(היכל ק"ק דזעיר דבריאה) היכלא שביעאה. היכלא דא, היכלא פנימאה מכל הני היכלין. האי היכלא איהו סתימו, דלאו ביה דיוקנא ממש, ולית גופא כלל. הכא סתימו דגו רזא דרזין, האי איהו רזא, דאיהו אתר, לאעלא תמן בגו אינון צנורין דלעילא. רוחא דכל רוחין, רעוון דכל רעווין, לאתחברא כלא כחדא. רוחא דחיי בהאי, למהוי כלא תקונא חדא.
היכלא דא, אקרי בית קדש הקדשים. אתר לקבלא האי נשמתא עלאה, דאקרי הכי, לאתערא עלמא דאתי לגביה.
האי עלמא עולם אקרי. עולם: סליקא, דסליק עלמא תתאה לגבי עלמא עלאה, ואסתתר בגווה, ואתעלם ביה, אתגלייא בסתירה. עולם: דסליק איהו, בכל אינון דקרבין ביה, ואסתתרן גו סתירו עלאה. עולם עלאה: סליק ואסתתר ברעותא עלאה, גו טמירו דכל טמירין דלא אתיידע כלל, ולא אתגלי, ולית מאן דידע ליה.
פרוכתא דפרסא פריסא, חפיא גו טמירו סתים. כפורתא פריסא גו טמירין עלאין, לאסתמא סתימין דהא טמירין וסתימין.
לגו מן כפורתא, אית אתר סתים וטמיר וגניז, לאכנשא ליה בגויה. משח רבות עלאה, רוחא דחיי, על ידא דההוא נהר דנגיד ונפיק, וההוא נהר אקרי מבועא דבירא, דלא פסקין מימוי לעלמין. וכד האי עייל ונגיד כל ההוא רבות קודשא מלעילא, מאתר דקה"ק. נהירו נגידו נחית ואתי, גו אינון צנורין. האי אתמלייא מתמן, כנוקבא דמתעברא ואתמליא מן דכורא. אוף הכי נמי האי היכלא, מתתקנא תדיר לקבלא, כנוקבא דמקבלא מן דכורא. קבילו דקבילו, כל אינון רוחין ונשמתין קדישין דנחתין לעלמא, ואתעכבו תמן. כל ההוא זמנא דאצטריך.
יתעכבון עד דייתי מלכא משיחא, ויסתפקון כל אינון נשמתין, וייתון ויחדי עלמא כמלקדמין. וכדין, יחדי קב"ה כמלקדמין, כד"א ישמח יי' במעשיו.
בהאי היכלא, קיימין ענוגין ותפנוקין דרוחי, ואשתעשעותא דאשתעשע קב"ה בגנתא דעדן. הכא איהו תיאובתא דכלא, וענוגא דכלא, לאתחברא כלא כחדא, ולמהוי כלא חד, קשורא דכלא ביחודא חדא הכא קיימא.
דכד שייפי כלהו מתחבראן בשייפין עלאין, כל חד וחד כדקא חזי ליה, לית לון תיאובתא, ולית לון ענוגא, בר ביחודא דהאי היכלא, כלא הכא תליא. כד אתחברותא דהכא אתייחד ביחודא חדא, כדין כל נהירו דשייפין, וכל נהירו דאנפין, וכל חדוון, כלהו נהירין וחדאן.
זכאה חולקיה, מאן דידע לסדרא סדורין, ולאתקנא תקוני אשתלמותא כדקא יאות, רחימו דקב"ה בהאי עלמא, ובעלמא דאתי. וכדין, כל דינין, וכל גזרין בישין, מתעברין ומתבטלין מעלמא.
היכלא דא, היכלא דתיאובתא, היכלא דענוגא, היכלא לאשתעשעא עילא ותתא כחדא. ומקבלא כלא נהירו דבוצינא עלאה דנהיר לכלא, ולאתייחדא כלא כדקא יאות. ביחודא שלים. ועל דא, היכלא דא קאים בטמירו דכלא, גניז מכלא. אע"ג דכלהו טמירין. דא טמיר וגניז יתיר. למהוי ברית קיימא כלא כחדא, דכר ונוקבא למהוי שלים.
היכל דא אקרי ארון הברית, דאיהו אדון כל הארץ. בגין דהאי איהו אתר, דנפקו מניה כל נשמתין דעלמא, ליחדא יחודא לתתא, ולאמשכא יחודא דקב"ה מעילא לתתא, ליהבא לצדיק, בגין דנפקו מצדיק, ועיילי בצדיק. ולבתר נפקי מצדיק, ועיילי באתר דנפקי מתמן.
האי ארון הברית, נקיט כלא מצדיק. ולבתר, נפקי מניה, ועיילי בצדיק לתתא. לבתר נפקי מצדיק דלתתא, ועיילי בהאי ארון הברית. למהוי כל נשמתין כלילן מעילא ומתתא. למהוי שלים מכל סטרין. והאי ארון הברית, נקיט מצדיק אינון נשמתין, מתרין סטרין.
ת"ח, מבועא דבירא לא מתפרשא מבירא לעלמין, ועל דא, האי אתר, שכלולא דכלא, קיומא דכל גופא, למהוי שלים בכלא כדקא יאות. הכא, הוא יחודא וקשורא כחדא, למהוי עילא ותתא חד, בקשורא חדא, דלא מתפרשן כל שייפין דא מן דא, ולאשתכחא כלא אנפין באנפין.
ועל דא תנינן, מאן דשמיש ערסיה מאחורא, אכחיש תקונא דאסתכלותא אנפין באנפין, לאנהרא כלא כחדא, ולאשתכחא כלא אנפין באנפין, בדבקותא כדקא יאות, כמה דאת אמר ודבק באשתו, באשתו דייקא, ולא אחורי אשתו.
תרין אינון, יעקב איהו לעילא, יוסף לתתא. תרין תיאובתין אינון. חד היכלא שתיתאה. וחד האי היכלא שביעאה. תיאובתא לעילא, באינון נשיקין דנטיל יעקב. תיאובתא לתתא, בהאי שמושא דנטיל יוסף. מתרין סטרין אלין, נטיל ארון הברית רוחא דחיי. מסטרא דיעקב, נטיל רוחא דחיי דלעילא, דאתדבק ביה באינון נשיקין, ואעיל רוחא דחיי דלעילא ביה, לאתזנא מניה. מסטרא דיוסף, דאיהו לתתא, בסיומא דגופא, בהאי היכלא. נטיל רוחין ונשמתין לארקא לתתא, להאי עלמא.
אלין תרין סטרין, מתפרשן לתרין סטרין. סטרא דיעקב, אתפשט ויהיב תוקפא, לנבעא באינון שדים, דאתמליין מההוא רוחא דחיי, ויניק בהו לאינון מלאכין קדישין, דאינון חיין וקיימין לעלמין, וקיימין בקיומא ביה, סטרא דיוסף, עייל בתיאובתא ויהב תוקפא לגו, ועביד נשמתין ורוחין, לנחתא לתתא, ולאתזנא בהו בני עלמא.
ועל דא, קיימין תרין סטרין אלין, דא לעילא, ודא לתתא. דא לאתזנא לעילא, ודא למיזן לתתא. כל חד וחד כדקא חזי ליה, וכלא איהו חד, וחד רזא איהו. ועם כל דא, יוסף זן לכל גופא, ואשקי ליה. דמהאי רוחא דחיי דאתדבקותא דיעקב, נחית לתתא, וביה אתדבק האי ארון הברית, ברעותא לעילא, ונחית ההוא רוחא דחיי לתתא, בההוא אתדבקותא דיוסף, וכד אתחבר כלא כחדא, אתמליין אינון שדים לינקא לכלא, ובגין כך כלא איהי חד, זכאה חולקיה, מאן דידע לקשרא קשרין, וליחדא יחודא בצלותיה ברעותא דלבא כדקא יאות, בגין לדבקא שייפא בשייפא, רוחא ברוחא, כלא בכללא חדא, למהוי כלא חד כדקא חזי.
תא חזי, האי היכלא, כד אלין רוחין קדישין, וכל אינון היכלין ורתיכין, כלהו מתייחדי כחדא, ואשתכחו בקשורא חדא, כדין האי רוחא עלאה דכלהו, דאיהו נקודה חדא, אסתים בהו, ולא אתגלייא, ואתעביד רוחא סתים כגוונא עלאה. וסימניך אגוזא, יחודא בקשורא דכלא כדקאמרן, לאתקשרא דא בדא, למהוי כלא שלים, בשלימו כחדא.
והא אוקימנא כגוונא דא, קרבנא סלקא ליחדא יחודא ולאסתפקא כל חד וחד כדקא חזי ליה מההוא תננא דסליק, כהנא דאיהו ימינא, בקשורא דיחודא ברעותא, וליואי בשירתא. כליל דא בדא. היכלא בהיכלא, רוחא ברוחא, עד דמתחברן באתרייהו, שייפא בשייפא, למהוי כלא כליל כחדא כדקא יאות.
והא אוקימנא דכד אשתלים כלא כחדא, שייפין עלאין בתתאין, כדין, נשמתא עלאה דכלא, אתערת, ועאלת בכלהו, ונהיר לכלא, וכלהו מתברכאן עלאין ותתאין. וההוא דלא אתיידע, ולא עאל בחושבנא, רעותא דלא אתפס לעלמין, כדין כלא סליק עד אין סוף, ואתקשר כלא בקשורא חדא, ובסים, ההוא רעותא לגו בגו בסתימו.
נהירו דנשמתא עלאה, סלקא לגו בגו, ונהיר לכלא. בגו דהאי נהירו, אעיל סתימו דמחשבה, דאיהו כליל כלא, ובגו לגו, בההוא רעו דמחשבה, אנהיר ואתבסם ותפיס ולא תפיס, וסלקא רעו דמחשבה לתפשא ביה, וכד האי סליק, נהירו דלתתא תפיס ביה.
וכן כלא, לאתקשרא ולאתמליא ולאתברכא כלא כחדא, כדקא יאות. וכדין אתקשר דא בדא כדקא אמרן, היכלין בהיכלין, תתאין בעלאין, רזא דכר ונוקבא כחדא, נהירו עלאה, בנהירו דסתים וגניז יתיר ביה. וההוא דגניז, כליל במה דגניז יתיר, עד דאשתכח כלא כדקא יאות, ביחודא חדא.
ועל דא, משה הוה ידע לסדרא סדורא דמאריה מכל בני עלמא, כד אצטריך לארכא, אריך. לקצרא, קצר. כמה דאוקימנא, אל נא רפא נא לה. תנינן, מאן דאריך בצלותיה ויסתכל ביה, לסוף אתא לידי כאב לב. ותנינן, מאן דאוריך בצלותיה, יורכון יומוי.
ורזא דמלה, מאן דאריך באתר דבעי לקצרא, אתי לידי כאב לב, מאן לב. דא הוא דכתיב, וטוב לב משתה תמיד. בגין דאיהו אתר דבעי לקצרא, ולא לארכא ביה, דהא כלא קאים לעילא, ובעי דלא לאמשכא ליה, לקשרא ליה בקשורא דלעילא, בלא אריכו למהוי כלא חד ביחודא חד. וכיון דאתקשר כחדא, כדין לא בעי לארכא באריכו, ולאתחננא בתחנוני. וכד אריך באריכו, באתר דאצטריך, קב"ה קביל צלותיה, ודא הוא יקרא דקב"ה, בגין דיחודא דצלותא קא מקשר קשרין, ואסגי ברכאן לעילא ותתא.
גו היכלא דא, קיימא נקודה חדא טמירתא, והאי נקודה איהי רוחא, לקבלא רוחא אחרא עלאה. וכד שריא רוחא ברוחא, כדין עאל דא בדא ואיהו חד, ודבקותא חדא. ואתרכיב דא בדא למהוי חד, כהאי אילנא דארכיב דא בדא ואיהו חד, זינא בזיניה. ווי מאן דארכיב זינא בלא זיניה, כאינון בני אהרן, דבעו לארכבא אילנא באחרא דלאו איהו זיניה.
ומאן דארכיב זינא בזיניה, וידע לקשרא קשרא בקשריה, היכלא בהיכליה, דרגא בדרגיה, דא אית ליה חולקא בעלמא דאתי, כמה דאוקימנא. ועל דא, האי איהו שלימו דכלא. וכד אשתלים דא בדא, ואיהו כלא חד עובדא זינא בזיניה דנפיק מהאי שלימו ההוא אקרי מעשה מרכבה.
ורזא דא וייצר יי' אלהים את האדם, שם מלא. ואדם איהו עובדא דהאי מרכבה, דארכיב דא בדא, עובדא דשלימו דכלא, וכד אשתלים דא בדא, כדין יי' אלהים, שם מלא. זכאה איהו מאן דידע לקשרא קשרי מהימנותא. וליחדא יחודא כדקא חזי.
ת"ח, כמה דאיתנהו שמהן קדישין עלאין, מתחברין אלין באלין, הכי איהו שמא קדישא. אתפרש לעילא, ואתפרש לתתא. שמא דא איהו לעילא, שמא דא איהו באמצעיתא, שמא דא איהו לתתא. יהו"ה דאיהו רזא דשמא קדישא, איהו חד. רזא דכלא. עלמא עלאה, בסתימו דסתימותא דעליה, דאשתתף בהדיה, ואיהו חד. עלמא תתאה, בסתימו. דאמצעיתא, רזא רתיכא קדישא עלאה דעליה, ואוקימנא.
מהאי גיסא, ד' רתיכין נפקין, ומהאי גיסא ארבע רתיכין נפקין, בגין דכל חד וחד מתפרש לארבע, כל רתיכא ארבע אינון, כד מסתכלין דרגין. וכן כלהו ארבע בארבע, עד דנחתין דרגא לתתא בההוא אתר דאקרי ברזא דשמא קדישא דאיהו אדנ"י, באינון רתיכין דקיימי ונטלי בשמא דא, ואינון אקרון הרי נחשת, בגין דאית הרים ואית הרים. אית הרים עלאין, והרים תתאין. ואינון בתלת סטרין קיימי, ונפקי מגו זהב וכסף ונחשת.
נחשת לתתא, בגין דאינון רתיכין דנפקי מגו אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד די בגו היכלא קדמאה, דאינון ארבע רתיכין דנפקין מגו אינון תרין רוחין ימינא ושמאלא, מגו לבנת הספיר, כדקאמרן. אלין תרין רוחין דקאמרינן התם, אינון אקרון תרי טורים, ואינון הרי נחשת.
מאינון תרי רוחין דאקרון הרי נחשת, נפקי אינון ד' רתיכין, דמשתמשי בההוא שמא דאל"ף דל"ת, דאשתקע בסנדלפו"ן, מאריה דאפיא. וכלהו שליחן על אלין בעלמא, ברזא דסוסוון ורתיכין, בגין דאית רתיכא על סוסוון, דנטלי לה.
ודא שמא קדישא, אתכליל ביו"ד ה"א, כמה דאוקימנא, דאתכליל אל"ף דל"ת ביו"ד ה"א, ואיהו יאהדונה"י. והא אתמר, אלהים לא אתכליל בשמא אחרא, בגין דאית אלהים חיים, ומהאי, אתפשט לכמה סטרין, ולא אתכניש, אלא אתפשט.
שמא דכליל כל שמהן, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ברזא דאתוון צרופא דשמא קדישא, דביה הוה ידע כהנא, לצרפא בכל סטרוי, עד דסלקי שמהן בכמה סטרין, בארבעין ותרין גוונין, באשתטחו דבוצינא דקרדינותא, דהאי איהו כליל כל שמהן.
ושמא דא, כליל כל שמהן. אהיו"ל דינ"ם סימן. באלין אתוון כלילן אחרנין מתחברן. ונפקי אלין, ועיילי אלין. לבתר כד אתנטי ואתפשט בוצינא דקרדינותא, מצטרפי אתוון בגווה, ואעלי אתוון, ונפקי אתוון, ברזא דאלין תשע אתוון. ואלין אתמסרו לקדישי עליונין, למהך באורחא דרזא דאתוון. לצרפא יחודא דשמהן דאתוון, כמה דהוה ידע כהנא לצרפא שמהן, באתוון רשימן.
וידי אדם מתחת כנפיהם. כלהו ידי אדם, הא אוקימנא, דאינון רוחין וחיוון ואופנים. כלהו בגדפין, וידין תחות גדפייהו, לקבלא צלותין, ולקבלא מארי דתיובתא. ידי אדם אתרין ודוכתין, לקבלא בני נשא, בצלותהון ובעותהון, ולאפתחא פתחין לקבלא לון, ליחדא ולקשרא קשרין, ולמעבד רעותהון.
ואלין אתרין ודוכתין דאקרון ידי אדם, דקיימי לבני נשא, אלין אינון שמהן קדישין, דשליטין בכל דרגא ודרגא, דבהון עאלין בני נשא, בצלותהון ובעותהון, בכל תרעין עלאין. ובדא שלטין תתאין לעילא. ורזא דא, ידיך עשוני ויכוננוני, ואלין שמהן קדישין.
ויאמר יי' אל משה נטה את ידך על השמים. וכי היך יכיל לארמא ידיה על שמיא. אלא נטה: ארכין. כד"א, ויט שמים וירד, משיכו מלעילא לתתא. ידך: אתרך. אתרא דדרגא דילך, דאת שארי בגויה, ודא ברזא דשמא קדישא. וכלא עלאי ותתאי, ברזא דשמהן נטלי וקיימי. ובהו עאלין בני נשא להיכלין עלאין, ולית מאן דימחי בידייהו. זכאין אינון דידעין לסדרא יחודא דמאריהון כדקא יאות, ולמיהך בארח קשוט, בגין דלא יטעון ברזא דמהימנותא.
ת"ח, בהיכלין אלין, אית רזא עלאה גו מהימנותא. וכלהו חיוון רתיכין, כלהו משניין דא מן דא, לאתכללא אלין באלין לטב, לאתקנא. וסימניך וישנה ואת נערותיה לטוב. בשבעה היכלין אלין, שלימו דעילא. כד אשתלים דא בדא, ועאלו צלותין ובעותין. דמאן דידע לסדרא לון, לאתקנא לון לעילא. כד"א ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך.
היכלא קדמאה. יוצר אור ובורא חשך. נהירו דאבן טבא ספירו, דאבן טבא נציץ לתרין סטרין, כמה דאוקימנא לימינא ולשמאלא, אור וחשך. מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה עשית, כלהו אופנים וגלגלים, מלאה הארץ קניניך וגו'. המלך המרומם לבדו מאז שמא קדישא יאהדונה"י, כללא דשמא קדישא, שלים בתרי שמהן, ודא הוא סליק באוירא, ומתנשא מימות עולם.
היכלא תניינא, אל ברוך גדול דעה, אורפניא"ל, דכליל רזין דאתוון זעירין דאלפא ביתא. הכא אינון דקאמרי קדוש וברוך. והכא איהו קדושה, וברוך כבוד יי'. היכלא תליתאה, לאל ברוך נעימות יתנו.
היכלא רביעאה המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. בגין דהכא מתגלגלין נהורין, ודינין דעלמא. מאן דאיהו לחיים, מתחדש כמלקדמין, לאתקיימא בעלמא, בנהורא דימינא, דאקרי אל כדקאמרן.
היכלא חמישאה. היכלא דא אקרי אהבת עולם. ודא איהו משיכו דרחימותא דהיכלא דאקרי אהבה, ודא היא אהבת עולם אהבתנו יי' אלהינו, בא"י הבוחר בעמו ישראל באהבה, ברזא דא"ל שד"י.
היכלא שתיתאה, אמת ויציב ונכון וקיים. ובעינן דלא לאפסקא בין היכלין אלין. דהא במשיכו דצלותא ורעותא מתחבראן כחדא, ואתקשראן אלין באלין, ברזא דשמהן קדישין דשליטין בכל חד וחד.
היכלא שביעאה, אדני שפתי תפתח, רזא דרזין בלחישו, ולא אשתמע קלא. הכא איהו רעותא דלבא, לאתכוונא ולסלקא רעותא מתתא לעילא, עד אין סוף, ולקשרא שביעאה בשביעאה, דא בדא מתתא לעילא ולבתר, מעילא לתתא, לאמשכא ברכאן בכלהו עלמין, ממקורא דחיי, דאיהו היכלא שביעאה עלאה ברעותא דלבא, ובסתימו דעיינין, דרזא דאתוון דשבע שמהן עלאין קדישין.
היכלא שביעאה עלאה דא, דאיהו מקורא דחיי, דא איהו ברכתא קמייתא. ודא איהו היכלא קדמאה, שירותא דכלא מעילא לתתא, ולנטלא שביעאה מתתא, לאתחברא דא בדא, שביעאה בשביעאה. דהא מהאי דלתתא, עייל מאן דעייל, להיכלא עלאה.
ודא הוא רזא, ברוך, רבויא דכלהו תתאי, כלילא בחיוון ושרפים ואופנים, וכלהו היכלין רבויא דרזא דקדש הקדשים, דשריא בגויה בגניזו, וכדין אקרי ברו"ך, בכל אלין רבויין וברכאן, ורזין דאשתלימו בה.
את"ה, עטורא דסתימו דאתוון, כללא דכלהו כ"ב אתוון. ודא הוא א"ת. ה' דכליל לון מעילא, בהאי ה', וכניש לון בגויה, ודא איהו א"ת ה'. וכד איהי בשלימו בההוא נהר דאחיד בה, סלקא לאתעטרא לעילא, ודא איהו רזא דכתיב, ובזה הנערה באה אל המלך, וכדין את כל אשר תאמר ינתן לה. ודא איהו רזא ברוך אתה, ובעי לאתכוונא בהאי רזא, ולקשרא רעותא בהאי רזא.
יי' אלהינו: דא איהו קשורא ויחודא דמלכא עלאה לעילא, בהאי, כד הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה.
ואלהי אבותינו: דא רזא דאבהן, לברכא לה. ודא איהו רזא, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. כמה דהאי נערה לא אשתבקת מתתאי, הכי נמי לא אשתבקת מאבהן לעלמין. איהו אחידת בהון לעטרא לה.
ובגין דאתברכא מכל חד מנהון, בעי לאדכרא לה על כל חד וחד. ולבתר יתכנשון כלהו בחבורא חדא, ומתעטרי בהדה, האל הגדול הגבור והנורא, הא כלהו כחדא, לסלקא לעילא בקדמיתא מעילא לתתא והשתא מתתא לעילא. לאכללא לון בהדיה דכיון דאמר האל הגדול הגבור והנורא כלהו כלילן בה. וכדין, אל עליון גומל חסדים טובים קונה הכל. ודא כללא דכלא.
וזוכר חסדי אבות, דאשתהו בהדה ועאלו במעהא, ואתברכון תמן. ולבתר שארי לון ואפיק לון כד אינון אתברכאן מגווה. ובההיא השתחואה דאמר בא"י מגן אברהם, הכא נפקי כלהו בכללא, דהא בימינא כלהו מתברכאן כדקא חזי.
ת"ח, היכלא שביעאה דא, רזא דמלכא עלאה, ומתעטרן ביה אבהן כדקאמרן, ואתכלילו ביה. ועד השתא אתכלילו, ובעי לאפקא לון, איהו היכלא דא, וכד אפיק לון מברכאן, בגין האי נערה, כדין איהי אחידת בהו, בכל אינון ברכאן. ואף ע"ג דהא אתכלילו היכלין בהיכלין, השתא אתאחידו באינון ברכאן כחדא, וכד אמר מלך עוזר ומושיע ומגן, כדין אפיק לון מברכאן.
והאי, איהו חד היכלא שביעאה, ברזא דשמא קדישא עלאה, בוכ"ו. 'ברכה 'וחסד 'כח 'ומשפט, כללא כלא ורזא דא, הוא רזא דאהי"ה כללא דכלא. בגין דאלין אתוון כללא דכלא. בגין דאלין אתוון, אפיקו אלין דנפקו מנייהו, כללא דאבהן, ודא איהו דמתחברא בהדייהו, דאקרי ברכה.
כיון דאמר בא"י מגן אברהם, הא אחידת ברכאן מנייהו, ברזא דהיכלא חמישאה אהבה, דאיהו ימינא, ואיהו חמישאה, לאתקשרא ברחימו דברכאן דימינא. והכי אצטריך, מעילא לתתא לאתברכא. בקדמיתא אתכללו היכלא בהיכלא כדקאמרן, והשתא נטלי ברכאן לאשתכחא אלין מקדמת אלין. ואע"ג דאית דנטיל בקדמיתא. כיון דאשתכחו מסטרא דימינא ברכאן, בהיכלא חמישאה שארי לאחדא.
ולבתר בסטר שמאלא, ברזא דא אתה גבור. והאי איהו חבורא אתה וגבור, תרין דינין. וכיון דאתמשכאן ברכאן, אתכליל ברחמי, ואשתכח בההוא סטרא כלא כחדא, ודא הוא מחיה מתים סומך נופלים ורופא חולים וכו'.
ודא איהו ברזא דשמא קדישא דאקרי אכדט"ם, רזא איהו באתוון דשמא דאקרי אלהי"ם. בגין דאלין אתוון סלקין לאתעטרא לעילא, ואפיקו להו אלין לאתקרי בהון, וסלקין לאתעטרא לעילא אלהים חיים, וגרע באתוון, לאחדא בגריעו. ומהכא אתפשט לתתא, לנטלא מגו אלין אתוון אחרנין, ולסלקא מאלין אתוון, לשמא דאלהים.
כיון דאתמשכאן אתוון בחמישאה ורביעאה מעילא כדקאמרן, שארי ואחיד ברכאן מאמצעיתא דכלא, מהיכלא שתיתאה, ואחיד ברכאן בהאי ובהאי. ובג"כ אתה קדוש, אתכליל אתה בקדוש.
ושמך קדוש, כיון דאמר אתה קדוש, אמאי ושמך קדוש, היינו שם, היינו אתה. אלא הא תנינן, בכל אתר דאשתכח יחודא וקשורא, בעינן קדושה, ותוספת קדושה, וההוא תוספת עקרא הוא יתיר מכלא. ובג"כ, בכלהו כתיב אתה, ולא יתיר, והכא בהאי אתר, אמר קדושה, ותוספת קדושה. אתה קדוש קדושה, ושמך קדוש תוספת קדושה. וקדושים בכל יום: אלו שאר קדושין עלאין, די בכל היכלא והיכלא, דמתקדשי מהאי תוספת. בגין דקדושה קמייתא איהי לה, ותוספת קדושה, לאתקדשא כל אינון שאר דקאמרן.
ולבתר אתקדשא כלא מעילא, ומכלהו אבהן, אתקשר בקשורא חדא, והיינו ברוך אתה יי' האל הקדוש. הכא כלא קשורא חדא, בגין דאמר בא"י האל הקדוש. ועל דא אקרי צרורא וקשורא דכלא ביחודא חד. זכאה חולקיה, מאן דידע לסדרא שבחי דמאריה באתר דאצטריך. עד הכא, דבקותא וברכאן וקדושה כחדא באבהן.
מכאן ולהלאה, קיימין שאלתין ובעותין. שירותא דבעי בר נש למשאל, למנדע במלין דמאריה, בגין למחזי תיאובתיה לגביה, ולא אתפרש מניה. בגין דבעי ב"נ לאשתתפא בקדושה דשמא קדישא עלאה, לאתעטרא ביה, ואיהו שמא דברכאן וקדושין, כוז"ו. רזא דשמא קדישא ידו"ד דאיהו קדיש בקדושה. ואלין אתוון אפיקו מניה הני אתוון אחרנין, חבורא דהני, כחבורא דדכר בנוקבא. והני קדישין עלאין, רזא דקדושה.
אלין אתוון אחרנין אקרון ט"ל. טל השמים. רזא דחושבנא דאתוון דיליה, בגין דהכא לתתא, קיימן כל מלין בחושבנא, ולא חושבנא, אלא לסיהרא. ובג"כ בעי לאתקשרא בקדושה דמאריה, ולא יתפרש ב"נ מניה. וכד שאיל, שירותא דשאלתין למנדע למאריה, לאחזאה דתיאובתיה לגביה. מכאן ולהלאה, יתפרש זעיר זעיר, וישאל שאלתוי מה דאצטריך לשאלא.
וכל שאלתוי יהון, לבתר דיסדר סדורא דא דקאמרן. כגוונא דא, כל שאלתוי יהון בתחנונים ובעותין לקמי מאריה, ולא ירחיק גרמיה מניה. זכאה חולקיה, מאן דידע לסדרא סדורא דא, למהך בארח מישר, כדקא חזי.
כגוונא דאתאחדא אשא במיא, ומיא באשא. דרום בצפון, וצפון בדרום. מזרח במערב, ומערב במזרח. הכי נמי אתקשר כלא כחדא, ויחודא אשתלים דא בדא.
וכל אינון דידעין לסדרא צלותהון כדקא יאות, לאתכללא הני היכלין אלין באלין, ולאתקשרא דא בדא. האי ב"נ אתקשר בהו, וקריב ליה לאתכללא בהו. שאלתא שאיל ויהיב ליה. זכאה חולקיה בהאי עלמא, ובעלמא דאתי.
בתר דסיים שאלתין וגופא שלים בכל סטרין בחדוה דלבא ואיהו שאיל וסיים שאלתין. יהדר לאמשכא ברכאן וחדוואן לתתא, ברזא דהיכלא תליתאה, לאמשכא לתתא, ודא הוא רצה יי' אלהינו בעמ"ך ישרא"ל. בגין דמעמדות אינון סמכין דגופא. שירותא לתתא מן גופא תרין ירכין, עד דמטי לברכין.
ואלין אינון רזא דמעמדות, דקיימי על קרבנא. והכא איהו רזא שירותא דתרין ירכין מלעילא, עד ברכין, חבורא דנביאים. ומראות, ברזא דאתוון דשמא קדישא, דאקרי השתפ"א. דאיהו רזא דשמא דאקרי צבאות. דא סליק, ודא נחית. דא נביאים, ודא מראות.
והכא איהו רזא עלאה דברייתי דקאמרן, וכד מטי איניש לברכין, יכרע ברוך א"י המחזיר שכינתו לציון, והא הכא אהדרו ברייתי למתניתין ואתברכאן כחדא.
היכלא תניינא לתתא, דאתפקדו ביה נשמתין לסלקא, לאתחזאה בחיזו דחלמא. מודים, לאכרעה ברכין, לאודאה על נשמתין, כדקאמרן על נשמותינו הפקודות, עד דמטי להטוב שמך ולך נאה להודות.
ודא הוא גו רזא דשמא קדישא, דאקרי ב"ם במוכ"ן. דא אקרי אל אלהים, דאיהו ברזא עלאה. אל אלהי"ם יהו"ה הוא יודע. כללא דאלין אתוון אחרנין דנפקי מנייהו, ולתתא, רזא דחלמא. רזא לההוא אתר לאעלא בהו נשמתין. ובעינן לאמשכא בהני ברכאן, בגין לאשכחא נייחא בהאי עלמא, ובעלמא דאתי.
היכלא תתאה לתתא, שים שלום טובה וברכה. הכא איהו כללא דשלום. שלום לעילא, שלום לתתא, שלום לכל סטרין, שלום בפמליא דלעילא, שלום בפמליא דלתתא, והיכלא דא איהו פמליא דלתתא. בחבורא חדא בפמליא דלעילא. ומהכא נגיד לכל אינון תתאי דלבר.
והכא אתכליל ואשתלים כלא כחדא, עילא ותתא, בנהירו חדא, לאשתלמא שם מלא, יי' אלהים. שם דא דאיהו שלם, בכל אינון היכלין, בכל אינון נהורין עלאין, למהוי כלהו חד.
האי ב"נ, כד אשתאיל מהיכלא דא לנפקא לבר. ישוי גרמיה, כמאן דנפיק מחברותא דמלכא, ומגו היכליה, וימאיך גרמיה קמיה. אבל יחדי גרמיה, דהא קדמאה איהו, לנטלא עטרא דמשיכו דברכאן דנגדין מיחודא דמאריה. דא איהו בר, דאיהו מהיכלא דמלכא. דהא בהאי שעתא דקא נפיק מקמי מלכא, וכלא קשיר בכל הני סטרין, בקשורא דיחודא, וברכאן, וקדושה, ותוספת קדושה. קב"ה קרי לפמליא דלעילא, ואמר לון, כתובו להאי ב"נ פלניא, מאינון דאקרון חושבי שמו.
מאן חושבי שמו. אינון דמחשבי ומכוונין ברזא דשמיה, ליחדא היכלין בהיכלין, לקשרא קשרין, וליחדא כלהו ביחודא חדא. ואלין אינון חושבי שמו, כד"א ולחושבי שמו. כדין אכתיבו ליה, ואתרשים ואשתמודע לעילא, ואשתלים איהו לעילא ותתא.
ומאן דקריב קמי מאריה, וצלי צלותיה, ולא אשלים יחודא, ולא חייש על יקרא דמאריה, לקשרא קשרין כדקאמרן, טב ליה דלא אברי. וקב"ה אמר כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו. ודא איהו גוזל אביו ואמו.
הכא אשתלים כלא לעילא ותתא, רזא דשמא קדישא שליטא לעילא. מצפ"ץ מצפ"ץ. יי' יי' אל רחום וחנון. הכא איהו רזא דשמא קדישא דא, לאתקדשא באתווי בבי עשרה, ואתוון אחרנין בקדושה דיחידאי בצלותא. בתר דסיים, קאים על רגלוי, לאודאי על חובוי, בגין דלא יהא פטרא דפומא לסטרא אחרא, לאסטאה ליה, ואתכפיא קמיה. ויקום בקיומיה לאתברכא מבי מלכא.
וזכאה חולקיה מאן דאתקדש בהאי גוונא בצלותא כדקאמרן, וקשר קשרין, וייחד יחודין, ויתכוון בכלא כדקא יאות, ולא יסטי לימינא ולשמאלא. צלותיה לא אהדר בריקניא. קב"ה גזיר ואיהו מבטל. על דא כתיב ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. אית ליה חולקא בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
כתיב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו' מההוא רבויא דברכאן, וקדושה, ותוספת קדושה דקא נטלא. כד"א ולערב יחלק שלל, דפליגת חולקא לכלא, ואפילו לסטרא אחרא חולקא בלחודהא.
ורזא דא, רזא לבני מהימנותא. חולקא דסטרא אחרא מסאבא, כל אינון חובין, וכל אינון חטאין, דההוא ב"נ דקשר קשרין דיחודא, דאתודה עלייהו, כלהו שריין עליה דסט"א. ואינון חולקא ואחסנתא דסטרא אחרא מסאבא. ואי לא אודי עליה, אשתכח מקטרגא ויכיל ליה.
ואי אודי על כל חובוי, בההיא צלותא, דקשיר קשרין דיחודא, ואתברכאן עלאי ותתאי. ומההוא חולקא דסטרא אחרא, כל אינון חובין וחטאין דאודי עלייהו, נטלא לון לחולקיה. ורזא דא שעיר. דכתיב והתודה עליו את כל עונות וגו', וכתיב ונשא השעיר וגו', דא הוא חולקיה ועדביה ואחסנתיה. ואי ההוא ב"נ תב לסרחני דחובוי, ווי ליה, דכלהו נטיל לון מההוא סטרא, בעל כרחיה דההוא סטרא. ומגו דנטיל לון מהאי סטרא בעל כרחיה דההוא סטרא, כדין אבאיש ליה, ואתהפך עליה מקטרגא, וקטריג ליה. וכד אודי עלוי, נטיל לון ההוא סטרא אחרא, ואיהו עדביה וחולקיה.
ורזא דא, הכי נמי קרבנא, דבעי לאודאה על ההוא קרבנא, כל חובוי וחטאוי, למיהב חולקא למאן דאצטריך. קרבנא כלא לסטרא דא חולקא דקודשא, ורעותא דקודשא. ולסטרא דא, ההוא חולקא דאינון חובין, וחטאין דאתייהיבו בהודאה על ההוא בשרא דקרבנא. כמה דכתיב, אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו', כי גחלים אתה חותה וגו', וסימניך יבא המלך והמן אל המשתה. זכאה איהו מאן דידע ארחיה למהך בארח קשוט.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
84
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פקודי נ״ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
