ויאמר אלהים נעשה אדם, בתר דאשלימו לעבידתייהו כל אומן ואומן, אמר לון קב"ה, אומנותא חדא אית לי למעבד, דיהא שותפא דכלנא. אתחברו כלכו כחדא, למעבד ביה כל אחד ואחד מחולקא דיליה, ואנא אשתתף עמכון, למיהב ליה מחולקא דילי. והיינו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ואוקמוה רבנן, דלית אדם אלא ישראל, הה"ד ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אתם אדם, ולא עכו"ם. ובג"ד ישמח ישראל בעושיו.
אמר בוצינא קדישא, ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא, דכתיב ביה איתן מושבך ושים בסלע קנך. דתלת אבהן נקראו איתנים, ורביעאה איתן מושבך. דביה מתישבא הלכה, דאתמר בה הלכה למשה מסיני. דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל, ונהיר לון באורייתא, כשמשא דאתכסי בליליא, ונהיר לכל ככביא ומזלי. ולית ליליא אלא גלותא, ואיהי שומר מה מלילה שומר מה מליל. ואתגליא ביממא, דאתמר הבקר אור, בקר דאברהם, דאתמר ביה ובקר וראיתם את כבוד יי'. חי יי' שכבי עד הבקר.
אדהכי, הא רעיא מהימנא נפיק מההוא סלע, ואמר, בוצינא קדישא, מה מועיל לי לאתטמרא מקמך, דהא לא שבקנא אתר דלא עאלית לאתטמרא מנך, ולא אשכחנא, אי הכי לית לי לאתכסייא מנך.
א"ל בוצינא קדישא, בתר דאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מאי ניהו דאמר לבתר ויברא אלהים את האדם בצלמו. א"ל, מה דאוקמוה על דא מארי מתניתין, דמנהון הוו אמרין יברא, ומנהון אמרין לא יברא, קב"ה ברא ליה, דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו. אמר ליה, אי הכי איהו, לא יהיב חולקא ביה חד מנייהו, ולא אתעביד בדיוקנא דלהון, אלא באיקונין דמלכא בצלמו כדמותו, דאיהו צלם דמות תבניתו. אמר הכי אשתמודע.
אמר ח"ו. אלא אנא אמינא לך, דאתברי בכלא, ואשלטיה על כלא. ואי הוה יהיב כל חד ביה חולקיה, בזמניה דהוה כעסיה עליה, כל חד, הוה נטיל חולקיה מניה, כי במה נחשב הוא.
אלא קב"ה ברא ליה בדיוקניה, דא מלכות קדישא, דאיהי תמונת כל. דבה אסתכל קב"ה, וברא עלמא, וכל בריין דברא בעלמא, וכלל בה עלאין ותתאין, בלא פרודא כלל, וכלל בה עשר ספירן, וכל שמהן וכנויין והויין. ועלת על כלא, דאיהו אדון על כלא, ולית אלהא בר מניה, ולא ישתכח בעלאין ותתאין פחות מינה. בגין דאיהי קשר דכלהו, שלימו דכלהו, לקיימא ביה ומלכותו בכל משלה. ובגין דלא אשתכח עלת על כלא בעלאין ותתאין פחות מנה, אפילו בחד מנייהו, אתקריאת אמונת ישראל. ומסטרא דעלת על כלא, אתמר בה, כי לא ראיתם כל תמונה, אבל מסטרא דשאר בריין. אתמר בה, ותמונת יי' יביט.
אתא בוצינא קדישא ושאר חברייא, ואשתטחו קמיה, ואמרו, ודאי כען לית מאן דיכיל למיטל מניה חולקיה, דלא יהיב ביה חולקא חד בעלמא, אלא בורא עלמין, עלת על כלא, וביה תליא ענשיה, או אגריה, ולא במלאך ושרף, ולא בשום בריה דעלמא. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתין, המשתף שם שמים ודבר אחר, נעקר מן העולם. מיד דשמע מלין אלין דאר"ש בוצינא קדישא חדי ר"מ. וכל חברייא בריכו ליה, ואמרו, ר"מ, אי לא הוה אתי ב"נ בעלמא אלא למשמע דא דיי.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
7
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, פנחס פ״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
