Zohar, Noaj 44:1
ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם. בגין דכלהו כחדא, בייחודא דכלהון יעבדון ויצלחון בעובדייהו. יתבדרון דרגין, כל חד לסטריה. ובגין כך, יתבדרון כל הני דלתתא. מה כתיב ויפץ ה' אותם משם.
ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם. בגין דכלהו כחדא, בייחודא דכלהון יעבדון ויצלחון בעובדייהו. יתבדרון דרגין, כל חד לסטריה. ובגין כך, יתבדרון כל הני דלתתא. מה כתיב ויפץ ה' אותם משם.
ואי תימא, לישנהון אמאי אתבלבל. אלא, בגין דכלהון ממללין בלשון הקודש. ההוא לישנא, קא עביד לון סיועא, בגין, דבעובדא, ובמלולא דפומא, תליין מלין אלין, לאדבקא כוונה דלבא, ובדא עבדי סיועא לההוא אתר, דבעי לאוקמא.
ועל דא אתבלבל לישנהון, דלא יכילו לאתתקפא רעותהון, בלשון הקודש. כיון דאתחלף לישנהון, לא אצלחו בעובדא. בגין דחילא דלעילא, לא ידעי, ולא אשתמודעי בר בלשון הקדש. וכד אתבלבל לישנא דלהון, אתחלש חיליהון, ואתבר תוקפא דלהון.
ת"ח, דהא מלה דאמרי תתאי בלשון הקדש, כלהו חילי שמיא ידעי ביה, ואתתקפי ביה. ולישן אחרא לא ידעין, ולא אשתמודעי ביה. ועל דא, אלין, כיון דאתבלבל לישנא דלהון, מיד ויחדלו לבנות העיר. דהא אתבר חילייהו, ולא יכילו למעבד מדי, ברעותא דלהון.
להוי שמיה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא. דהא בגין דאנחית קב"ה רזי דחכמתא לעלמא, אתקלקלו ביה בני נשא. ובעו לאתגרא ביה.
יהב חכמתא עלאה לאדם הראשון, ובההיא חכמה דאתגלי ליה, ידע דרגין, ואתדבק ביצר הרע, עד דאסתלקו מניה מבועי דחכמתא. ולבתר תב קמי מאריה. ואתגליין ליה מנייהו, ולא כקדמיתא. לבתר, בההוא ספרא דיליה, ידע חכמאן, ולבתר, אתו בני נשא, וארגיזו קמיה.
יהב חכמתא לנח, ופלח בה לקב"ה, לבתר מה כתיב, וישת מן היין וישכר ויתגל. כמה דאתמר. יהב חכמתא לאברהם, ופלח בה לקב"ה. לבתר, נפק מניה ישמעאל, דארגיז קמי קב"ה. וכן יצחק, נפק מניה עשו. יעקב נסב תרין אחתן.
יהב חכמתא למשה, מה כתיב ביה, בכל ביתי נאמן הוא. ולא הוה כמשה שמש מהימן, בכלהו דרגין, ולא סטא לביה, בתיאובתא דחד מנייהו, אלא קאים במהימנותא עלאה, כדקא יאות.
יהב חכמתא עלאה לשלמה מלכא. לבתר, מה כתיב ביה במשלי שלמה, המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל. אמר שלמה אתי אל, וחכמתא דיליה הוא. ואוכל: ואיכול למעבד רעותי. לבתר ויקם ה' שטן לשלמה וגו'.
ת"ח, בגין זעירו דחכמתא, דאשכחו אלין מההוא חכמה דקדמאי, אתגרו ביה בקב"ה, ובנו מגדל, ועבדו כל מה דעבדו, עד דאתבדרו מאנפי ארעא, ולא אשתאר בהו חכמה, למעבד מדי.
אבל לזמנא דאתי, קב"ה יתער חכמתא בעלמא, ויפלחון ליה בה. הה"ד ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי. לאו כקדמאי, דחבילו ביה עלמא. אלא ועשיתי את אשר בחקי תלכו ואת משפטי תשמרו ועשיתם.
ר' יוסי ור' חייא, הוו אזלי בארחא. א"ל ר' יוסי לר' חייא, נפתח באורייתא ונימא מלה. פתח רבי יוסי ואמר כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. כי ה' אלקיך מתהלך, מהלך מבעי ליה. אלא, כד"א מתהלך בגן לרוח היום. ודא הוא אילנא, דאכל מניה אדם הראשון. מתהלך: נוקבא. מהלך: דכר.
ודא הוא, דאזיל קמייהו דישראל, כד הוו אזלי במדברא. דכתיב, וה' הולך לפניהם יומם וגו'. הוא דאזיל קמיה דב"נ כד אזיל באורחא, דכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. ודא הוא, דאזיל קמיה דב"נ בשעתא דאיהו זכי. ולמה, להצילך ולתת אויביך לפניך. לאשתזבא בר נש בארחא, ולא ישלוט ביה אחרא.
ובג"כ לבעי ליה לב"נ לאסתמרא מחובוי. ולדכאה לגרמיה. מאי דכיו. דא דכתיב והיה מחנך קדוש. מאי קדוש, קדושים מבעי ליה, אלא, מחנך קדוש: אלין שייפי גופא. דגופא אתחבר ואתתקן בהו. ובג"כ, והיה מחנך קדוש. ולא יראה בך ערות דבר.
מאי ערות דבר. דא מלתא דעריין, דדא הוא מלה דקב"ה מאיס בה יתיר מכלא. כיון דאמר ולא יראה בך ערות, אמאי דבר. אלא, הני חייבי עלמא, דגעלי ומסאבי גרמייהו, במלה דלהון דנפקי מפומייהו, והא איהו ערות דבר.
וכל כך למה. בגין דאיהו אזיל קמך, ואי את עביד כדין, מיד ושב מאחריך. דלא יזיל בהדך, וייתוב מאחריך, ואנן הא אזלינן קמיה, בארחא, נתעסק במלי דאורייתא. דהא אורייתא אתעטרא על רישיה דבר נש, ושכינתא לא אעדיאת מניה.
פתח ר' חייא ואמר, ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וגו' ת"ח, מה כתיב, ויהי בנסעם מקדם. מאי מקדם. מקדמונו של עולם. וימצאו. ויראו מבעי ליה, מאי וימצאו. אלא מציאה אשכחו תמן, מרזי דחכמתא מקדמאי, דאתנער תמן, מן בני טופנא, ובה אשתדלו למעבד, בההיא עבידתא דעבדו, לסרבא ביה בקב"ה, והוו אמרי בפומא, ועבדי עבידתא.
חמי, מה כתיב, הן עם אחד ושפה אחת לכלם. בגין, דאינון בלבא חד, ורעותא חד, וממללי בלשון הקדש. ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ולית מאן דימנע עובדא דלהון. אבל מאי אעביד, אבלבל לון דרגין דלעילא, ולישן דלהון לתתא. וכדין אתמנע עובדא דלהון.
ומה, בגין דהוו ברעותא ולבא חד, וממללי בלשון הקדש כתיב, לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, ודינא דלעילא, לא יכיל לשלטאה בהו. אנן, או חברייא דמתעסקין באורייתא, ואנן בלבא חד, ורעותא חד, על אחת כמה וכמה.
א"ר יוסי, מכאן לאינון מארי דמחלוקת, לית לון קיומא. דהא כל זמנא, דבני עלמא, אלין עם אלין, ברעותא חדא, ולבא חד, אע"ג, דמרדי ביה בקב"ה, לא שלטא בהו דינא דלעילא. כיון דאתפלגו, מיד, ויפץ ה' אותם משם וגו'.
א"ר חייא, אשתמע, דכלא במלה דפומא תלייא. דהא, כיון דאתבלבל, מיד ויפץ ה' אתם משם. אבל בזמנא דאתי, מה כתיב, כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד. וכתיב והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
21
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, נח מ״ד
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.