Zohar, Sh'lach 13:1
פתח ר' אילאי ואמר, תמים תהיה עם יי' אלהיך. מה בין תם לתמים. באברהם כתיב, התהלך לפני והיה תמים. יעקב דאשתלים יתיר, כתיב ביה, ויעקב איש תם. אמאי אקרי איש תם. בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל, דהא פריעה הוה ביה.
פתח ר' אילאי ואמר, תמים תהיה עם יי' אלהיך. מה בין תם לתמים. באברהם כתיב, התהלך לפני והיה תמים. יעקב דאשתלים יתיר, כתיב ביה, ויעקב איש תם. אמאי אקרי איש תם. בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל, דהא פריעה הוה ביה.
במה אתפרע, ואתדכי מההוא פסולת בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי, איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור, אקרי שור תם. דהא רתיכא דכרסיא, רשימא דברית אית ביה. וע"ד, האי שור אקרי תם. ויעקב אחיד ביה בגוויה, ובהאי שור עביד פריעה, ואעבר זוהמא דפסולת כלא.
במתניתא דבצלאל כתיב, ויזכור אלהים את רחל. בשרה כתיב פקידה, וברחל כתיב זכירה, אמאי. בגין דזכור אתרשים ביעקב, דאיהו ברית שלים, כד אתיילד יוסף. ובמה. כד נטל שור בהדיה, דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובג"כ, אתקרי יוסף בכור שור, בכור דההוא שור דנטל יעקב בכור שורו, ודחי לההוא שור.
שור תם, ויעקב איש תם. רבון ושליט, מאריה דביתא, דההוא שור תם שארי בגוויה. בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה, עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה. ההוא דאפיל ביתין דעלמא, דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקא מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובג"כ לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו.
ובההוא מתיבתא דבצלאל, וכן בתרין מתיבתא, ויעקב איש תם, בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא, כדין נטיל כל אתוון אלין את"ם, ואיהו אמ"ת. תתן אמת ליעקב, כלל דכר ונוקבא כחדא, שלימו דכלא.
אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל, עאל להאי תם, ולגו דרגין דיליה, דאקרון כחדא ים. והיינו תמים. לבתר אסתלק אברהם, ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה.
תמים תהיה עם יי' אלהיך ודאי, כמה דאיהו תמים כללא חדא, אוף אנת תהא עמיה תמים, עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים, דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם, ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא, לאעדאה מנך דרגין נוכראין, ולאתקשרא בתמים, למיהוי בך דרגין קדישין, רזא דים, ודרגא קדישא, ת"ם. לקבלא א' רזא דיעקב. ב"נ אצטריך למהוי בכל יומא, ת"ם י"ם. כגוונא דא ממש.
[א] השתא פריש מאן דפריש, במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא, איהו בחוורו, וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן, ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש. ובההוא ימא דילה, גו שבעין שנין, נפקא נונא חדא, ואפיק מניה גוון תכלת, ואיהי נטלא גוון דא, ותקינת ליה, ואתחפייא לבר בהאי גוון. [ב] לאו דהאי גוון לבושא דילה, דהא שש וארגמן לבושה. אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא, דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט. בגין דתחות ים דא, אית מצולות י"ם, כלל דכר ונוקבא, ואית לון עינא בישא לאסתכלא, וכד מסתכלין, זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה, ואיהי אתתקנת לגו, בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתתחמן לד' סטרין דעלמא.
כגוונא דא ב"נ דלביש ציצית, אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם, בד' כנפים מתקנן כדקא יאות. י"ם, בההוא תכלת דנונא, דשבעין דרגין דימא, סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם, עם יי' אלהיו ממש, בתקונא חדא, איהי לעילא, ואיהו לתתא.
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש, אסתלק איהו לבתר בתפלין, גו דרגין עלאין. וע"ד תמים תהיה עם יי' אלהיך, עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא, ברגעא חדא, איהי אתקנת לעילא, וב"נ אתקן לתתא.
א"ר אילאי, כל אלין דהכא, כגוונא דא מתקנן, למהוי כל חד תמים עם יי'. ועל רזא דא, במדבר הזה יתמו. אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר, הכי הוא ודאי, דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יי' בארעא קדישא, אתר דיי' שארי תמן, למהוי אפין באפין כחדא עמיה, והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יי' כדקא יאות. ושם ימותו, כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא.
זכאה חולקכון חברייא קדישין, דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו, דלא תשכחו כל דא תמן, דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. וע"ד כתיב במשה, ענו מאד מכל האדם. ונביאה עלאה, קביל לון למתיבתא דיליה, מיומא דשארי למחמי כל דא, עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלין בהאי עלמא כלום.
אמר לון רבי אילאי, זכאין קדישין, אימא לכו מלין דשמעתון. ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא, בשמא גליפא מפרש, תנדעון דבצלאל רביעאה איהו, דנהורין עלאין. דכתיב, ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח.
מאן דלא אסתכל, באינון תלת מלין טמירין, מה לעילא, מה לתתא וכו'. זמין איהו לאתפתחא באורייתא, ולפקחא עיינין בה. אילנא דתמני סרי, שדרתו דב"נ, כד כפיף קמי מאריה, יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים, אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא.
מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין, לגו בי כנשתא, אתדבק במאריה, ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה, ואסתכל בה, רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא, כד קרב ב"נ בריה לבי ספרא, או למילה, דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין, זילו.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
15
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, שלח לך י״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.