תו פתח ואמר, שיר המעלות לשלמה אם יי' לא יבנה בית וגו', האי קרא שלמה מלכא א"ל, בשעתא דהוה בני בי מקדשא ושארי למבני, והוה חמי דעובדא אתתקנת בידייהו, והוה מתבני מגרמיה, כדין שארי ואמר אם יי' לא יבנה בית וגו', היינו רזא דכתיב בראשית ברא אלהים, דהא קודשא ב"ה, ברא ואתקין להאי עלמא, בכל מה דאצטריך, דאיהו בית.
שוא עמלו בוניו בו, אלין רזא דאינון נהרין, דנפקין ועאלין כלהו בגו האי בית, לאתקנא ליה בכל מה דאצטריך. ואע"ג דכלהו קא אתיין לאתקנא למעבד תקוניה, ודאי אם יי', דאיהו רזא דעלמא עלאה, דאתקין ועביד ביתא כדקא יאות, אינון בונין למגנא אינון, אלא מה דאיהו עביד ואתקין. אם יי' לא ישמר עיר, כמה דכתיב תמיד עיני יי' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה ואוקמוה. ובאשגחותא דא, איהי נטירא בכל סטרין.
ואף ע"ג דכתיב הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל. וכלהו נטרי לה. מ"ט נטרי לה. בגין דכתיב מפחד בלילות, דא פחדא דגיהנם, דקאים לקבלה, בגין לדחייא לה, ובגין דא כלהו סחרין לה.
ואע"ג דכלהו קיימי בנהירו דמחשבה דלא אתיידע. וכדין, האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בטש בנהירו דפריסא ונהרין כחדא ואתעבידו תשע היכלין.
והיכלין לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין, ולאו אינון נשמתין, ולא אית מאן דקיימא בהו. רעותא דכל תשע נהורין דקיימי כלהו במחשבה, דאיהי חד מנייהו בחושבנא, דכלהו למרדף אבתרייהו, בשעתא דקיימי במחשבה. ולא מתדבקן, ולא אתיידיעו, אלין לא קיימי, לא ברעותא, ולא במחשבה עלאה. תפסין בה ולא תפסין. באלין קיימין כל רזי מהימנותא, וכל אינון נהורין מרזא דמחשבה עלאה. דלתתא כלהו אקרון אין סוף. עד הכא מטון נהורין ולא מטון, ולא אתיידיעו. לאו הכא מחשבה ולאו רעותא.
כד נהיר מחשבה, ולאו אתיידע ממה נהיר כדין אתלבש ואסתים גו בינה, ונהיר למה דנהיר, ועאיל דא בדא, עד דאתכלילו כלהו כחדא, והא אוקמוה. וברזא דקרבנא, כד סליק כלא, אתקשר דא בדא, ונהיר דא בדא, כדין קיימין כלהו בסליקו, ומחשבה אתעטר באין סוף, ההוא נהירו דנהיר מניה מחשבה עלאה, אקרי אין סוף.
כיון דאנהיר ואתפשטו מניה חילין, ההיא מחשבה אסתים ואגניז ולא ידיע, ומתמן אתפשט פשיטותא לכל סטרין, ואתפשט מניה חד פשיטו, דאיהו רזא דעלמא עלאה.
ודא קיימא בשאלתא, ואיהו מאמר עלאה, ואוקמוה דאקרי מי. דכתיב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. שאלתא ההוא דברא אלה. לבתר אתפשט ואתעביד ים, סופא דכל דרגין, דאיהו לתתא. ומתמן שארי למבני לתתא. וכלא עביד בההוא גוונא ממש דלעילא דא, לקבל דא. ודא כגוונא דדא. ובג"כ, נטירו דכלא מעילא ותתא.
והאי פשיטו, דמחשבה איהו, דאיהו עלמא עלאה. ודא איהו אם יי' לא ישמר עיר שוא שקד שומר, דאיהו שומר ישראל. דלאו ביה קיימא נטירו, אלא בעלמא עלאה.
תא חזי, תכלא דמשכנא, כלא קיימא ברזא עלאה, ואוקמוה. תכלת וארגמן חד, לאתקשרא בחד. והא אתמר ברזא דכתיב, כי יי' אלהיך אש אכלה הוא. והא אתמר דאית אשא אכלא אשא, ואכיל ליה ושצי ליה. בגין דאית אשא תקיפא מאשא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
10
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פקודי ט״ו
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
