Zohar, Pekudei 51:1
(היכל רצון תפארת) היכלא שתיתאה. דא הוא היכלא דאקרי היכלא דרצון, דאיהו רעוא, דאקרי מוצא פי יי', חדוה דאתדבקותא דכלא. והכא איהו רעוא דרעוין, ברזא דכתיב, כחוט השני שפתותיך. רעוא דכל נשמתין, דנפקי מההוא מוצא פי יי'.
(היכל רצון תפארת) היכלא שתיתאה. דא הוא היכלא דאקרי היכלא דרצון, דאיהו רעוא, דאקרי מוצא פי יי', חדוה דאתדבקותא דכלא. והכא איהו רעוא דרעוין, ברזא דכתיב, כחוט השני שפתותיך. רעוא דכל נשמתין, דנפקי מההוא מוצא פי יי'.
האי היכלא, היכלא דרעוא. דקיימן הכא כל שאלתין, וכל בעותין דעלמא. בגין דרעוא דכל רעוין, כד נשיקין אשתכחו, ברזא דכתיב, וישק יעקב לרחל. וכדין כד נשיק דא לדא, כדין אקרי עת רצון. בגין דהא כדין שלימו אשתכח, וכל אנפין נהירין. וכד צלותין סלקין, כדין איהו עת רצון לאשתכחא, וע"ד כתיב ואני תפלתי לך יי' עת רצון. דאיהו חבורא דא עם דא.
בהיכלא דא קיימן שית פתחין, ד' פתחין לד' סטרין דעלמא, וחד לעילא, וחד לתתא. באלין פתחין אתמנא חד רוחא, דאיהו רב על כלהו די ממנן בכל אלין פתחין, ורזיא"ל שמיה. והאי אתמנא ואתפקד בכל אינון רזין עלאין, דפומא לפומא ממללן, דנשקין דא לדא ברחימו דרחימותא.
רזין אלין לא קיימן לגלאה, אבל כד תרעין אתפתחו, כדין ידעין כלהו היכלין, וכל אינון רוחין, וכל אינון משריין, דהא תרעי דרצון אתפתחו. ולא עאלין באלין תרעין, אלא רעוי דצלותין, רעוי דשבחא, רעוי דנשמתין קדישין עלאין.
האי איהו היכלא דמשה, בהאי היכלא אתכניש משה ברחימו, ונשיק נשיקין. בהאי היכלא, משה ידבר והאלהים יעננו בקול.
כד אתדבקו נשיקין בנשיקין, דא עם דא, ועל דא כתיב, ישקני מנשיקות פיהו וגו'. לית נשיקין דחדוה ורחימותא אלא כד מתדבקן דא בדא, פומא בפומא, רוחא ברוחא, דכדין רוואן דא עם דא, בתפנוקין דכלא, ובחדוה, מנהירו עלאה.
תא חזי, משה ידבר, דכתיב הנך יפה רעיתי, וכתיב כחוט השני שפתותיך. והאלהים יעננו בקול, דכתיב הנך יפה דודי אף נעים, וכתיב שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר.
האי רוחא, אתמסרו בידיה, כל רזין דאינון נשמתין עלאין, דמתערי תיאובתא דרחימו דלעילא ותתא כחדא. אינון נשמתין עלאין, כגון רבי עקיבא וחברוי, דאלין לא אתקריבו לאסתחאה בנהר דינור, כמה דשאר נשמתין אסתחיין תמן ועברו ביה, והא אוקימנא.
רוחא דא, אפיק תריסר נהורין, וכלהו קיימי ברזא דתחות האי רוחא. בארבע סטרין דעלמא, קיימין ד' נהורין עלאין, דשלטין לארבע סטרין. בסטרא דדרום, קיימא חד נהורא עלאה ימינא דכל עלמא, דהא מניה שראן ישראל לאתאחדא ברזא דמהימנותא, ואיהו מיכאל, רב חילא דנהורא עלאה, דנחתא מסטרא דדרום, דתמן נהורא קיימא בתוקפיה.
האי מיכאל, נהורא ימינא, אפטרופוסא רבא דישראל. בגין, דכד סטרא אחרא קיימא לאסטאה עלייהו דישראל, כדין מיכאל טען עמיה, ואתעביד סניגוריא עלייהו דישראל, ואשתזבן מההוא קטיגוריא דמארי בעלי דבבו דישראל
בר בזמנא דאיחרב ירושלם, דהא כדין אתגברו חובין ומיכאל לא יכיל בהדיה דסטרא אחרא, דטענתיה דמיכאל תבירא עלייהו דישראל, וכדין השיב אחור ימינו מפני אויב.
בסטרא דצפון, קיימא נהורא אחרא, דהא איהו קיימא לבטלא דינא מבי היכלא רביעאה. ויהב לממנא דפתחא דבההוא פתחא קיימא ממנן אחרן דאינון דבסטר מסאבא, מחכאן לההוא ממנא ונטלי דינא. ולזמנין דהאי נהורא דבסטרא דצפון, איהו עביד דינא, ולא יתמסר בידא דסטרא אחרא. בגין דכל דינין דאתעבידו ביה, אית לון אסוותא. וקודשא בריך הוא עביד חסד באינון אתרי.
גבריא"ל איהו האי נהורא דבסטרא דצפון, ובכל אתר דאיהו מחי, שרי ביה חסד. בגין דגבריא"ל בתרין סטרין, כליל בתרווייהו, ועל דא, מחיא ואסוותא ביה. בסטרא דא קיימא רזא דכתיב, כי כאשר ייסר איש את בנו יי' אלהיך מיסרך. ואלין יסורין דרחימותא, דכלילן בסטרא דא ובסטרא דא.
בסטרא דמזרח, קיימא נהורא אחרא, דאיהו קיימא בכל מלי דאסוותא, למיעל קמי מאריה, כל אינון דאתנשיין בבי מרעייהו, ולקרבא זמנין וקצין לאינון מרעין דאשתלימו מהימנותייהו. ואסחר עלמא בכל יומא ויומא, בגין לאשלמא אסוותא בפקודא דמאריה, והאי נהורא רפא"ל שמיה. ואף על גב דהא אוקימנא ליה לסטרא אחרא. ודא אחיד לסטרא דא, ולסטרא דא, לסטרא דמיכאל, ולסטרא דגבריאל.
והאי איהו ממנא, בשעתא דאתדן בר נש בהיכלא רביעאה לחיים, כדין איהו אקדים באסוותא. והאי אסוותא מגו דחיקו נפקא, בגין דמתרין סטרין נפקא, והאי דחיקו אתיא מגו סטר שמאלא, ואסוותא מגו סטר ימינא. ועל דא, ההוא מרע כד אתיא ליה אסוותא, מגו דחיקו סגיא אתיא ליה.
והכי הוא מסטרא דמערב, ואף על גב דאמרן דרפאל בסטר מזרח, ואוקמוה בסטר דא דמערב, אסוותא וחיין לאו איהו אלא מסטר מזרח, דהא מתמן אתמשכאן חיין לתתא.
ובהאי סטרא דמערב, נהורא חד ונוריא"ל שמיה, ואיהו אוריא"ל. ודא איהו כליל מכלהו, וקיימא שליחא בכלא. ואית ליה ג' סטרין, אבל תרין אינון, בגין דכל חד מאלין כליל בחבריה, דאינון ארבע יסודין תתאין, מאינון ארבע יסודי עלמא, עלאין על כלא. ובגין דכלהו מתקשרן דא בדא, רמז קרא ואמר, אל גנת אגוז ירדתי לראות.
אינון תריסר נהורין, קיימין בההוא רוחא דקאמרן, וההוא רוחא עלייהו בשלימו, אלין ארבע נהורין עלאין, אית תחותייהו תמניא אחרנין, למהוי בשלימו, ובכלהו שלימו חד, וכד מתפרשין כלהו, אינון תלת לכל סטר.
אלין ארבע סמכין, קיימין לסלקא ולאתאחדא האי היכלא לעילא, באתר דאקרי שמים, לאתחברא נשיקין אלין באלין כחדא. תחות אלין, כמה דרגין לדרגין, כלהו נפקי מנייהו, מאלין יסודין תתאין, מנייהו מסטרא דמיא, ומנייהו מסטרא דאשא, ומנייהו מסטרא דרוחא, ומנייהו מסטרא דעפרא.
כגוונא דא תנינן, ארבעה נכנסו לפרדס, וכלהו אתברירו לדוכתא דא, לאלין ארבע יסודי. וכל חד וחד אתקשר בדוכתיה, דא בסטרא דאשא, ודא בסטרא דמיא, ודא בסטרא דרוחא, ודא בסטרא דעפרא. וכלהו אטבעו ביסודא דיליה, כמה דאעלו. בר ההוא שלימא חסידא, דאתיא בסטרא דימינא, ואתדבק בימינא, וסליק לעילא.
וכד מטא להאי אתר דאקרי היכל אהבה, אתדבק ביה ברעו דלבא. אמר, האי היכלא, צריכא איהו לדבקא ליה, בהיכלא דלעילא, באהבה רבה. כדין אשתלים ברזא דמהימנותא, ואיהו סליק ואשלים אהבה זוטא באהבה רבא, כדקא חזי. וע"ד מית באהבה, ונפק נשמתיה בהאי קרא, ואהבת. זכאה חולקיה.
כל אינון אחרנין, נחתו לתתא כל חד וחד, ואתענשו בההוא יסודא דנחת לתתא. אלישע נחת לתתא בסטר שמאלא, דאיהו אשא, ונחית ביה ולא סליק, ואערע בההוא סטרא אחרא, דאקרי אל אחר. ואתמנע מניה תשובה, ואתתרך בגין דאתדבק ביה, ועל דא אקרי אחר, ואוקימנא.
בן עזאי, נחית ביסודא דעפרא, ועד לא מטא לאוקידו דעפרא, דמטי לההוא סטר אחרא, אטבע בההוא עפרא, ומית. ועל דא כתיב, יקר בעיני יי' המותה לחסידיו.
בן זומא, נחית ביסודא דרוחא, ואערע ברוחא אחרא, דמטא לסטר מסאבא, דאקרי פגע רע, ובגין כך פגע ביה, ולא אתיישב ביה, וכלהו לא אשתזבן מעונשא. ועל דא אמר שלמה, יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים. בגין דאלין נחתו בדרגין אלין, ואתענשו.
תא חזי, בגין דר' עקיבא סליק לעילא כדקא יאות, עאל בשלם ונפק בשלם. דוד שאיל שאלתא, ולא אתפרש, דכתיב ממתים ידך יי' ממתים מחלד חלקם בחיים. תוהא על מה דא אלין דאתקטלו בקטולי עלמא צדיקייא, זכאין דלא חאבו חובה בגין דיתענשון. ת"ח, ממתים ידך יי', ממתים מחלד חלקם בחיים, הכא איהו תרי סטרי, ידך יי'. וחלד. ידך יי', דא קב"ה, דנשמתא אתכניש לגביה. ממתים מחלד, דא סטרא אחרא, דגופא איהו שלטא עלוי, דכתיב לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל.
תא חזי, נשמתא דאלין, לאשלמותא דרוחא קדישא, דלהון עשרה רוחין מתתא כדקא יאות, וגופא דלהון יתמסר למלכו חייבא. כל חד נטיל חולקיה, ברזא דקרבנין.
ותא חזי, רישא שירותא דמהימנותא, גו מחשבה, בטש בוצינא דקרדינותא, וסליק גו מחשבה, ואפיק נצוצין, נציצין זריק לתלת מאה ועשרין עיבר, ובריר פסולת מגו מחשבה, ואתבריר.
אוף הכי, כגוונא דא סליק במחשבה, כמה דאתברר ביה פסולת, ויתברר אלין, בהו אשתלים מאן דאצטריך, ודאי כד סליק, במחשבה סליק וכלא כמה דאצטריך. חידו מסטרא דא, ועציבו מסטרא דא.
כתיב ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש, ושבחתי אני את השמחה, וכי שלמה מלכא משבח דא. אלא ושבחתי אני את השמחה, דא חדוותא דמלכא קדישא, בזמנא דאיהו שלטא, בשבתא וביומין טבין, דמכל עובדין טבין דב"נ עביד, אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות, ולאחזאה חדוותא בההוא סטרא בגין דיהא ליה חולקא לעלמא דאתי.
והוא ילונו בעמלו. מאן. דא קב"ה, הוא ילונו, ויהך עמיה לאעלא ליה לעלמא דאתי. דבר אחר והוא ילונו, מאן הוא. ההוא ב"נ דאכיל ושתי וחדי, כל מאי דאפיק למיכל ולמשתי, הוא ילונו לקב"ה בהלואה, ואיהו יהיב ליה כפלי כפלים, מכל מה דאפיק בהאי. בתרין אלין, אוזיף ב"נ לקב"ה, כד חייס ליה למסכנא. וכד אפיק בשבתי וזמני. דהא כלא אוזיף לקב"ה, כד"א מלוה יי' חונן דל וגמולו ישלם לו.
ובג"כ, דא שמחה, ודא עציבו. דא חיים ודא מות. דא טוב, ודא רע, דא גן עדן, ודא גיהנם. וכלא, דא בהפוכא דדא, וע"ד גופא דלהון הוה בעציבו, ונשמתא בחדוה. וכד הוו אלין עשרה דאקרון הרוגי מלכות, הרוגים הוו מסטרא אחרא, ואשלימו אתר אחרא דקדושה. ובג"כ, כלא גלי קמי קב"ה, ואתעביד כדקא יאות.
בהיכלא דא קיימין אינון תריסר. ארבע אלין לעילא, ותמניא עמהון. בגין דכל חד, נטיל עמיה תרין, כמה דאיהו סדורא דדגלים וכן בסדורא דלתתא, עד סוף דכל דרגין.
בהיכלא דא, עאלין כל אינון צלותין, וכל אינון רעוין דשבחין דאתעבידו ברחימו, וכד עאלין בהאי היכלא, כלהו מתדבקן ביה. ובכל יומא, ובכל זמנא דנשיקין אתחברו, כדין איהו זמנא, דקב"ה אשתעשע בנשמתין דצדיקייא, ומהו השעשוע דמתערין אינון נשיקין, ואינון אקדימו לההוא ענוגא, וע"ד כתיב אז תתענג על יי', ואוקימנא.
היכלא דא, כללא דכל אינון היכלין תתאין, כלהו כלילן בהאי היכלא. היכלא קדמאה, דתמן קיימא ההוא רוחא דקאמרן, וכל אינון חיוון דביה, אסתמיך בתרין סמכין לסטר מזרח, ובתרין סמכין לסטר דרום, ובתרין סמכין לסטר מערב, ובתרין סמכין לסטר צפון, ואינון תמניא. ואלין אקרון יתדות המשכן, וקיימי לבר.
כד מלכא עלאה אתי, נטלי אינון יתדות, ואתעקרן מאתרייהו אינון מיתרים, דאינון תמניא אחרנין, בר מאינון יתדות דקא אמרן. וההוא רוחא קדמאה די בגו היכלא דא, קדים ועאל, ואתכליל בגו ההוא רוחא תניינא דביה.
אינון תרין סמכין דלסטר מזרח, אינון קרעיא"ל, דאתמנא לבר על תריסר אלפי ממנן, דכלהו אקרון יתדות המשכן, דא לימינא לשמאלא שמעיא"ל, ואתמנא על תריסר אלפי ממנן אחרנין, וכלהו יתדות כדקאמרן. סמכין דאתמנון לסטר דרום, חד סעדיא"ל, וחד סטריא"ל, כל חד וחד, על תריסר אלפי ממנן אחרנין. אלין לא אתעדון משולטנהון לעלמין.
אלין כלהו, ממנן על קיומא דעלמא, אלין אינון דתקלי במתקלא דכורין ונוקבין, לאתנסבא דא עם דא. ואלין אקרון מאזנים, על דא כתיב, במאזנים לעלות, ולא אינון דכתיב בהו מאזני צדק, דקאמרן. כל אינון דשקילין דא עם דא, ולא שקיל דא יתיר מן דא, סלקין ואתחברן כחדא, ואינון חבורא דדכר ונוקבא כחדא, ועל דא במאזנים לעלות. ואע"ג דלזמנין מסתייעא מלתא, ושקיל דא יתיר מן דא, סלקין ומתחברן כחדא, והא אוקימנא.
אינון תרין סמכין דלסטר צפון, פתחיא"ל, עטריא"ל. וממנן כל חד וחד, על תריסר אלפין ממנן אחרנין, ואינון יתדות המשכן, ובאלין אחרנין דקאמרן. אינון ממנן תרין סמכין אחרנין דלסטר מערב, אינון פדתיא"ל תומיהא"ל, ואתמנון כל חד על תריסר אלפי ממנן אחרנין, וכלהו יתדות המשכן כדקאמרן.
אלין אינון דאושדי דמעין, על כל אינון דמתרכי נשיהון קמייתא. בגין דאינון שבע ברכאן דאתמסרו לה, אתעדן, ולא אתקיימו, בגין דאתתרכא, ולא אתדבקו בעלה ואתתא כחדא. ועל דא כלהו אושדי דמעין, דאחזי תירוכין, דאינון שבע ברכאן כמה דאתעדן מאתר אחרא. כדין בההיא שעתא קלא נפק ואמר, אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה.
היכלא תניינא, דקא אמרן דכליל להיכלא קדמאה, לאתייחדא ביה. וכל אינון חיוון, הכי נמי אית ליה תמניא סמכין כקדמאי. וכולהו ממנן, כל חד וחד, על תריסר אלפי ממנן אחרנין, כאלין קדמאי כדקאמרן. תרין סמכין אינון לסטר מזרח, תרין סמכין לסטר דרום, ותרין סמכין לסטר צפון, ותרין סמכין לסטר מערב.
אלין תרין סמכין דלסטר מזרח, יהדניא"ל, גזורי"ה. תריסר אלפי ממנן דכל חד, וכלהו יתדות. אינון תרין סמכין דלסטר דרום, אהריא"ל, ברהיא"ל. כל חד וחד, אינון על תריסר אלפין כקדמאי.
אלין ממנן על משבר, ונטלי אינון קלי דנשין, ומנחן לון קמי ההוא היכלא. וכד ההוא סטרא אחרא אתי לקטרגא בהאי שעתא, דאיהו שעתא דסכנה, קיימי אלין, ועאלין הני קלי לממנא דעל פתחא, ולא יכיל ההוא סטרא אחרא לקטרגא. ולזמנין דקדים ההוא סטר אחרא ועאל וקטריג, ויכיל לנזקאה.
אלין תרין סמכין דלסטר צפון, חלחליא"ל, קרספיהא"ל, אינון ממנן כל חד על תריסר אלפין אחרנין. דלסטר מערב אינון, סוגדי"ה. גדרי"ה. ואלין על תריסר אלפי אחרנין.
ואלין ממנן על ההוא דמא דברית, כד אתגזר ההוא ולדא לתמניא יומין ואלין נטלי ההוא דמא, ומנחן ליה קמי האי היכלא. וכד רוגזא אתער בעלמא, אשגח קב"ה על ההוא דמא, ולא אתייהיב לההוא סטרא אחרא רשו לאעלא תמן.
תא חזי, בזמנא דאתגזר ההוא בר נש לתמניא יומין, ושראת עליה שבת, מלכות קדישא, ההיא ערלה דגזרין ושדאן ליה לבר, כדין קיימא ההוא סטרא אחרא, וחמא דהאי איהו חולקיה מקרבנא דא, כדין אתבר, ולא יכיל לשלטאה ולקטרגא עלוי, וסליק ואתעבד סניגוריא על ישראל, קמי קב"ה.
היכלא תליתאה. היכלא דא דקיימא לאכללא, וליחדא ביה ההוא היכלא תניינא, וההוא רוחא, וכל אינון חיוון דביה, כלהו כלילן ואתייחדן דא בדא. ואינון חד רוחא דכליל דא בדא, הכי נמי אית ליה תמניא סמכין, לארבע סטרין דעלמא, וכלהו אקרון יתדות המשכן. תרין סמכין דלסטר דרום, אינון שכניא"ל, עזוזי"ה. תרין סמכין דלסטר מזרח, יהודי"ה עזריא"ל. ואלין קיימי כל חד וחד, על י"ב אלפי ממנן אחרנין, וכלהו אקרון יתדות המשכן.
ואלין אתמנון על ההוא הבל דתינוקות דלעאן באורייתא, לקיימא עלמא. ואלין נטלי ההוא הבל, וסלקי ליה לעילא. וכל הבל והבל דאינון תינוקות דלעאן באורייתא לקיימא עלמא, אתעביד מניה רוחא חדא, וסלקא ההוא רוחא לעילא, ואתעטר בעטרא קדישא, ואתמנא נטורא דעלמא, וכן כלהו.
תרין סמכין דאינון לסטר צפון, עזפיא"ל, קטטריהא"ל. ואינון ממנן על תריסר אלפי ממנן אחרנין כל חד וחד כדקאמרן. תרין סמכין דלסטר מערב, אינון עססני"ה, אדירירי"ה. ואלין ממנן על תריסר אלפין ממנן אחרנין, כל חד וחד כדקאמרן.
אלין אתמנון לאכרזא בכל רקיעין, לכל אינון דמעברין בנייהו מאורייתא, וסלקין לון דלא ילעון בה, כדין נפקי כל הני ממנן ומכרזי ואמרי, ווי לפלניא דאעבר בריה מאורייתא, ווי ליה דקא אתאביד מעלמא דין, ומעלמא דאתי.
היכלא רביעאה. היכלא דא היכלא דקיימא בנהירו יתיר. היכלא דא, סחרין ליה תלתין ותרין יתדות עלאין, וחמש מאה אלף אחרנין דממנן תחות אלין. וארבע אחרנין, עלאין על כלהו, וכלהו יתדות דהיכלא דא. אלין ארבע אינון: חסדיהא"ל. קסירי"ה. קדומי"ה. דהריא"ל. אלין ארבע ממנן על כלהו, וכלהו אחרנין, כלהו ממנן תחותייהו.
ועל ידא דאלין, אתידע דינא למעבד בעלמא, ועל אלין כתיב ומאמר קדישין שאלתא. להני ארבע, אתיין כל אינון חיילין, די ממנן על דינא, לשאלא היך אתגזר דינא בעלמא. כל אינון דינין דלא אתייהיבו בפתקין, לקיומא דעלמא, ועל דא כלהו אתיין לשאלא. ובגין כך כלהו ממנן על דא.
אינון תלתין ותרין אחרנין, אינון ממנן על כל אינון דלעאן באורייתא תדיר, ולא פסקי ביממא ובליליא, ואלין אחרנין כלהו דתחותייהו, אינון ממנן על כל אינון דקבעין זמנין ידיעאן לאורייתא. ועל דא אינון ממנן כלהו, ולאענשא כלהו, לכל אינון דיכלי לאשתדלא באורייתא, ולא משתדלי.
היכלא חמישאה. היכלא דא, קיימין ביה תלת מאה ושתין וחמש ממנן, כחושבן ימי שתא. ועילא מנייהו ארבע סמכין עלאין על כלהו. ואלין אינון: קרשיהא"ל. סרטיהא"ל. עסירי"ה. קדמיא"ל. ואלין אקרון יתדות דהיכלא דא.
אלין אתמנון לבדחא עלמא. כד נשמתא אתוספת מערב שבת לערב שבת. ואיהי נפקת, כד איהי נפקת, נפקין אלין עמה, ומעברי מישראל כל עציבו, וכל יגיעא, וכל מרירו דנפשא, וכל רוגזא דעלמא, ואלין אינון בדיחי עלמא.
כל אינון דלתתא מאלין ארבעה, כלהו אתמנון לאעברא דינא, מאינון מארי דדינא, ומאינון דטרדי לון בגיהנם, דיסלקון דינא מנייהו. ועל דא, כל אלין יתדות כלהו קיימי בחדוה, ומחדוה נפקי, וכלהו היכלין קיימי לאתעטרא לעילא. כמה דאתמר.
היכלא שתיתאה. היכלא דא, היכלא דקיימא על כל היכלין תתאין. בהאי, מאה אחרנין דקיימאן לבר, דאקרון יתדות כאינון אחרנין. ואינון מאה לסטר ימינא, ומאה אחרנין לסטר שמאלא.
תרין ממנן עלאין לסטר ימינא, ותרין ממנן אחרנין עלאין לסטר שמאלא. אלין דימינא אינון: מלכיא"ל. שמעיהא"ל. ואלין דשמאלא, אקרון מסרסני"ה. צפצפי"ה. אלין אינון יתדות עלאין, מימינא ומשמאלא.
ואלין אינון קיימי וזמינין בעלמא. בההוא זמנא, דצדיקא מטא זמניה לאסתלקא מעלמא, ואתייהיב רשו לסטרא אחרא. אלין ארבע קיימי לאתעתדא תמן, בגין דתפוק נשמתיה בנשיקה, ולא תצטער בשולטנו דסטרא אחרא. זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין, ובעלמא דאתי. דמאריהון אקדים עלייהו שולטניהון, למהוי נטירן בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
מהיכלא דא, שראן כל רזין, וכל דרגין עלאין ותתאין, לאתחברא. בגין דישתכח כלא עילא ותתא בשלימו, למהוי כלא חד, וחבורא חד, לאתייחדא שמא קדישא כדקא יאות, ולאשתלמא, לאנהרא נגידו עלאה בתתאה, ונהירו דבוצינין כחד, דלא תעדי דא מן דא. וכדין נגיד ואתמשך מאן דאתמשך, דלא אתידע ולא אתגלייא, בגין דיתקרב ויתייחד דא עם דא, למהוי כלא ביחודא שלים כדקא יאות.
זכאה חולקיה, מאן דידע ברזין דמאריה, לאשתמודעא ליה כדקא יאות. דהא אינון אכלין חולקיהון בעלמא דין, ובעלמא דאתי. על דא כתיב הנה עבדי יאכלו. זכאין אינון צדיקייא דמשתדלי באורייתא יממא ולילי. בגין דאינון ידעי אורחוי דקב"ה, וידעי ליחדא יחודא קדישא כדקא יאות, דכל דידע ליחדא שמא קדישא בשלימו כדקא חזי, זכאה איהו בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
קשורא דכל הני היכלין, הכא מתקשרן. לאתדבקא רוחא ברוחא, תתאה בעלאה. ובאלין נשיקין אסתלק רוחא דלתתא לאתדבקא ברוחא דלעילא. וכד מתדבקן רוחא ברוחא, כדין רוחא עלאה סתימאה שארי על האי רוחא דאמצעיתא. ועד לא אתער לאתדבקא רוחא ברוחא, רוחא עלאה. לא שריא על רוחא דאמצעיתא.
ורזא דא, כד אתאחיד רוחא ברוחא, כדין שראן נשיקין לאתחברא ומתערין שאר שייפין בתיאובתא, ורוחא דא מתדבקא בדא. וכדין, שייפין כלהו מתערי אלין באלין, לאתקשרא שייפא בשייפיה.
ואי תימא, מאן אתער שייפי תתאי, או שייפי עלאי. שייפי תתאי מתערי תדיר לגבי עלאי, מאן דאיהו בחשוכא, תאיב תדיר למהוי בנהורא. שלהובא אוכמא דלתתא, אתער תדיר לגבי שלהובא חוורא דלעילא, בגין לאתדבקא ביה, ולמשרי תחותיה, ורזא דא, אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל.
כד נטיל יעקב האי היכלא שתיתאה, כדין אקרי בשמא קדישא עלאה שלימא, ויי'. ואי תימא שלימא דכלא. לאו הכי, אלא כד אשתלימו כלהו היכלין אלין באלין, כדין אקרי כלא בשמא שלים, ידו"ד אלהים. ודא הוא שמא שלים מכלא. ועד לא אתחברו דא עם דא, היכלין בהיכלין, לא אקרי בשמא שלימא דא. וכד מתחברן כחדא אלין באלין, כדין אשתלים כלא מעילא ותתא. ונהירו דעילא לעילא, נחתא ושריא על כלא, ואתקשר כלא כחדא, למהוי כלא חד.
ורזא דמלה, יעקב נטיל ארבע נשין, וכליל לון בגויה. ואף על גב דאוקימנא להאי מלה ברזא אחרא, דאיהו קיימא בין תרין עלמין. ורזא דכלא, כד יעקב נטיל האי היכלא, דאיהו שתיתאה, נטיל וכליל בגויה כל אינון ארבע נשין, ארבע מלאכין, וכלהו דבקי בהיכלא דא. אלין אינון ארבע רישי נהרין, דכתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. אלין ארבע רישין, אינון ארבע נשין נטיל לון יעקב, נטיל היכלא דא.
וכדין אקרי האי היכלא ויי', כד איהו לטב כד"א ויי הולך לפניהם יומם. ויי' אמר המכסה אני מאברהם. וכד אתחבר יצחק, בהיכלא דבי דינא, דאקרי זכות"א, כדין אקרי כלא ויי', לאענשא לחייביא, כד"א ויי' המטיר על סדום וגו', וכלא ברזא חדא כדקא יאות.
וכד יעקב נטיל היכלא דא, כדין אקרי כלא רצון שלום. ודא הוא עת רצון. ומכאן ולהלאה, שראן היכלין לאתחברא ולאתקשרא אלין באלין. ואף על גב דתנינן דרומית מזרחית. וכלא איהו כחדא, הכא איהו רוחא ברוחא, דבקותא חדא.
מכאן שרי אברהם, דאיהו ימינא, דאקרי אהבה רבה דקאמרן. ואיהו נטיל היכלא דאקרי אהב"ה. כדין, שדים נכונו, ואתמליין מכל טוב, לספקא ולאתזנא כלא מהכא. וכד אלין שדים נכונו ואתמליין מגו רחימו עלאה, כדין אקרי היכלא דא אל שד"י כדקאמרן. ובהאי אסתפק כל עלמא כד אתברי, דהא כד אתברי עלמא, לא יכיל למיקם בקיומא, ולא הוה קאים, עד דאתגלי היכלא דא דנטיל אברהם, וכד אתגלי אברהם בהאי היכלא, כדין אמר לעלמא די, הא ספוקא לאתזנא מניה עלמא ולאתקיימא. ובג"כ, אל שדי אקרי, א"ל שד"י לכלא ביה.
וזמין קב"ה למליא ליה, ולאתקנא ליה לזמנא דאתי דכתיב למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמוצו והתענגתם מזיז כבודה. שד תנחמיה וזיז כבודה, כלא איהו בהאי היכלא. וכדין בההוא זמנא כתיב, מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה, דהא יניקא תליא ביה באברהם.
יצחק דאיהו שמאלא, דקב"ה, אתר דמניה מתערין כל דינין דעלמא, ואיהו דרועא דשמאלא, שירותא דכל דינין, וכל דינין מתערי מתמן, האי איהו נטיל ואחיד ההוא היכלא דאקרי זכותא, לאתחברא דינא בדינא, ולמהוי כלא קשורא חדא, בגין דהאי איהו דינא דלעילא, ורשימין דדינין קיימין ביה.
והכא אתרשים שמא קדישא, דאקרי אלהים. בגין דאית אלהים חיים, דאיהו לעילא לעילא, סתים מכלא. ואית אלהים, דאיהו בי דינא דלעילא. ואלהים, דאיהו בי דינא דלתתא. הה"ד אך יש אלהים שופטים בארץ. אלהים עלאה, רזא דאלהים חיים, כליל לאלין דלתתא, וכלא איהו חד.
בהאי היכלא, אתער יצחק, וכלהו שבעין ותרין נהורין דכלילן ביה, דמנייהו אתגזרו כל דינין דעלמא דלתתא, דכתיב בגזרת עירין פתגמא. ואמאי אקרון עירין. אלא בגין דכלהו קיימין בהאי עיר. עיר יי' צבאות. עיר אלהינו. כל אינון היכלין לעילא, כל חד וחד אקרי עיר, כד"א עיר וקדיש. ואלין אינון עירין, דקיימין לגו בגו דהיכלא, דקיימן בעיר, בג"כ אקרון עירי"ן.
האי היכלא, אתכליל ביצחק, וכלא איהו בהיכלא דאברהם, בגין דימינא אכליל לשמאלא. ותא חזי, כל חד וחד כליל לחבריה. והא אוקימנא, דבג"ד אברהם עקד ליצחק, בגין לאכללא ביה דינא, ולאשתכחא שמאלא כליל בימינא ולאשלטא ימינא על שמאלא.
וע"ד קב"ה פקיד ליה לאברהם, לקרבא בריה לדינא, ולאתקפא עלוי, ולא פקיד ליצחק, אלא לאברהם. וע"ד אשתכח, דא בדינא, ודא בחסד, וכלא חד, ואתכליל דא בדא. והכי, אתכלילו היכלין תתאין בעלאין.
כד נטיל יצחק היכלא דא, כדין כלא איהו לטב. דינא בזכותא. וע"ד, בעי ב"נ דדאין דינא, למידן דינא בזכותא. בגין דאיהו רזא עלאה, שלימו דדינא. בגין דלית שלימו דדינא, אלא בזכותא, דא בלא דא לאו איהו שלימו. דינא בזכותא, דא איהו שלימו דמהימנותא, כגוונא דלעילא.
ביומא דר"ה, כד דינא אתער בעלמא, בעאן ישראל לתתא, לאתערא רחמי מגו שופר, כגוונא דרזא עלאה. והא אוקימנא. ובעינא לחברא דינא לקבל זכותא, בגין דכד קיימא דינא בזכותא, כלא איהו בחבורא חדא. ועילא ותתא בשלימו. וכדין, ועולתה קפצה פיה, דלית לה רשו לאסטאה ולקטרגא בעלמא. וכדין כלא ביחודא חדא כדקא יאות. ודינא בלא זכו לאו איהו דינא.
ודא איהו דישראל, דאית לון דינא בזכותא. אבל שאר עמין, לא אית לון דינא בזכותא, וע"ד אסיר לן, לסדרא דינין דילן בערכאי דעמין עובדי עבודה זרה, דהא לית לון חולקא בסטר מהימנותא דילן. דכתיב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. ומסטרא דישראל כל מאן דדאין דינא, ולא אכליל ביה זכות, דא איהו חטי, דקא גרע רזא דמהימנותא, ואסטי גרמיה לההוא סטרא, דאית ביה דינא בלא זכות.
ות"ח, כד קיימי סנהדרין לתתא, למידן דיני נפשות, אצטריכו למפתח בזכותא. בגין לאכללא זכותא בדינא. ותו, דהא אקרון מבי זכותא. וע"ד, אשתדלותא דילהון, למפתח בזכותא, ושראן בזכותא מזעירא, ולבתר אשתלים דינא מעלאה. למהוי זכותא כליל בדינא. דא לעילא, ודא לתתא. דינא בזכותא, שלימו דדינא. דא בלא דא, לאו איהו שלימו. ובגין כך, יצחק ורבקה כחדא אינון, דא דינא, ודא זכותא, למהוי שלימו כחדא. זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא ב"ה יהב לון אורייתא שלימתא, למיהך בארח קשוט, כגוונא דלעילא.
תא חזי, דאינון לא דיינין דינא, אלא בזכו, ולעיינא זכותא בקדמיתא, למהוי כליל דא בדא. וסנהדרין קא מהפכי בזכותא בדינא, לאכללא כלא כחדא, בגין דלא ישלוט סטרא אחרא. דהא כד זכותא לא אשתכח, סטרא אחרא אשתכח, דאקרי חובה, ואתחברת בדינא, ואתתקפת ודא הוא דינא בחובה.
ועל דא, ביומא דראש השנה, בעינא לחברא זכותא בדינא, ולא יתגבר חובה. ובגין כך, בעינא זכותא ודינא למהוי כחדא, בגין דאיהו שלים. דכד סטרא אחרא שלטא, לאו איהו שלים, אלא קטרוגא, כמה דאיהו קטרוגא, ואינון ארבע מיתות, וכד סטרא דאיהו זכות שלטא, כלא איהו שלים, שלום ואמת חסד ורחמים.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
105
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פקודי נ״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.