Zohar Noach 29
Zohar, Noaj 29:1
ויזכר אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה. רבי חייא פתח ערום ראה רעה ונסתר. האי קרא, אתמר על נח, דעאל לתיבותא, ואסתתר בה. ועאל לגו תיבותא, בזמנא דמייא דחקו ליה. והא אתמר, דעד לא עאל לתיבותא, חמא ליה למלאך המות, דאזיל בינייהו, ואסחר לון. כיון דחמא ליה, עאל לתיבה, ואסתתר בגוה, הה"ד ערום ראה רעה ונסתר. ראה רעה, דא מלאך המות, ונסתר מקמיה, הה"ד מפני מי המבול.
Zohar, Noaj 29:2
רבי יוסי אמר, ערום ראה רעה ונסתר. אהדר על מה דאתמר בזמנא דמותא שריא בעלמא, בר נש חכים יסתר, ולא יקום לבר, ולא יתחזי קמי מחבלא. בגין דכיון דאתייהיב ליה רשו, יחבל כל אינון דישתכחון קמיה ויעברון קמיה באתגלייא, וסופא דקרא, ופתאים עברו ונענשו. עברין קמיה, ואתחזיין קמיה, ונענשו. ד"א עברו, עברו פקודא דמאריהון, ונענשו. ד"א, ערום ראה רעה ונסתר, דא נח. ופתאים עברו ונענשו אלין בני דריה.
Zohar, Noaj 29:3
כיון דאסתתר ואשתהי תמן כל ההוא זמנא. לבתר, ויזכר אלקים את נח. אר"ש ת"ח, בשעתא דדינא אתעביד, לא כתיב ביה זכירה כיון דאתעביד דינא, ואתאבידו חייבי עלמא, כדין כתיב ביה זכירה. דהא כד דינא שריא בעלמא, אתחברותא לא אשתכח, ומחבלא שריא על עלמא.
Zohar, Noaj 29:4
כיון דאתעבר דינא, ואשתכיך רוגזא, תב כלא לאתריה. ובגין כך כתיב הכא, ויזכר אלקים את נח. דביה שריא זכור, דנח, איש צדיק כתיב ביה.
Zohar, Noaj 29:5
כתיב אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם. בשעתא דימא קפיץ בגלגלוי, ותהומי סלקי ונחתי, קב"ה שדר חד חוטא, מסטרא דימינא, ומשיך גלגלוי, ושכיך זעפיה, ולית מאן דידע ליה.
Zohar, Noaj 29:6
יונה נחת לימא, ואזדמן ליה ההוא נונא, ובלע ליה, היך לא נפקת נשמתיה מניה, ולא פרחא מיד. אלא, בגין דקב"ה שליטא בההוא גאותא דימא.
Zohar, Noaj 29:7
וההוא גאותא דימא, הוא חד חוטא דשמאלא, דסליק ליה לימא לעילא, וביה אסתלק. ואי לאו ההוא חוטא, דמטי ליה מסטרא דימינא, לא סלקא לעלמין, דכיון דההוא חוטא נחית לימא, וימא אתאחיד בה, כדין אתערין גלגלוי, ושאגן למטרף טרפא. עד דקב"ה אתיב ליה לאחורא. ותבין לאתרייהו.
Zohar, Noaj 29:8
הה"ד בשוא גליו אתה תשבחם. תשבחם, לאינון גלי ימא, תשבחם: תתבר לון, לאתבא לאתרייהו. ד"א, תשבחם ממש, שבחא הוא לון, בגין דסלקין בתיאובתא למחמי. מכאן כל מאן דכסיף לאסתכלא ולמנדע, אף על גב דלא יכיל, שבחא איהו דיליה, וכלא משבחן ליה.
Zohar, Noaj 29:9
אמר רבי יהודה, נח כד הוה בתיבה, דחיל הוה, דלא ידכר ליה קב"ה לעלמין. וכיון דאתעביד דינא, ואתעברו חייבא עלמא, כדין מה כתיב ויזכר אלקים את נח.
Zohar, Noaj 29:10
רבי אלעזר אמר, ת"ח בשעתא דדינא שריא בעלמא, לא ליבעי, ליה לאינש דידכר שמיה לעילא, דהא אי אדכר שמיה, ידכרון חובוי, וייתון לאשגחא ביה.
Zohar, Noaj 29:11
מנלן, משונמית, דההוא יומא, יום טוב דראש השנה הוה, וקב"ה דאין עלמא. וכדין אמר לה אלישע, היש לדבר לך אל המלך. דא קב"ה. דכדין אקרי מלך, מלך הקדוש, מלך המשפט. ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת. לא בעינא דידכרון לי וישגחון בי, אלא בתוך עמי. מאן דעייל רישיה בין עמא, לא ישגחון עליה, למידן ליה לביש, בגיני כך אמרה בתוך עמי.
Zohar, Noaj 29:12
ת"ח, נח, בשעתא דרוגזא שריא בעלמא, לא אדכר, כיון דדינא אתעבר, מה כתיב, ויזכר אלקים את נח. השתא אדכר שמיה. ד"א ויזכר אלקים את נח. כמה דאת אמר ואזכר את בריתי.
Ficha editorial de este texto