Zohar Pekudei 58
Zohar, Pekudei 58:1
היכלא חמישאה. היכלא דא, איהו היכלא דאקרי שאו"ל, לקבל ההוא שמא דאקרי ערל, והא אוקימנא דדא איהו רזא דערלה. בהאי היכלא, אית חד פתחא, וחד ממנא עליה. ודא איהו ממנא לאתערא תדיר קטרוגא על עלמא, והאי רוחא אקרי איב"ה, בגין דשמא דהאי פתחא איב"ה שמיה, וסימניך ואיבה אשית בינך ובין האשה וגו'.
Zohar, Pekudei 58:2
בהאי היכלא קיימא חד רוחא דשליט על כלא, והאי אקרי שוד"ד. ואיהו שוד ושבר. ודא הוא שודד בטורי רמאי, גו טנרין וטורין. מהיכלא דא ינקי כל אינון משדדי ומשצי בחרבנין. ומהכא נפקין, כל אינון דקטלי בסייפין ורומחין, ואזלין בתר להט החרב המתהפכת לשיצאה כלא.
Zohar, Pekudei 58:3
מהאי נפיק רוחא אחרא, ואקרי שוד. וכד שליט כפנא על עלמא, האי רוחא דאקרי שו"ד, איהו אשתכח. ורוחא אחרא אשתתף עמיה, דאקרי כפ"ן. ואלין אזלי בעלמא, ומשתכחי לקבל בני נשא, והיינו דכתיב, לשד ולכפן תשחק. ואלין עבדין קטרוגא לבני נשא, ומשדדי לכלא. חד דאקרי שוד, דבתר דאזיל בגו טורין רמאין, ושדיד וחריב ושצי כלא. כדין תב ושדד לבני נשא, ומתין בחולשא דיליה. וכד אכלי בני נשא, לא שבעין, בגין דאיהו שלטא בעלמא.
Zohar, Pekudei 58:4
ובההוא זמנא, מאן דעביד חסד עם בני נשא, ויהיב לון למיכל ולמשתי, כדאי איהו לדחייא לון לאלין תרין רוחין לבר, דלא שלטי בעלמא. וכד ישראל לא עבדי חסד עם בני נשא, ושאר עמין עבדי חסד בעלמא. כדין אלין תרין רוחין מתבסמין מלייהו, ומתקפי עלייהו דישראל. בגין דהא כדין אתקף ההוא סטרא אחרא, וישראל אתכפיין.
Zohar, Pekudei 58:5
וכד ישראל עבדי חסד, אתכפיא ההוא סטרא אחרא ואתחלש, וסטרא דקדושה אתקף. וכד ישראל לא מתערי בחסד, אינון תרין רוחין מתהפכי לאכפייא לון לישראל, וכדין אינון ברכאן דנחתי מלעילא, מסטר ימינא, ינקי לון שאר עמין. והה"ד שמוני נוטרה את הכרמים, אלין שאר עמין. כרמי שלי לא נטרתי, אלין ישראל. בגין דשאר עמין משכי ליה בגווייהו, באינון חסדים דעבדין עם בני נשא. וישראל מרחקן ליה מגווייהו, בגין דלא משתדלי באינון חסדים כשאר עמין.
Zohar, Pekudei 58:6
ותחות אלין רוחין, קיימין כל אינון דאקרון ערלה. זמורי ערלה, ענפי ערלה. ועילא מנהון חד ממנא, דאקרי גזר דיני"א. והאי איהו קיימא על כל אינון דלא נטרי שני ערלה דאילנא. ועל כל אינון, דמעכבי את קיימא לברייהו. ועל דא, בעא חויא לקטלא לבריה דמשה. עד דגזרת ליה צפורה, דכתיב ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה וגו'.
Zohar, Pekudei 58:7
והאי רוחא, ממנא על בני נשא דמחבלי ארחייהו, ולא חיישי ליקרא דמאריהון, למיטר את קיימא קדישא. והאי אעיל לון לגיהנם, לההוא אתר דאקרי שאול ואבדון, ואתדן תמן, כמה דאוקימנא הכא.
Zohar, Pekudei 58:8
בהאי היכלא לגו באמצעיתא, קיימא חד רוחא, דאיהו קיימא וכמין על אורחין ושבילין, למחמי לכל אינון דעברין על פתגמי אורייתא. כדי למיעל דבבו, בין תתא לעילא. בגין דכל האי היכלא איבה איהו.
Zohar, Pekudei 58:9
האי וכל אינון אחרנין, כלהו קיימין לאחזאה אנפין נהירין לבני נשא, ולמפתי להו, בגין דיסטון מארח קשוט, ולאמשכא לון אבתרייהו, ולבתר אינון קטלי לון, וימותון בתרין עלמין. דכתיב, ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות.
Zohar, Pekudei 58:10
האי רוחא, איהו אקרי אפריר"א. עפרא דקיטמא. דלא עביד תולדין ואיבין לעלמין, בגין דהאי איהו עפרא דקיטמא. ואע"ג דאקרי עפר, לאו איהו עפרא קדישא, דעביד איבין, ואקרי עפרות זהב. אלא כמה דאת אמר, מעפר שרפת החטאת. ודא הוא עפר שרפת החטאת, וסימנא דא אתיא בתרין סטרין. חד, בגין דאיהו כליל בהאי חטאת, רזא דההוא חויא תקיפא. וחד, דכד ב"נ עביד חטאת, איהו אתקיף להאי עפר, ושלטא בעלמא.
Zohar, Pekudei 58:11
והאי איהו כליל במי המרים המאררים, וע"ד, אצטריך לאנתו דאסטיאת תחות בעלה, ועבדת עובדא דאשת זנונים, לאשקאה לה מיא כלילן בעפרא, דאיהו מקרקע המשכן. והאי עפר איהו מההוא אתר דאקרי קרקע וההוא אקרי קרקע דההוא משכן. והאי עפר מההוא קרקע איהו. ובג"כ, אצטריך כהנא לאשקאה להאי אתתא, כגוונא דא. וכלא איהו ברמיזא עלאה.
Zohar, Pekudei 58:12
זכאה חולקהון דישראל, דקב"ה מדכי לון במיין דכיין עלאין דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. מים טהורים הא אמרן, בין מים ראשונים למים אחרונים. ואע"ג דהא אוקימנא, מים ראשונים מצוה, הכי אתקרון. ומים אחרונים חובה הכי נמי אתקרון, והא אוקימנא על תרין סטרין אלין, דא סטרא דקדושה אתקרי מצוה. ודא סטרא אחרא, אתקרי חובה. ובג"כ חולקיה נטל בההוא מיא, וע"ד כתיב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
Ficha editorial de este texto