ויאמר יי' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'. ר' חזקיה פתח, ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'. כמה זכאין אינון ישראל, דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא, ויהב לון אורייתא קדישא, ויהב לון נביאי מהימני, דמדברי להו באורייתא, בארח קשוט.
תא חזי, כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל, כלהו אתגלי קב"ה עלייהו, בדרגין עלאין קדישין, וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה, אבל לא קריב כמשה, דהוה קריב למלכא יתיר מכלא, דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא, דעליה כתיב, פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. ושאר נביאי, הוו חמאן מאתר רחיקא, כמה דאת אמר מרחוק יי' נראה לי.
א"ר חזקיה, הכי אוליפנא, כתיב וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. וילך איש: דא קב"ה כד"א יי' איש מלחמה. מבית לוי: דא קב"ה, אתר דחכמה עלאה, וההוא זוהר מתחברן כחדא, דלא מתפרשן לעלמין. מבית לוי: דאשרי לויתן כל חידו בעלמא, הה"ד לויתן זה יצרת לשחק בו. ויקח את בת לוי, דא קב"ה, אתר דנהירו דסיהרא נהיר.
ותהר האשה ותלד בן. האשה ודאי, כד"א לזאת יקרא אשה. בקדמיתא בת לוי, הכי הוא ודאי. וכי בת לוי בקדמיתא, והשתא אשה. אלא הכי אוליפנא, אתתא עד לא אזדווגת, אתקריאת בת פלוני, בתר דאזדווגת. אתקרי אשה, והכא, בת ואשה, כלא בחד דרגא היא.
ותצפנהו ג' ירחים, אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו. תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן. דעד דלא נחת משה לעלמא, שכיח הוה הוא לעילא, ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון, רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא, עד לא יחתון לעלמא.
ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו' מאי ותקח לו תיבת גמא. דחפת ליה בסימנהא, למהוי נטיר מאינון נוני ימא, דשאטין בימא רבא, כמה דכתיב שם רמש ואין מספר. והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו דסטרא דיובלא יקירא בתרי גוונין, בחיוור ואוכם, ואנח ליה למשה למישט בינייהו, לאשתמודע ביניהון, בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו, זמנא אחרא, לקבלא אורייתא.
ותרד בת פרעה. דא היא, דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא, כמה דאתמר לרחוץ על היאור. על היאור דייקא, ולא על הים. ואי תימא, הא כתיב ומטך אשר הכית בו את היאור. ומשה לא הכה אלא בים, וקרייה קרא יאור. אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה, ושווייה קרא דאיהו עבד.
כהאי גוונא וימלא שבעת ימים אחרי הכות יי' את היאור, ואהרן הכה, אלא על דא דאתא מסטרא דקב"ה, קרייה קרא הכות יי', לבתר קרייה בשמא דמשה. ונערותיה הולכות, אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא.
ותפתח ותראהו את הילד. ותראהו, ותרא מבעי ליה, מאי ותראהו. והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא, או את חד באורייתא, דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא, רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכחת ביה, ואינון רשימא דוא"ו ה"א, מיד ותחמול עליו וגו'. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא, בר האי קרא, דכתיב ותתצב אחותו מרחוק. אחותו דמאן. אחותו דהאי איהו, דקרא לכנסת ישראל אחותי, כד"א פתחי לי אחותי. מרחוק: כד"א, מרחוק יי' נראה לי.
מאי משמע. משמע דאינון זכאין, עד דלא נחתו לעלמא, אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא, וכ"ש משה. ומשמע דנשמתהון דצדיקייא, אתמשך מאתר עלאה, כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא, דמשמע דאב ואם אית לנשמתא, כמה דאית אב ואם לגופא, בארעא.
ומשמע דבכל סטרין, בין לעילא, בין לתתא, מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח. והא אוקמוה רזא דכתיב, תוצא הארץ נפש חיה. הארץ, דא כנסת ישראל. נפש חיה, נפשא דאדם קדמאה עלאה, כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה, אמר ודאי שפיר קא אמרת, והכא הוא כלא.
זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא, על כל שאר נביאי עלמא. בגין כך, לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא, בר קב"ה, דאעליה לפרגודיה. ועל דא סליק משה בנבואה עלאה, ובדרגין יקירין, מכל נביאי עלמא, ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
12
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, שלח לך מ״ה
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
