Zohar Pinchas 87
Zohar, Pinchas 87:1
אמר ר"ש, דא הוד דילך רעיא מהימנא, דביה אנת חרב, מנבואה דילך משמאלא, ובגין דאנת מוליך לימין משה דאיהו נצח, רישא דשחרין, אילת אהבים, פתח דוד למנצח על אילת השחר, דביה ייתי מארי נצחן קרבייא. ובגין דנצח והוד תרין שחרין, אוקמוה במתניתין מאימתי קורין את שמע בשחרין, ולא אמר בשחר. אלא בשחרין תרין.
Zohar, Pinchas 87:2
ותרין משיחין יתערון לגבייהו, משיח בן דוד, לקבל נצח, ואתקשר בבקר דאברהם, הדא הוא דכתיב, נעימות בימינך נצח. הוד בגבורה, דביה משיח בן אפרים אחיד. אנת באמצעיתא, דדרגא דילך תפארת, דאתקשר בך עמודא דאמצעיתא. ויסוד חי עלמין בדרגא דילך. וחכמה בימין, הרוצה להחכים ידרים. ובינה לשמאלא, הרוצה להעשיר יצפין.
Zohar, Pinchas 87:3
איהי הקשת גבך, והאי איהו לבושא דשכינתא. לבושא דצדיק, דאתקרי ברית הקשת. ואיהו אות שבת, ואות י"ט, ואות תפילין, ואות ברית מילה. ואמר קב"ה, מאן דלאו איהו רשים בהאי אות, לא ייעול במראה דא, בחדר דא. והאי איהו מטה, דעמודא דאמצעיתא מטה ביה כלפי חסד לצדיקים גמורים, למיהב לון זכוון, בח"י ברכאן דצלותא. ומטה כלפי חובה לרשיעייא, למידן לון בגבורה לדינא, כפום עובדיהון. ובעמודא דאמצעיתא מאריך על בינונים. והאי איהו ש'.
Zohar, Pinchas 87:4
תלת גוונין דקשת, אות ברית הקשת, בת יחידה, שבת מלכתא. ואית לה שית דרגין, תחות שולטנותא, דאינון ששת ימי המעשה, דכלילן במטטרון. דעלייהו אתמר, ששת ימים תעשה מעשיך. אבל בת יחידה, שבת לידוד, העושה בה מלאכה יומת.
Zohar, Pinchas 87:5
ידוד אתקרי באות ה'. ומסטרא דא, יד"ו לימינא. דאיהו ה' שלימו דיליה. והכי לכל סטרא בשית סטרין, ידו, דוי, ויד, יוד, דיו, ודי. אינון ח"י אתוון, דכלילן בצדיק חי עלמין. ואיהי רביעית ההין בכל סטרא.
Zohar, Pinchas 87:6
ואיהי ה"א, מסטרא דשמא מפרש, יו"ד ה"א וא"ו. יו"ד בחסד, ה"א בגבורה, וא"ו בתפארת. כד שלטא האי ט"ל, אסרו חכמים ארבעים מלאכות חסר אחת. ואתקריאו אבות מלאכות, ע"ש דאינון לקבל אבהן, דשליט עלייהו ט"ל, דאיהו ארבעים חסר אחת.
Zohar, Pinchas 87:7
ובאלין ארבעים מלאכות חסר חד, לקה עשרה מלקיות לאדם. ועשרה לחוה. ועשרה לנחש. ותשעה לארעא. ובגין דט"ל שלטא, בשבת, דאיהו ה' אין לוקין בשבת. והאי ט"ל לאו איהו כט"ל דחול, מסטרא דעבד מטטרון. וארבעים מלאכות חסר אחת, הם הזורע והחורש וכו'.
Zohar, Pinchas 87:8
סבא סבא, שכינתא אתקרי אר"ץ דקב"ה. הה"ד והארץ הדום רגלי. מסטרא דחסד אתקריאת מים. ומסטרא דגבורה אתקריאת אש. ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אויר. ואיהי ארץ, קרקע לכלהו.
Zohar, Pinchas 87:9
ובגין דנשמתא יתירה אתפשטא בשכינתא, דאיהי שבת מלכתא, דאתמר בה ומלכותו בכל משלה, משם איהי מלכות, דשלטנותהא על ארעא, ועל אילנין וזרעין. ובגין דאילנא דחיי, דהיא נשמתא יתירה דבשבת, בה תולדין דילה, אית נייחא לארעא, דאיהי שכינתא.
Zohar, Pinchas 87:10
ובגין דשכינתא עלאה אתפשטת בארעא, דאתמר בה פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול, אסור לחרוש בשבת חרישה בשור. דאתמר על גבי חרשו חורשים. ושכינתא תתאה איהי פרה אדומה מסטרא דגבורה. תמימה, מסטרא דחסד, דאיהו דרגא דאברהם, דאתמר ביה התהלך לפני והיה תמים. אשר אין בה מום, מסטרא דעמודא דאמצעיתא. אשר לא עלה עליה עול, מסטרא דשכינתא עלאה דאיהי חירו, באתר דאיהי שלטא והזר הקרב יומת, לית רשו לסטרא אחרא לשלטאה, לא שטן, ולא משחית, ולא מלאך המות, דאינון מסטרא דגיהנם.
Zohar, Pinchas 87:11
ובגין דא, ביומין דחול, אמרין ישראל, והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו וגו'. בגין דביומין דחול, שכינתא תתאה אתלבשת באלין קליפין דמיתה דדינא. ובשבת אתפשטת מנייהו, בגין דאילנא דחיי דאיהו בן י"ד, יד"ו, אתחבר בה"א. בההוא זמנא נייחא אשתכחת לה"א, וכל מה דאיהו תחותה, ולא צריך למימר ביה והוא רחום. ומאן אינון תחותה. ישראל. וכל אתר דישראל משתכחין, נטירו אשתכח ונייחא.
Zohar, Pinchas 87:12
ובג"ד, אסור למחרש בארעא, ולמעבד בה גומות, דהוי כאילו עביד פגימו בארעא קדישא, דאיהי שכינתא. ואסור לאשתמשא בכלים דארעא בשבת. ואפילו לטלטל אבן. ולא כלי בעלמא. דיהוי נייחא לון בזכו דשכינתא דאתקריאת אבנא, דכתיב בה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, בצלותא. עמידה איהי לישראל, דבגינה אית לון קיומא בעלמא. ועליה אתמר, משם רועה אבן ישראל. על אבן אחת שבעה עינים, אבן מאסו הבונים.
Zohar, Pinchas 87:13
ובג"ד ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם. צריך לנטרא לה בדירתם, דלא יפקון מרה"י לרה"ר. והאי איהו דאוקמוה מארי מתניתין, יציאות השבת שתים שהן ארבע, הוצאה מרשות לרשות, והכנסה נמי יציאה קרי לה. ואינון סמאל ונחש, צריכין ישראל לנטרא לון, דלא ייעלון לדירה דשכינתא, דאיהי רשות היחיד. מאן רשות הרבים. חללה שפחה זונה נדה גויה, רשות דסמאל ונחש, ושבעין ממנן דעמין. (ע"כ רעיא מהימנא)
Ficha editorial de este texto