Zohar Pinchas 113
Zohar, Pinchas 113:1
וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה וגו'. אמר רבי אבא, יום הבכורים, מאן יום. דא נהר היוצא מעדן, דאיהו יומא מאינון בכורין עלאין. ודא איהו דאורייתא תליא ביה, ואיהו אפיק כל רזין דאורייתא. ובגין דאיהו אילנא דחיי, פרי אילנין אצטריכו לאייתאה.
Zohar, Pinchas 113:2
(רעיא מהימנא) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה וגו'. רבי אבא אמר, יום הבכורים אינון בכורים עלאין דאורייתא. הה"ד, ראשית בכורי אדמתך תביא וגו'. אמר ר"מ, כגוונא דבכורים לאמהון, אוף הכי אתקריאו פירות בכורים, דפירות דאילנין, כבכורה בתאנה, הכי ישראל קדמונים ובכורים לקב"ה, מכל אומין דעלמא, הה"ד קדש ישראל לידו"ד וגו'. ובג"ד אתמר בהון, תביא בית יהוה אלהיך. ובגין דא אומין עכו"ם, דאתמר בהון ויאכלו את ישראל בכל פה. יאשמו רעה תבא אליהם.
Zohar, Pinchas 113:3
אוף הכי ו' דכליל שית ספיראן, ואיהו בן י"ד, אתקרי בכ"ר. וכל ענפין דנפקין מניה דבהון ראשין, אתקריאו בכורים. ציור ו' איהו נהר, מאינון בכורים עלאין, וההוא נהר נפיק מעדן. ודא איהו דאורייתא תלייא ביה. וכד נפיק נפקי כל רזין דאורייתא, ובגין דאיהו אילנא דחיי אורייתא, הדא הוא דכתיב, עץ חיים היא למחזיקים בה. ופקודין דילה דמיין לאיבא פרי דאילנין, אצטריכו לאייתאה.
Zohar, Pinchas 113:4
אמר רעיא מהימנא ואי תימרון אמאי בכורים, דלהון אתקריאו מנחה חדשה, משית ירחין לשית ירחין. ומבר נש דאתמר ביה כי האדם עץ השדה לתשע ירחין, או לשבעה. ובעירא אוף הכי, שבעת ימים יהיה תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה, לקרבא קרבנא קדם יי'. ועוד ספיראן, בהון שם יהוה, וכל כנויין דיליה, אמאי אתקריאו בשם חיון.
Zohar, Pinchas 113:5
אלא מנחה חדשה בארח רזא, דא שכינתא. משית ירחין לשית ירחין, אינון שית ספיראן, דאתקריאו שנים קדמוניות לבריאת עלמא, דאינון שיתא אלפי שנין הוי עלמא, מסטרא דאימא עלאה. ומסטרא דאימא תתאה, אתקריאו ירחין. ובגין דקדמו לעלמא, וכל בריין, אתקריאו בכורים.
Zohar, Pinchas 113:6
ושכינתא מנחה חדשה, מסטרא דחיה, דאתמר בה ודמות פניהם פני אדם. ואיהו תשע לחשבון זעיר דחנוך. איהו בר נש דאתייליד לתשע ירחין דעוברא, דאיהי עשיראה. ובדא כליל מכלהו, ואתקרי בן בוכרא, על שם אות ברית, דאיהו י', טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ. דאיהו ו', ואיהו י', סליק על ו', כאיבא דסליק על ענפא דאילנא.
Zohar, Pinchas 113:7
ואע"ג דכמה ענפין אית באילנא, וכמה תאנים עלייהו, אינון דאקדימו בקדמיתא, אתקריאו בכורים. אלין אינון רישין דכלהו. כגוונא דלהון אתמר שאו שערים ראשיכם. שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. שאו את ראש כל עדת בני ישראל.
Zohar, Pinchas 113:8
שאו שערים ראשיכם. שערים אלין, אינון חמשין תרעין דבינה. דאיהי מתיבתא דלעילא. ושאו פתחי עולם, דמתיבתא תתאה, דכל מאן דאשתדל באורייתא לסוף מתנשא. הה"ד, אם נבלת בהתנשא. ואוקמוה מארי מתניתין, כל המנבל עצמו על דברי תורה, לסוף מתנשא, ויבא מלך הכבוד, ולית כבוד אלא תורה.
Zohar, Pinchas 113:9
מהכא, מאן דיליף אורייתא דאתקריאת כבוד, אקרי מלך. ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר, אלא מלך בתרין עלמין, בדיוקנא דמאריה. ובגין דא כפול פסוקא תרין זמנין, חד מי זה מלך הכבוד. תניינא מי הוא זה מלך הכבוד. שאו שערים ראשיכם, מאי ראשיכם תרין זמנין. אינון חיון דמרכבתא עלאה, וחיון דמרכבתא תתאה. (ע"כ רעיא מהימנא).
Zohar, Pinchas 113:10
רבי שמעון פתח קרא ואמר, שאו שערים ראשיכם וגו'. האי קרא אוקמוה ואתמר. אבל שאו שערים ראשיכם, אלין אינון תרעין עלאין, תרעין דסכלתנו עלאה. ואינון חמשין תרעין. ראשיכם, אינון ראשים מאן אינון. אלא, כל חד וחד, אית ליה רישא לאתפשטא ולמיעל דא בדא, ולאכללא דא בדא.
Zohar, Pinchas 113:11
אשכחנא בספרא דחנוך, שאו שערים, אלין אינון תרעין דלתתא מאבהן, ואינון תלתא בתראין. ראשיכם: אלין אינון ראשי אלפי ישראל, ואינון אבהן עלאי, ואינון ראשין דאינון תרעין. ובגין אלין דאינון אופנים, דסחרן ונטלין לון על כתפייהו, אמרי שאו שערים ראשיכם, שאו למאן. לראשיכם. דאינון ראשין עלייכו, ושלטנין עלייכו. והנשאו פתחי עולם. אלין אמהן וארבע אינון דלתתא.
Zohar, Pinchas 113:12
ויבא מלך הכבוד, דא מלכא עלאה דכלא, דאיהו מלך מההוא כבוד, דנהיר לסיהרא, ומאן איהו. יי' צבאות. ויבא, לאן אתר. למיעל אורייתא בארונא, בחבורא חדא, כדקא יאות. וכיון דהאי עאל לאתריה, כדין אורייתא עאל בארונא. ואתחבר חבורא חדא, אורייתא עלאה, באורייתא דבעל פה, מתחברו לפרשא מילין סתימין.
Zohar, Pinchas 113:13
אימתי. בשבועותיכם. למניינא דאתון מונין. דבכל שעתא דישראל עבדין חושבנין לירחין וזמנין, קב"ה אתקין תיבה גו אינון רקיעין, ואעבר כרוזא, הא בני לתתא, קדשו ירחא, קדשו זמנא, אתקדשו כלכו לעילא. ועביד לכל חילי דבשמיא, דמתקדשין כחדא בעמא קדישא, וכלהו נטרי כחדא, נטירא חדא, ועל דא בשבועותיכם, למניינא דאתון מונין אינון שבע שבתות.
Ficha editorial de este texto