יחזקאל כד חמא שכינתא מגו קליפין, חזא עמה עשר ספיראן. בלא פרודא כלל. ואלין אינון מוחא, מלגו, כלהו חזא לון מגו נהר כבר דלתתא, איהי רכב אלהים רבותים, כל רבוא עשר אלפין, רבותים כ' אלף, אפיק תרי שאינן, אשתארו תמני סר, בחושבן ח"י עלמין. דכליל עשר ספיראן, דאתלבש בט"ט מן מטטרון. ט"ט מן טטפת, ואתמר ביה והיו לטטפת בין עיניך. מאן עיינין. אלין לעילא, דאתמר בהו נפתחו השמים ואראה מראות אלהים. מאן מראות. אלין אינון עשרה מראות דמטטרון, דחזא כשרגא בגו עשישיתא. תשע באתגלייא, וחד סתים.
מראה חדא דאיהו חזו קדמאה מאלו עשרה, דא איהו דאתמר ביה, וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא. ואע"ג דאתפרש לעילא, צריך לחדתא עליה מלין דחדושין.
אמר קב"ה, למשריין דלעילא, מאן דמצלי, בין יהא גבור, בין יהא חכם, בין יהא עשיר. בזכוון גבור. חכם בתורה. ועשיר במצות. לא ייעול בהיכלא דא צלותיה, עד דתחזון ביה סימנין אלין, דיהב גרמיה ביה תקונין דילי. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, אם הרב דומה למלאך יי' צבאות תורה יבקשו מפיהו. למאן דיהא רשים באלין סימנין בלבושיה, תקבלון צלותיה. סימנא חדא דיהא רשים בצלותיה, בתכלת, בכנפי מצוה ציצית. דאיהו דמי לרקיע, דאיהו מטטרון. דיוקנא דיליה, תכלת שבציצית.
ובגין דא, שיעור הציצית אוקמוה רבנן, טלית שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו. והאי איהו דאתמר ביה, ונער קטן נוהג בם. והאי איהו נוהג בד' חיון, דאינון ד', ואיהו כליל שש מעלות לכסא, דאינון ו'. ובגין דאיהו כליל עשר, מתלבשין ביה עשר ספיראן, י'. וביה הוה אתחזי קב"ה בשכינתיה, דאיהי כלילא מעשר ספיראן, לנביאי. ומסטרא דשכינתא דאיהי עשיראה, תכלת שבציצית, איהו תכלת דכל גוונין.
דאיהי תכלית די' ספיראן. וביה ותכל כל עבודת אהל מועד. ואיהי לשון כלה. הה"ד, ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן. ואוקמוה רבנן, כלת כתיב, ואיהו תכלת דשרגא, דאכיל תרבין ועלוון.
ועליה אמר יחזקאל דמות כמראה אבן ספיר דמות כסא. סגולה דהאי אבן, מאן דירית לה, לא שלטא נורא דגיהנם עליה. לית נורא בעלמא מקלקל לה, ולא כל מיני מתכות. כל שכן מיא, דלא מזיקו לה. מאן דירית לה, אתקיים ביה כי תעבור במים אתך אני וגו'. וכל עלאין ותתאין דסטרא אחרא דחלין מניה. תכלת דימא בגיניה אתמר, כי תעבור במים אתך אני. דבסגולה דא, סוס ורוכבו רמה בים, דא ממנא דמצרים.
מגוון דא, דחלין עלאין ותתאין. משריין דימא דחלין מניה. ומשריין דרקיעא דאיהו תכלת, מניה דחלין. משריין דתכלת דנורא דגיהנם דחלין מניה.
והאי תכלת איהו דין. דינא אדנ"י. דינא דמלכותא דינא ותרין גוונין רשימין בטלית, חד חוור, וחד תכלת. ועל תרין גוונין אלין אתמר, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. לבנת, לובן דספיר. דאיהו כליל בתרין גוונין, רחמי ודינא, חוור ואוכם. אוכמו דתכלת. ועל תרין גוונין, רמיזו רבנן, מאימתי קורין את שמע בשחרית, משיכיר בין תכלת ללבן. למהוי ברתא דמלכא, ק"ש, יחודא דקב"ה, כליל מתרין גוונין אלין, דאינון ידו"ד אדנ"י, רחמי ודינא. כגוונא דקב"ה כליל ב' גוונין, יהו"ה אדנ"י למהוי רחמי ודינא, כסא דין וכסא רחמים.
כמראה אבן ספיר דמות כסא. מאי דמות כסא. אלא לקבל כרסייא, דאית ליה ע"ב גשרים. דיהא ב"נ רשים בע"ב קשרים, וחוליין דציצית, לקבל ע"ב גשרים דכרסייא. דאינון ח"י קשרים, וחוליין לכל סטרא. דכרסייא דאיהו ה', לכל סטרא בד' חיון דכרסייא, דאינון ד'.
ושית דרגין דכרסייא, דאינון ו', ודא מטטרון, איהו כליל ד' חיוון. הה"ד ונער קטן נוהג בם. ואינון מיכאל גבריאל נוריאל רפאל. מטטרון שש מעלות לכסא, דסלקין שית מאה, ציצית בתרין יודי"ן. ואי חסר יוד, הא חירק באתריה, הכי סלקא. בכל סטרא בד' כנפי, ציצית ותלת עשר חליין דציצית, אינון תרי"ג.
ועוד. שש מעלות לכסא, ברזא דא וא"ו, סליק לחשבן י"ג, דאתרמיז בתלת תיבין, ויסע ויבא ויט. דאינון והו אני והו. חמש קשרין, ה' לכל סטרא. א' טלית חד לכלהו. ובאת ה' אשתלים ח"י. דאינון ט"ט. למהוי חיה לכל סטרא. כליל ד' חיות. ולכל חיה, ארבע אנפין, וארבע גדפין, אינון ל"ב אנפין וגדפין. ואינון תליין מחיה דאיהו אדם.
ואינון ל"ב, כחושבן יו"ד ה"א ה"א. שלימו דלהון, וא"ו. תליסר חוליין בכל ד' כנפי, והוא"ו מתייחד עם כל ארבע חיות, ואשלים לעילא, אשלים לתתא. עמודא דאמצעיתא איהו מטטרון, לאשלמא לעילא, כגוונא דתפארת, שמיה כשם רביה. בצלמו כדמותו אתברי. דאיהו כליל כל דרגין, מעילא לתתא, ומתתא לעילא. ואיהו אחיד באמצעיתא. הה"ד, והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה.
ואיהו כליל ד' אנפין, וארבע גדפין דכל חיה וחיה דלעילא, דאינון, יאהדונהי. אז ישיר משה. בכל חיה ארבע אנפין, וארבע גדפין, כגוונא דא. א"ז באריה. א"ז בשור. א"ז בנשר. א"ז באדם. דאינון ל"ב אנפין וגדפין, בחושבן א"ז ד' זמנין.
ואינון ד' אנפין: ידו"ד. ארבע גדפין: אדני. לקבל ד' בגדי זהב, וארבע בגדי לבן, דלביש כהנא לכפרא על ישראל. לקבל, אדני שפתי תפתח. וצלותא. דתפלה ידו"ד, בחתימה ח"י ברכאן דצלותא. ותמני סרי זמנין ידו"ד, אית בהון ע"ב אתוון, בחושבן ויכלו, דכלילן בצדיק ח"י עלמין.
ובארבע חיון, ידו"ד אדני. תמני לכל סטרא, אינון ל"ב אתוון, וי"ג אתוון, דאשתכחו מן וה"ו אני וה"ו, הא תלת עשר, דכלילן עילא ותתא. בהון אשתלים אדם, דאיהו מ"ה, עמודא דאמצעיתא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
15
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פנחס מ״ה
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
