קמאי.
Zohar, Noaj 26:3
ת"ח, כד ב"נ חטי קמי מאריה, ואמשיך גרמיה לאתכסיא, קב"ה עביד ביה דינא באתגליא. וכד ב"נ אדכי גרמיה, קב"ה בעי לאסתרא ליה, דלא יתחזי ביום אף ה'. דודאי אבעי ליה לאיניש דלא יתחזי קמי מחבלא, כד שריא על עלמא, דלא יסתכל ביה, דהא כל אינון, דיתחזון קמיה, אית ליה רשו לחבלא.
Zohar, Noaj 26:4
והיינו דקאמר ר' שמעון, כל ב"נ דעיניה בישא, עינא דמחבלא שריא עלוי, ואיהו מחבלא דעלמא אקרי. ולבעי ליה לאיניש לאסתמרא מניה, ולא לאתקרבא בהדיה, דלא יתזק, ואסיר למקרב בהדיה באתגליא. ומשום הכי, מאיש רע עין בעי לאסתמרא מניה. מקמי מלאך המות על אחת כמה וכמה.
Zohar, Noaj 26:5
מה כתיב בבלעם ונאם הגבר שתם העין. דעינא בישא הוה ליה, ובכל אתר דהוה מסתכל ביה, הוה אמשיך עליה רוח מחבלא. ובג"כ הוה בעי לאסתכלא בהו בישראל, בגין דישצי, בכל אתר דעיניה הוה מסתכל. מה כתיב, וישא בלעם את עיניו. דזקיף עינא חד. ומאיך עינא חד, בגין לאסתכלא בהו בישראל, בעינא בישא.
Zohar, Noaj 26:6
ת"ח, מה כתיב, וירא את ישראל שוכן לשבטיו. וחמא דשכינתא חפיא עלייהו, ורביעא עלייהו, מתתקנא בתריסר שבטין תחותה, ולא יכיל לשלטאה עלייהו עיניה. אמר, איך איכול להון, דהא רוח קדישא עלאה, רביעא עלייהו, וחפת לון בגדפהא. הה"ד כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. מי יקימנו מעלייהו, בגין דיתגליין, ושלטא עינא עלייהו.
Zohar, Noaj 26:7
ועל דא קב"ה בעא לחפיא לנח, לאסתתרא מעינא, דלא יכיל רוח מסאבא לשלטא עליה, בגין דלא יתחבל. והא אתמר. ויבא נח, כמה דאתמר, לאסתתרא מעינא. מפני מי המבול, דמיין דחקו ליה. אמר רבי יוסי, חמא מלאך המות דהוה אתי, ובגין כך עאל לתיבותא.
Zohar, Noaj 26:8
ואסתמר בה, תריסר ירחי. ואמאי תריסר ירחין, פליגי בה, ר' יצחק ור' יהודה, חד אמר י"ב ירחין, דכך איהו דינא דחייביא. וחד אמר, לאשלמא צדיק דרגין תריסר, ושאר דרגין דאתחזי לאפקא מן תיבה.
Zohar, Noaj 26:9
ר' יהודה אמר, שיתא ירחי אינון במיא, ושיתא ירחי באשא. והא הכא מייא הוו, אמאי תריסר ירחי. אמר רבי יוסי, בתרי דינין דגיהנם אתדנו, במיא ואשא. במיא: דמיין דנחתו עלייהו מלעילא, הוו צנינין כתלגא. באשא: דמיין דנפקי מתתא, הוו רתיחן כאשא. ועל דא בדינא דגיהנם אתדנו, באשא ומייא, עד דאשתציאו מעלמא. ונח, הוה מסתתר בתיבותא, ואתכסי מעינא, ומחבלא לא קריב לגביה, ותיבותא איהו הוה שטיא על אנפי מיא. כמא דאת אמר וישאו את התבה ותרם מעל הארץ.
Zohar, Noaj 26:10
ארבעים יום לקו. דכתיב ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וגו'. וכל שאר זמנא אתמחון מעלמא. הה"ד וימחו מן הארץ. ווי לון לאינון חייביא, דהא לא יקומון לאחייא בעלמא למיקם בדינא. הה"ד וימחו. כד"א שמם מחית לעולם ועד. דאפלו למיקם בדינא לא יקומון.
Ficha editorial de este texto