בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו', דאיהי תשרי, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם אותו חג ליי' שבעת ימים וגו'. בחמשה עשר, מסטרא די"ה. וחגותם אותו, דא אות ו', עמודא דאמצעיתא. שבעת ימים, מסטרא דבת שבע, דאיהי מלכות. אבהן, ורעיא מהימנא, ואהרן, דוד ושלמה, הא אינון שבע, לקבל שבע ספיראן. אנא בעינא לתקנא לכון סכה, דאיהי אימא עלאה, לסככא עלייהו, כאמא על בנין.
ובגין ז' ספיראן אמר קרא, כי בסכות הושבתי את בני ישראל, במפקנותהון מארעא דמצרים, בז' ענני כבוד. סוכה באת ו', איהו ברזא דתרין בנין, ידוד אדני. והכי סליק סוכ"ה בחושבן יאהדונהי. תרין כרובים, דהם סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו.
ואית עשרה טפחים בכרובים מתתא לעילא, מרגליהון עד רישיהון, ומרישיהון ועד רגליהון, ושריין על טפח דאיהו י'. ועשרה עשרה מעילא לתתא, ומתתא לעילא, היינו יו"ד. ובג"כ, שיעורא דסכה אמרו רבנן, לא פחות מעשרה, ולא למעלה מעשרים. סכה העשויה ככבשן מסטרא דאימא, עלה אתמר, והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יי' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן. וכלא חד.
וסכה תהיה לצל יומם, דסכך בעינן. וסכך אתעביד לצל. דאתמר ביה, בצל שדי יתלונן. ולא בצל סכת הדיוט, דאגין על גופא משמשא. אלא צל לאגנא על נשמתא. בצלו חמדתי וישבתי. אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים. צל עם ם', איהי צלם. דאתמר ביה, אך בצלם יתהלך איש. ם' סתומה אית לה ארבעה דפנות.
ומה דאוקמוה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. ולמ"ד שלשה כהלכתן ורביעית אפילו טפח. ואינון בגין דא, תרין, תלת, ארבע, הא תשע, טפח איהי עשיראה, לאשלמא כל חסרון. ובגין דא, שיעור סכה לא פחות מעשר, דאיהי מלכות, עשיראה דכל דרגין. ולא למעלה מעשרין, דאיהי כ', כתר עליון, דלא שלטא ביה עינא. כבוד עלאה, עליה אמר משה, הראני נא את כבודך. ואתיב ליה קב"ה, לא תוכל לראות את פני. ולית כבוד, בלא כ'.
ובגין דא שערו מארי מתניתין לקבלייהו, סכה העשויה כמבוי, מסטרא דאת ב', כמין גא"ם, מסטרא דאת ג'. כמין צריף, מסטרא דאת ד'. ושבע אתוון אינון, בג"ד כפר"ת. כ', כבשן. ב', בורגנין. ושאר סכות. וכלהו רמיזי לגבי מארי מתניתין. ולית לארכא בהון.
ואינון לקבלייהו שבעה ככבי לכת, ואינון דכר ונוקבא. ובגין דא אתקריאו ז' כפולות. כגון שבעה שרגין דמנרתא, דאתמר בה שבע ביום הללתיך. הכי שבעה ושבעה מוצקות. הכי שבעה ספיראן כפולות. ושבעה יומי בראשית לתתא, שבעה לעילא, אין כל חדש תחת השמש.
לולב דא צדיק. דדמי לחוט השדרה, דביה ח"י חוליין, לקבל ח"י נענועין דלולב. ואינון לקבל ח"י ברכאן דצלותא. לקבל שמנה עשר אזכרות, דהבו ליי' בני אלים. לקבל שמנה עשר אזכרות דק"ש. ונענוע לשית סיטרין, בחושבן ו'. תלת נענועין בכל סטרא, אינון ח"י.
לולב בימין, כליל ששה דאינון ג' הדסין, גדולה גבורה תפארת. ודמיין לתלת גווני עינא. ב' בדי ערבות, נצח והוד. ודמיין לתרין שפוון. לולב, יסוד, דומה לשדרה. דביה קיום דכל גרמין. ועליה אמר דוד, כל עצמותי תאמרנה יי' מי כמוך. אתרוג, מלכות. דומה ללבא. דביה הרהורין.
ונענועין דהלל, אינון משותפין בנענועין דנטילת לולב, ואינון ח"י באנא. ח"י ח"י, בהודו תחלה וסוף. ח"י דנטילת לולב, הרי ע"ב. ובגין דא לולב בחושבן ח"ס, וד' מינין דלולב, הא חסד, דרועא ימינא. ובגין דא תקינו לולב בימין, לסטרא דחסד. אתרוג לסטרא דגבורה, לשמאלא לבא. ובגין דא אתרוג הדומה ללב, תקינו למהוי ביד שמאל. כמה דאוקמוה, לולב בימין, ואתרוג בשמאלו. אינון לקבל זכור ושמור. ומאן נטיל תרווייהו. עמודא דאמצעיתא. לולב בימיניה, ואתרוג בשמאליה.
אתו אבהן, ורעיא מהימנא, ואהרן ודוד ושלמה, ובריכו ליה, ואמרו ליה, אנת בוצינא קדישא, וחברייא דילך דאינון שית, לקבל אינון ז'. ואנת בוצינא קדישא נר מערבי באמצע, דכל שית נרות נהרין מנך. בכל חד אתמר ביה, נר יי' נשמת אדם. ורעיא מהימנא נהיר בך, ואנת בחברייא דילך, וכלא חד, בלא פרודא כלל. ומתמן ואילך מתפשטין ענפין לכל מארי חכמתא, אשלים מלין דחבורא קדמאה דילך לאעטרא לון.
פתח בוצינא קדישא ואמר, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו'. מאי בוז. יומא תניינא, ויומא שתיתאה, ויומא שביעאה דסוכות. דבהון הוו מנסכים מים ויין.
דשבע יומין דסוכות, בהון היו מקריבין ישראל שבעים פרים, לכפרא על שבעין ממנן, בגין דלא ישתאר עלמא חרוב מנייהו. הה"ד, ובחמשה עשר יום והקרבתם עולה אשה לריח ניחח ליי' פרים בני בקר שלשה עשר תמימים. וביום השני פרים י"ב. וביום השלישי י"א. וביום הרביעי עשרה. וביום החמישי פרים תשעה. וביום הששי פרים שמנה. וביום השביעי שבעה. וכלהו שבעין. ובכל יומא הוו חסרים. אמאי חסרים.
אלא הכא קא רמיז, ותנח התיבה בחדש השביעי. ומה התם בימי טופנא, והמים הלכו הלוך וחסור. אוף הכי בתשרי, דאיהו ירחא שביעאה, דביה כמה פקודין, ראש השנה ויום הכפורים, סכה ולולב אתרוג, מינין דלולב שופר. שכינתא עלאה שרייא על ישראל, דאיהי תשובה, סוכה. אתרוג, וקב"ה דאיהו לולב. מיד והמים היו הלוך וחסור, מתמעטין חובין דישראל, אוף הכי מתמעטין ממנן דאינון מלאכי חבלה, דממנן עלייהו, דדמיין למי טופנא. כמה דאוקמוה, עשה עברה אחת קנה לו קטיגור אחד. בההוא זמנא דמתמעטין חובין, מתמעטין פרים דלהון, מתמעטין ממנן דע' אומין, מתמעטין ע' אומין, מתמעט טובא דלהון.
תיבת נח, מני קב"ה, לאעלא עמיה שנים שנים שבעה שבעה זכר ונקבה, לקרבנא, לאגנא על נח, ועל כל אינון דעאלין עמיה לתיבה. אוף הכי אלין דמנטרין חגין וזמנין, דאינון ימים טובים, שנים שנים שבעה שבעה, שנים שנים תרין יומין דר"ה, ותרין יומין דשבועות, ובגין דאינון תרין מנייהו בספק, הא אית שני ימי הפורים באתרייהו. שבעה שבעה, ז' יומין דפסח, ז' יומין דסוכות. נח לקבל יום השבת, והאי איהו מכל החי.
סכה קא אגינת עלייהו דישראל, הה"ד וסכה תהיה לצל יומם מחרב. סכה קא אגינת. מה תיבת נח לאגנא, אוף הכי סכה לאגנא. ועוד מכל החי, ח"י ברכאן דצלותא, מאינון ט' ט', ברכתא דמינין בה אשתלימו י' ספיראן מעילא לתתא, ומתתא לעילא. ואיהו לקבל נח.
ועוד מכל החי, שכינתא אגינת על אלין דנטרין י', אות שבת בתחומא דיליה, דאיהו ח' אלפים, תרין אלפין לכל צד. ועוד, מכל החי, אלין דנטרין י' אות ברית, דאיהו בח' יומין, דאתמר עלייהו, וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ועוד, מכל החי, אלין דנטרין אות י', תפלין בתמנייא פרשיין.
שכינתא דאיהי סוכה, אגינת עלייהו, ופרישת גדפאה עלייהו, כאמא על בנין, ובגין דא תקינו לברכא, הפורס סוכת שלום עלינו. ובגין דא בירחא שביעאה, דביה כל פקודין אלין, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. עם ישראל באבוהון שבשמים. ולית מים רבים, אלא כל אומין וממנן דלהון. אם יתן איש, דאיהו סמאל, כל מה דאית ליה בעלמא דין, בגין דישתתף באלין פקודין עם ישראל, בוז יבוזו לו.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
18
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פנחס קכ״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
