ויין ישמח לבב אנוש, דא יינא דאורייתא. דהכי סליק יין, כחושבן סו"ד. ומה יי"ן צריך למהוי סתים וחתים, דלא יתנסך לע"ז. אוף הכי צריך למהוי סתים וחתים סוד דאורייתא, וכל רזין דילה, ולא אשתקיין אלא ליראיו. ולאו למגנא עבדין כמה פקודין ביין, ומברכין ביה לקב"ה, ויין אית ליה תרי גוונין, חיור וסומק, דינא ורחמי, והיינו ב' תוספת ביין. כגוונא דשושנה חיורא וסומקא. חוור מסטרא דימינא, סומק מסטרא דשמאלא.
ומאי לבב אנוש, לב הו"ל למימר. אלא אית לב מסור ללב. ואינון ל"ב אלהים דעובדא דבראשית, ב' מן בראשית, ל' מן לעיני כל ישראל, איהו ל"ב תניינא. דא ל"ב ל"ב שנים ס"ד, חסר תמניא לע"ב, דאיהו ויכלו. אינון שבעה ימי בראשית. תמינאה מאי היא. ז' ימי בראשית, עם זה ספר תולדות אדם. זה ע"ב, בחושבן ביין.
מאי להצהיל פנים משמן. אינון י"ב פנים, ד' דאריה, ד' דשור, ד' דנשר, דאינון מיכאל אריה, ארבע אנפין דיליה יהוה. ארבע אנפין דשור, ואיהו גבריאל, ואינון יהו"ה. ד' אנפין דנשר, ואיהו נוריאל, ואינון יהוה. ואינון ממנן, תחות חס"ד פח"ד אמ"ת, דרגין דתלת אבהן. ואוקמוה רבנן, האבות הן הן המרכבה. וסלקין נהורין לחשבן יב"ק. ואינון מלך מלך ימלוך, יהו"ה אהי"ה אדנ"י. סך הכל יב"ק.
רבי שמעון הוה יתיב ולעי בפרשתא דא, אתא לקמיה ר' אלעזר בריה, א"ל, נדב ואביהוא מאי עבידתייהו בפנחס. אי לא הוה פנחס בעלמא כד מיתו, ובתר אתא לעלמא ואשלים דוכתייהו שפיר. אבל פנחס בעלמא הוה, ונשמתיה ביה בקיומא קאי.
א"ל ברי, רזא עלאה הכא, והכי הוא. דבשעתא דאסתלקו מן עלמא, לא הוו מתטמרן תחות גדפי טנרא קדישא. מ"ט. בגין דכתיב ובנים לא היו להם, דאזעירו דיוקנא דמלכא, דהא אינון לא אתחזון לשמשא בכהונה רבה.
בשעתא דקני פנחס על ברית קדישא, ועאל בגו כמה אוכלוסין, וסליק לון, לגייפין על רומחא, לעיניהון דכל ישראל. כד חמא שבטא דשמעון בכמה אכלוסין דאתו לגביה, פרחא נשמתיה מניה, ותרין נשמתין דהוו ערטיראין בלא דוכתא, אתקריבו בה, ואתכלילו כחדא, ואתהדרת נשמתיה, כלילא רוחא, דאתכליל בתרין רוחין, ואתתקפו ביה, כדין רווח דוכתייהו, למיהוי כהנא מה דלא אתחזי מן קדמת דנא.
וע"ד כתיב, זכר נא מי הוא נקי אבד, דלא אתאביד בההיא שעתא, ולא אביד רוחיה כד פרחה מניה. ואיפה ישרים נכחדו. אלין בני אהרן, דאתהדרו לעלמא, מה דאבד בחייהון. וע"ד כתיב ביה בפנחס בן בן, תרי זמני. פנחס בן אלעזר בן.
מה כתיב לעילא מפרשתא דא. ויאמר יי' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליי' נגד השמש. וכי על דקטלין בליליא, או על דקטלין ביממא ביומא דעיבא, כתיב נגד השמש. אמר ר' יהודה, דתהא מיתתהון באתגלייא, כמה דחבו באתגלייא.
א"ר שמעון, לאו בגין כך אתמר. אלא מהכא אוליפנא, בדרגא דחב ב"נ לקב"ה, לההוא אתר אצטריך למעבד תקנתא לנפשיה. אינון חבו בברית קדישא דאקרי שמש. בגין כך דינא ותקונא דילהון איהו כנגד השמש, ולאו באתר אחרא. מכאן דלא אצטריך ב"נ לתקנא נפשיה, אלא בההוא אתר דחב לגביה ומאן דלא יעביד הכי, לית ליה תקונא לעלמין כדקא יאות.
רבי חייא פתח, ישבעו עצי יי' ארזי לבנון אשר נטע, מה כתיב לעילא, ויין ישמח לבב אנוש וגו'. וכי מאי האי להאי. אלא הכי אוליפנא, דכתיב מצמיח חציר לבהמה וגו'. וכי שבחא דבהמה דאית לה חציר אתא דוד למימר ברוח קודשא. אלא מצמיח חציר, אלין אינון שתין אלף רבוא דמלאכין, שליחן, דאתבריאו ביומא תניינא דבראשית, וכלהו אשא מלהטא. אלין אינון חציר. אמאי חציר. בגין דצמחין כחציר דא בעלמא, דכל יומא ויומא אתקצירו השתא, ולבתר צמחין ומהדרין כמלקדמין.
וע"ד כתיב מצמיח חציר לבהמה, הה"ד יודע צדיק נפש בהמתו, ותנינן, אלף טורין סלקין לה בכל יומא ויומא. וכל טורא וטורא שתין רבוא הוי, והיא אכלה.
ועשב לעבודת האדם, אלין אינון נשמתהון דצדיקייא, דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא אכיל, ואעיל לון בגוויה, ובזכותהון אתזן כל עלמא מההוא אדם, דכתיב ביה, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. וע"ד כתיב האדם, ההוא דאשתמודע, בגין להוציא לחם מן הארץ, לאפקא מזונא לעלמא מן הארץ קדישא.
ויין, דא חמרא עתיקא דנגיד מלעילא. ישמח לבב אנוש, אנוש: דא רזא דההוא נער, דסליק לסיבו, ואתהדר כמלקדמין. וע"ד כתיב, אנוש כחציר ימיו.
להצהיל פנים: אלין אינון פנים, דאקרון אנפי רברבי, ואנפי זוטרי. משמן: מנגידו דעלמא דאתי, משח ורבו קדישא עלאה. ולחם לבב אנוש יסעד, ההוא לחם דאזילו שחקים, וטחנן מנא למיכלא דצדיקייא סתמא, ומתמן אתנגיד לכמה חיילין, דאקרון לבב אנוש. וכלא אתא מנגידו עלאה.
ישבעו עצי יי', אלין אינון אילנין עלאין פנימאין. ארזי לבנון אשר נטע, דהא אתעקרו ונטע לון קב"ה. מאי בין עצי יי', לארזי לבנון. עצי יי', אלין עץ החיים, ועץ הדעת טוב ורע. ארזי לבנון, אלין חמשין תרעין, דאקרון חמש מאות שנה.
אשר נטע. אשר שם צפרים יקננו, בטוליהון, מקננן נשמתהון דצדיקייא, וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן. חסידה, ברתיה דאברהם אבינו, דאקרי חסיד, ועבד חסד עם כל בני עלמא, בג"כ אקרי חסידה. ברושים ביתה. בין דרועי עלמא יתבא (ע"כ רעיא מהימנא).
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
16
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פנחס י״ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
