Zohar Pinchas 53
Zohar, Pinchas 53:1
תקונא שתיתאה, ראיתי כמראה אש, הכא ראייה ממש. אמר קב"ה, מאן דייעול בחיזו דא, ויהא בצלותיה לביה לעילא, לשם ידו"ד, ועינוי לתתא בשמא דאדנ"י, תיעלון בהיכלא דא, כגוונא דמלאכין, וגביהן לעילא, ויראה להם לתתא, לקבל שכינתא דאיהי יראת ידו"ד.
Zohar, Pinchas 53:2
ובראייה ושמיעה וריחא ודבור, שריא ידו"ד. בעשייה, במשוש, שמוש, הלוך, שריא אדני. ודא ראיה, דאור ונר, דאתמר בה ותורה אור. ריחא דקרבנין, דאינון צלותין, דבור באורייתא, דבור בצלותא. ועשייה דמצוה, ושמוש דילה, ומשוש דילה, והלוך דילה. וראייה ושמיעה, דלית תמן אורייתא ומצוה, קב"ה ושכינתיה לא שריא תמן. דקב"ה שריא בראייה, וכן שכינתיה, דאורייתא ותורה אור, שכינתיה ראיה דיליה ידוד במראה אליו אתודע, שכינתיה.
Zohar, Pinchas 53:3
במחשבה מלגו בינה, בן יה. ישראל עלה במחשבה. הרהור חכמה, לחכימא ברמיזא. חכמה עלה במחשבה דאיהו בינה, מחשבה והרהור כלא חד. חכמה לא אשתמודע אלא בבינה, ובינה בלב. ובגין דא, מחשבה בלב, הרהור בלב.
Zohar, Pinchas 53:4
וכן אורייתא ס"ת. מצוה לשמוע. וכן בחוטמא, ריח ניחח ליהו"ה. שכינתא איהי קרבן דיליה, עולה דיליה, וצלותא איהי כקרבן, וכריח ניחח סליקת לגביה, ואתקריבת לגביה בצלותא, והכי בדבור, הלא כה דברי כאש נאם ידו"ד. ה' שכינתא, דבור דיליה.
Zohar, Pinchas 53:5
כגוונא דשכינתא, איהי מראה דיליה, שמיעה דיליה, ריח ניחח דיליה, דבור דיליה, ברישא. הכי איהו בידין, עשיית מצוה דיליה, בגופא כריעא דיליה. בצלותא זקיפא דיליה, בצלותא עמידה דיליה, דאיהו דקיימא קמיה בכל אתר, וכרעת לגביה, ואתנפלת לרגלוי בנפילת אפים, למשאל מניה רחמים על בנהא, איהי ענוה לגביה, ואית לה בשת פנים מיניה.
Zohar, Pinchas 53:6
ולא כשפחה בישא, לילית, חצופה בלא ענוה, לית לה בשת פנים, אימא דערב רב, ובגין דא אמר שלמה, אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה. דשכינתא איהי מטרוניתא, שפחה דילה לילית, לית לה ענוה, ולא בשת אנפין מקב"ה. והכי בנהא ערב רב, וקב"ה עתיד לאעברא לה ולבנהא מעלמא, דממזרים אינון מבני ט' מדות, אסנ"ת משגח"ת, ממזרי דרבנן.
Zohar, Pinchas 53:7
וכן שכינה איהי שמוש דקב"ה, יחוד דיליה בצדיק חי עלמין. ואיהי הליכה דיליה, צדק לפניו יהלך, למעבד רעותיה. ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, רהיטת לגביה, למעבד רעותיה. בראיה, בשמיעה, בריחא, בדבור, בעשיה, בגופא, בשמוש, בהלוך, בכל אבר, איהי מצוה לשמשא ליה, ולמעבד רעותיה.
Zohar, Pinchas 53:8
ובנהא, הכי אינון בדיוקנהא, בני ענוה, בני בשת אנפין, כלהו כמדות דילה. ובגין דא מני קב"ה למשה, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע. אנשי חיל, מסטרא דימינא דאברהם, דתמן ראייה דאורייתא, מימינו אש דת למו. יראי אלהים, מסטרא דיצחק, דתמן שמיעה, דאמר חבקוק נביאה יי' שמעתי שמעך יראתי. אנשי אמת, מסטרא דיעקב, דתמן ריח ניחח לידוד, בחוטמא. שונאי בצע, מסטרא דדבור, סמכא רביעאה, דאדם הראשון, דאתחבר באבהן. תלת חיון אינון, אריה שור נשר, בראייה שמיעה ריחא, אדם בדבור.
Zohar, Pinchas 53:9
ושמת עליהם שרי אלפים, מסטרא דאת א'. ושרי מאות, מסטרא דאת ד', ד' מאות שנה דאשתעבידו ישראל במצרים. שרי חמשים נ'. ושרי עשרות י'.
Zohar, Pinchas 53:10
ישראל באינון מדות אשתמודעון, דאינון בנוי דקב"ה ושכינתיה. למהוי בהון אנשי חיל, כגון אשת חיל עטרת בעלה, מארי דחסד. יראי אלהים. אנשי אמת, ולא אנשי שקר, דבני ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ושונאי בצע, כב"נ שמח בחלקו. ולא כערב רב בנוי דשפחה בישא, דאינון כחויא דכל ארעא קדמיה. הה"ד ונחש עפר לחמו, ודחיל למשבע מעפרא, דדחיל דתחסר ליה. והכי מארי בצע. דלא שבעין מכל ממון דעלמא.
Zohar, Pinchas 53:11
ובג"ד אוקמוה מארי מתניתין, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. בגין דקב"ה איהו סתים בסתרי התורה, במאי אשתמודע. במצות, דאיהי שכינתיה, דאיהי דיוקניה. כגוונא דאיהו ענו, שכינתיה ענוה. איהו חסיד, ואיהו חסידה. איהו גבור, ואיהי גברת על כל אומין דעלמא. איהו אמת, ואיהי אמונה. איהו נביא, ואיהי נביאה. איהו צדיק ואיהי צדקת. איהו מלך, ואיהי מלכות. איהו חכם, ואיהי חכמתא. איהו מבין, ואיהי תבונה דיליה. איהו כתר, ואיהי עטרה דיליה, עטרת תפארת. ובג"ד אוקמוה רבנן, כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש. כדיוקנא דקב"ה, דאיהו תוכו ושכינתא ברו, איהו תוכו מלגו, ואיהי ברו מלבר. ולא אשתניאת איהי דלבר, מההוא דלגו, לאשתמודעא דהיא אצילותיה, ולית אפרשותא תמן כלל, דמבית ומחוץ תצפנו.
Zohar, Pinchas 53:12
ובגין דאיהו ידוד, סתים מלגיו, לא אתקרי אלא בשכינתיה, אדני. ובגין דא אמרו רבנן, לא כשאני נכתב אני נקרא, בעוה"ז, נכתב אני בידו"ד, ונקרא אני באדנ"י. אבל בעוה"ב, נכתב בידו"ד, ונקרא בידו"ד. למהוי רחמי מכל סטרא ובגין דא מני קב"ה למלאכי השרת, מאן דלא יהא תוכו כברו, בכל אברין פנימאין וחצונין, לא ייעול בהיכלא דא. ובגין דא אמר קרא, הצור תמים פעלו. תמים תהיה עם יי' אלהיך.