ומארי דקומה רשימין בהון בצלותא, באן אתר. אלא כל הכורע כורע בברוך. וכל הזוקף זוקף בשם. זקיפות ארבעה. וכריעות ד'. הא הכא קא רמיז באלין זקיפות וכריעות, מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. ואינון שית סטרין, שמים וארץ וד' רוחות. לקבל תלת ברכאן קדמאין, ותלת בתראין, בעושה שלום במרומיו ד', כריעה וזקיפא לשמאלא, וכריעה וזקיפא לימינא. והאי איהו נותן שלום לשמאלו וימינו, לשמאל רבו, ולימין רבו.
הא אינון תריסר, בין כריעות וזקיפות. ובהון ע"ב עיינין. ו' כריעות בהון ח"י נענועין, ג' בכל פעם, ראש וגוף וזנב, דצריך למכרע. בח"י חוליין סלקין ע"ב. באלין ע"ב עיינין דקב"ה, נהרין ע"ב גדפין דשכינתא, וקמת עלייהו, ואתקריאת עמידה. דבקדמיתא נפילה איהי, וצריך לאקמא לה בשם ידוד, בח"י עלמין, ובארבע זקיפות בשית ברכאן, דאיהו תפארת, כליל תלת ברכאן קדמאין, ותלת ברכאן בתראין.
ולמכרע בח"י עלמין, והאי איהו ו"ו ו'. כל הכורע כורע בברוך, וכל הזוקף זוקף בשם יהוה. עמודא דאמצעיתא וצדיק ו"ו ו'. ואינון רמיזין בויסע ויבא ויט ו"ו עלאה. אחיד בזקיפה וכריעה, וכלהו סלקין ח"י ברכאן דצלותא.
ד' כריעות באדני, ד' זקיפות בידוד, עמודא דאמצעיתא. ושכינתא חי עלמין, קשיר לון, ודא יאהדונה"י, אמן, בכל ברכתא מח"י ברכאן, ח"י זמנין ידוד אינון ע"ב עיינין, דנהרין בע"ב גדפין, דאינון ח"י זמנין אדני.
ורזא דמלה, וגביהן, וגובה להם, וגבותם. וגביהן: גדפין. וגובה להם: אנפין. וגבותם: דאינון עלייהו. מלאות עינים סביב לארבעתן, כלהו מרובעות. וכלא קשוט, ע' אנפין לאורייתא. גדפין, אדני. אנפין, יהוה. עיינין, אהיה. וסלקין יב"ק בחושבן. אדני, במעשה. ידוד, בדבור. אהיה, במחשבה.
בכל עין ועין, שיעור גודל. ודא ו' בינוני. וב' פרקין בגודל, אינון י' י'. לקבל חוטמא ו'. לקבל ב' נקבי חוטמא, י' י'. וסלקין יוד הא. ודא וייצר. שיעור דכל מדה ומדה, יוד הא, בכל אתר שלטנותיה, בכל אבר ואבר. כל אבר, כגון יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו.
לית אבר בכל מרכבתו, דלאו איהו כל אבר בדיוקניה. ובכל אתר אשתכח, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. לקבל פרשיין פתיחן דתפלין. לקבל תורה. וכד לתתא, אינון סתימין פרשיין, לקבל יאדדונדי עלייהו. באנפוי וגדפוי.
וקב"ה רשים בישראל לקבלייהו, בצלותא למהוי חברים בהדייהו, למכרע בכל גופייהו, בתמני סרי ברכאן דצלותא, לאמלכא עלייהו אמן, ואיהו יאהדונהי, בכל אבר ואבר דלהון, ואמר קב"ה, מאן דלא הוי רשים קדמייכו, למהוי כורע בברוך, וזוקף ביהוה, בקומה דגופא, לא ייעול צלותיה בהיכלא דילי, דאיהו אדני. לא תקבלון מלין דיליה, על גדפייכו ואנפייכו, דכל מאן דמצלי באדני, ומצרף לידוד אנפין דמלאכין, ופניהם וכנפיהם פרודות לעילא, לנטלא יאהדונה"י, במלין דצלותא דנפקין מפומוי דבר נש.
וגדול העונה אמן יותר מן המברך. דלגבי אדני יהוה בצלותא, ופניהם וכנפיהם פרודות. לקבל יהוה באנפין, אדני בגדפין, כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה. אבל כד חזר ש"צ צלותא, ועונה אמן, איהו במחברת השנית, מתחברין תרין שמהן במחברת השנית. בקדמיתא, מקבילות הלולאות אחת אל אחת, בקרשים, דאינון קשר אצבעאן. אבל באמן, והיה המשכן אחד, דביה חוברות אשה אל אחותה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
9
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פנחס נ׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
