רבי יהודה, קם ליליא חד למלעי באורייתא, בפלגו ליליא, בבי אושפיזא, במתא מחסיא. והוה תמן בביתא, חד יודאי, דאתא בתרי קסירא דקטפירא. פתח רבי יהודה ואמר, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. יהיה בית אלקים. דא היא אבן שתיה, דמתמן אשתיל עלמא, ועלה אתבני בי מקדשא.
זקף רישיה, ההוא יודאי וא"ל האי מלה איך אפשר, והא אבן שתיה עד לא אתברי עלמא הות, ומינה אשתיל עלמא, ואת אמרת והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. דמשמע דיעקב שוי לה השתא, דכתיב ויקח את האבן אשר שם מראשותיו. ותו, דיעקב בבית אל הוה, והאי אבנא הוה בירושלם.
רבי יהודה, לא אסחר רישיה לגביה, פתח ואמר הכון לקראת אלקיך ישראל. וכתיב הסכת ושמע ישראל. מלי דאורייתא בעיין כוונה. ומלין דאורייתא, בעאן לאתתקנא בגופא ורעותא כחדא. קם ההוא יודאי, ואתלבש, ויתיב לגביה דרבי יהודה, ואמר זכאין אתון צדיקיא, דמשתדלי באורייתא יומא ולילי.
א"ל רבי יהודה, השתא דכוונת גרמך, אימא מילך, דנתחבר כחדא. דהא מלי דאורייתא בעיין תקונא דגופא, ותקונא דלבא. ואי לאו, בערסאי שכיבנא ובלבאי אמרנא מלין. אלא הא תנינן, דאפילו חד דיתיב ולעי באורייתא שכינתא אתחברת בהדיה, ומה שכינתא הכא, ואנא שכיב בערסאי. ולא עוד, אלא דבעיין צחותא.
ותו, דכל בר נש, דקם למלעי באורייתא, מפלגו ליליא, כד אתער רוח צפון, קב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן. והוא וכל צדיקייא דבגנתא, כלהו צייתין לאלין מלין דנפקי מפומיה. ומה קב"ה, וכל צדיקייא, מתעדנין למשמע מלי דאורייתא בשעתא דא. ואנא אהא שכיב בערסאי. אמר ליה, השתא אימא מילך.
א"ל, שאילנא על מה דאמרת בפסוקא דא, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים, דדא אבן שתיה. היך אפשר, דהא אבן שתיה, עד לא אתברי עלמא הות, ומנה אשתיל עלמא, ואת אמרת, אשר שמתי, דמשמע דיעקב שוי לה השתא. וכתיב ויקח את האבן אשר שם מראשותיו.
ותו, דיעקב בבית אל הוה, ואבנא דא הות בירושלם. א"ל כל ארעא דישראל אכפל תחותוי, וההוא אבן תחותיה הות. א"ל, אשר שם כתיב. וכתיב, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. א"ל אי ידעת מלה אימא לה.
פתח ואמר, אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך. דוד מלכא, חביבותא ודבקותא דיליה, בהאי אבן הוה. ועלה אמר אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. וכד בעא לאסתכלא, בחיזו יקרא דמריה, נטל להאי אבן בידיה, בקדמיתא, ולבתר עייל.
בגין דכל מאן דבעי, לאתחזאה קמי מריה, לא אעיל אלא בהאי אבן. דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש. ודוד משבח גרמיה, ואמר אני בצדק אחזה פניך. וכל אשתדלותיה דדוד, לאתחזאה בהאי אבן, כדקא יאות, לגבי דלעילא.
תא חזי, אברהם אתקין צלותא דצפרא ואודע טיבו דמאריה בעלמא. ואתקין ההיא שעתא, בתקונהא כדקא יאות. דכתיב וישכם אברהם בבקר. יצחק, אתקין צלותא דמנחה. ואודע בעלמא, דאית דין ואית דיין, דיכול לשזבא ולמידן עלמא.
יעקב, אתקין צלותא דערבית, ובגין צלותא דא, דאתקין מה דלא אתקין ב"נ מקדמת דנא, כדקא יאות. בג"כ, שבח גרמיה, ואמר והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. דעד ההיא שעתא, לא שוי לה אחרא כוותיה.
ובגין כך, ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה. מאי מצבה, דהוה נפילה, ואוקים לה. ויצוק שמן על ראשה. דהא ביעקב תליא מילתא, למעבד יתיר מכל בני עלמא.
אתא רבי יהודה ונשקיה, א"ל, וכל האי ידעת ואת משתדל בסחורתא, ומנח חיי עלמא. א"ל דהוה דחיקא לי שעתא, ואית לי תרין בנין, וקיימין כל יומא בבי רב, ואנא אשתדלנא על מזונייהו, ולמיהב לון אגר למורייהו, בגין דישתדלון באורייתא.
פתח ואמר, ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכון מלכותו מאד. מאי שבחא דא. אלא, דאתקין אבן שתיה, ושוי עלה קדש הקדשים, וכדין, ותכון מלכותו מאד.
וכתיב, וראיתיה לזכר ברית עולם. דהא קב"ה, תיאובתא דיליה בה תדיר, ומאן דלא אתחזי בה, לא אעיל קמי מאריה. וע"ד כתיב, וראיתיה לזכר ברית עולם.
וראיתיה. מאי וראיתיה, רזא הוא, כד"א והתוית תיו על מצחות וגו'. לאתחזאה עלייהו. ואיכא דאמרי, דא רשימו דאת קדישא, די בבשרא.
א"ר יהודה, ודאי כלא הוא. אבל, האי קשת דאתחזי בעלמא, ברזא עלאה קיימא. וכד יפקון ישראל מן גלותא, זמינא האי קשת לאתקשטא בגוונוי, ככלה דא, דמתקשטא לבעלה.
א"ל ההוא יודאי, כך אמר לי אבא, כד הוה מסתלק מעלמא, לא תצפי לרגלי דמשיחא, עד דיתחזי האי קשת בעלמא, מתקשטא בגווני נהירין, ויתנהיר לעלמא. וכדין צפי ליה למשיח.
מנלן, דכתיב וראיתיה לזכר ברית עולם. והשתא דאתחזיא בגוונין חשוכין, מתחזיא לדוכרנא, דלא ייתי מבול. אבל בההיא זמנא אתחזייא בגוונין נהירין, ומתקשטא בתקונא ככלה דמתקשטא לבעלה. וכדין לזכר ברית עולם. וידכר קב"ה להאי ברית, דאיהו בגלותא, ויקים לה מעפרא, הה"ד ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. וכתיב ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם, אשר אקים מעפר, כד"א אקים את סכת דוד הנופלת. וע"ד וראיתיה לזכר ברית עולם, ולאקמא לה מעפרא.
ואמר הכי אבא, דבגין כך, אדכר באורייתא, פורקנא דישראל, ודכורנא דילה. ודא הוא דכתיב אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
20
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, נח ל״ה
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
