רבי שמעון זקף ידוי ובכה, ואמר, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, וזכאה חולקיה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, בגין דכד ייתי קודשא בריך הוא לפקדא לאיילתא, יסתכל מאן אינון דקיימין בהדה, בכל אינון דמשתכחי עמה, בכל עובדוי דכל חד וחד, ולא ישתכח זכאי. דכתיב, ואביט ואין עוזר. וכמה עקתין על עקתין לישראל.
זכאה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא, בגין דההוא דיתקיים בההוא זמנא במהימנותא, יזכה לההוא נהירו דחדוה דמלכא. ועל ההוא זמנא כתיב, וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב וגו'.
לבתר דאינון עקתין מתערי על ישראל, וכל עמין ומלכיהון יתייעטון כחדא עלייהו, ומתערי כמה גזירין בישין, כלהו סלקי בעיטא חדא עלייהו, וייתון עקתא על עקתא, בתרייתא משכחן קמייתא. כדין יתחזי חד עמודא דאשא, קאים מעלא לתתא, ארבעין יומין, וכל עמין דעלמא חמאן ליה.
בההוא זמנא, יתער מלכא משיחא, לנפקא מגו גנתא דעדן, מההוא אתר דאתקרי ק"ן צפו"ר, ויתער בארעא דגליל, וההוא יומא דיפוק לתמן, יתרגז כל עלמא, וכל בני עלמא מתחבאין גו מערתי וטנרי, דלא יחשבון לאשתזבא. ועל ההוא זמנא כתיב, ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ.
מפני פחד ה', דא ההוא רגיזו דכל עלמא. ומהדר גאונו דא משיח. בקומו לערץ הארץ, כד יקום ויתגלי בארעא דגליל, בגין דאיהו הוא אתר קדמאה דאתחרבא בארעא קדישא, ובג"כ, יתגלי תמן קדמאה לכל אתר, ומתמן יתער קרבין לכל עלמא.
לבתר ארבעין יומין, דעמודא יקום מארעא לשמיא, לעיניהון דכל עלמא, ומשיח יתגלי, יקום מסטר מזרח, חד כוכבא מלהטא בכל גוונין, ושבעה כוכבין אחרנין דסחרן לההוא כוכבא, ויגיחון ביה קרבא בכל סטרין, תלת זמנין ביומא, עד שבעין יומין, וכל בני עלמא חמאן.
וההוא כוכבא, יגיח בהו קרבא, בטיסין דנורא, מלהטין מנצצין לכל עבר, ובטש בהו, עד דבלע לון, בכל רמשא ורמשא, וביומא אפיק לון. ויגיחון קרבא לעיניהון דכל עלמא, וכן בכל יומא, עד שבעין יומין. לבתר שבעין יומין, יתגניז ההוא כוכבא, ויתגניז משיח, עד תריסר ירחין, ויתהדר ההוא עמודא דאשא כמלקדמין, וביה יתגניז משיח, וההוא עמודא לא יתחזי.
לבתר תריסר ירחין, יסלקון ליה למשיח, בההוא עמודא, לגו רקיעא, ותמן יקבל תוקפא ועטרא דמלכותא. וכד נחית, יתחזי ההוא עמודא דאשא כמלקדמין, לעיניהון דכל עלמא, ויתגלי לבתר משיח, ויתכנשון לגביה עמין סגיאין, ויתער קרבין בכל עלמא. ובההוא זמנא יתער קודשא בריך הוא גבורתיה לכל עמין דעלמא, ומלכא משיחא יתידע בכל עלמא, וכל מלכין דעלמא יתערון לאתחברא לאגחא קרבא ביה.
וכמה מפריצי יהודאין יתהפכו לאהדרא לגבייהו, וייתון עמהון, לאגחא קרבא על מלכא משיחא. כדין יתחשך כל עלמא חמש עשרה יומין, וסגיאין מעמא דישראל יהון מתין בההוא חשוכא. ועל דא כתיב, כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים.
פתח ואמר כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או ביצים והאם רובצת וגו', שלח תשלח את האם וגו'. האי קרא אוקימנא ליה, ואיהו חד מפקודי אורייתא גניזין, ואנן אית לן ביה רזי דאורייתא גניזין, שבילין וארחין ידיען לחברייא, באינון תלתין ותרין שבילין דאורייתא.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, אלעזר, בזמנא דיתער מלכא משיחא, כמה אתין ונסין אחרנין יתערון בעלמא. תא חזי, בגנתא דעדן דלתתא, אית אתר חד גניז וטמיר דלא אתידע, ואיהו מרקמא בכמה גוונין, וביה גניזין אלף היכלין דכסופין. ולית מאן דעייל בהו, בר משיח, דאיהו קאים תדיר בגנתא דעדן.
וכל גנתא מסחרא ברתיכין סגיאין דצדיקיא, ומשיח קאים עלייהו, ועל כמה חילין ומשיריין דנשמתין דצדיקיא תמן, ובראשי ירחי, ובזמני, ובשבתי, משיח עאל בההוא אתר לאשתעשעא בכל אינון היכלין.
לגו לגו מכל אינון היכלין, אית אתר אחרא טמיר וגניז דלא אתידע כלל, ואקרי עדן. ולית מאן דיכיל למנדע ביה. ומשיח אגניז לבר סחרניה דההוא אתר, עד דאתגלי ליה חד אתר. דאקרי קן צפור, ואיהו אתר דכריז עליה ההוא צפור. דאתער בגנתא דעדן בכל יומא.
ובההוא אתר, מרקמן דיוקנין דכל שאר עמין, דאתכנשו עלייהו דישראל לאבאשא לון. עאל בההוא אתר, זקיף עינוי, וחזי אבהן, דעאלין בחרבן בית אלהא, עד דחמי לרחל דדמעהא באנפהא, וקודשא בריך הוא מנחם לה, ולא צביאת לקבלא תנחומין, כמה דאת אמר, מאנה להנחם על בניה. כדין, משיח ארים קליה ובכי, ואזדעזע כל גנתא דעדן, וכל אינון צדיקיא דתמן געו ובכו עמיה.
געי ובכי זמנא תניינא, ואזדעזע ההוא רקיע דעל גבי גנתא, אלף וחמש מאה רבוא משריין עלאין, עד דמטי לגו כרסייא עלאה. כדין, קודשא בריך הוא רמיז לההוא צפרא, ועאל לההוא קן דילה, ויתבא לגבי משיח, וקרי מה דקרי, ואתער מה דאתער.
עד דמגו כרסייא קדישא, אתקרי תלת זמנין ההוא קן צפור, ומשיח, וכלא סלקין לעילא, ואומי לון קודשא בריך הוא, לאעברא מלכו חייבא מן עלמא, על ידא דמשיח, ולנקמא נקמין דישראל. וכל אינון טבוון, דזמין קודשא בריך הוא למעבד לעמיה. ותב ההוא קן צפור ומשיח לדוכתיה. ותב משיח ואתגניז גו ההוא אתר כמלקדמין.
ובזמנא דיתער קודשא בריך הוא לאתקנא עלמין, ואתנהירו אתוון דשמיה בשלימו, יו"ד בה"א, וא"ו בה"א, למהוי כלא בשלימו חד. כדין יתער חד ככבא דחילא, באמצע רקיעא, כגון ארגוונא, להיט ונציץ ביממא לעיניהון דכל עלמא.
ויקום חד שלהובא דאשא מסטרא דצפון, גו רקיעא, ויקום דא לקבל דא ארבעין יומין ויתבהלון כל בני עלמא. לסוף ארבעין יומין, יגחון קרבא, ככבא ושלהובא, לעיניהון דכלא, ויתפשט ההוא שלהובא ביקידו דאשא, מסטרא דצפון, גו רקיעא, ויחשוב למבלע ההוא ככבא, וכמה שליטין ומלכין ואומיא ועממיא, יתבהלון מהאי.
כדין יסתלק ההוא ככבא לסטר דרום, וישלוט על ההוא שלהובא, וההוא שלהובא יתבלע זעיר זעיר ברקיעא, מקמי ההוא ככבא, עד דלא יתחזי כלל. כדין, ההוא ככבא יעביד אורחין ברקיע, בתריסר תחומין, וקיימין אינון נהורין ברקיעא תריסר יומין.
לבתר תריסר יומין יזדעזעון כל בני עלמא, ויתחשך שמשא בפלגות יומא, כמה דאתחשך יומא דאתחרב בי מקדשא, עד דלא יתחזון שמיא וארעא. ויתער חד קלא ברעם וזיקין, ואתחלחלא ארעא מההוא קלא, וכמה חילין ומשיריין ימותון מניה.
וההוא יומא, יתער בקרתא דרומי רבתא, חד שלהובא דאשא, בההוא קלא דיתער בכל עלמא. ויוקיד כמה מגדלין, וכמה היכלין, וכמה מגדלין יפלון, וכמה פרדשכי ורברבי יפלון בההוא יומא, וכלהו יתכנשון עלה לביש. וכל בני עלמא לא יכלין לאשתזבא.
מההוא יומא, עד תריסר ירחין, יתיעטון כל מלכיא, ויגזרון כמה גזרות, וכמה שמדות על ישראל, ויצלחון בהון, כמה דאתמר, זכאה איהו מאן דיערע תמן, וזכאה איהו מאן דלא יערע תמן וכל עלמא יהא בערבוביא סגיא.
לסוף תריסר ירחי, יקום שבט מישראל, דא מלכא משיחא, דיתער גו גנתא דעדן. וכל אינון צדיקיא יעטרון ליה תמן, ויחגרון ליה מאני זיינא, באתוון רשימן דמאני דשמא קדישא.
וקלא יתפוצץ בענפי אילנין דגנתא, קרי בחיל, ואמר, אתערו קדישי עליונין, קומו מקמי משיחא, הא עדנא לאתחברא איתתא בבעלה, ובעלה בעי לנקמא ליה נוקמין דעלמא, ולאקמא לה, ולאנערה לה מעפרא.
כדין יקומון כלהו, ויחגרון ליה כמלקדמין מאני זייניה, אברהם מימיניה, יצחק משמאליה, יעקב קמיה, משה רעיא מהימנא, על כל אלין צדיקיא, אזיל ורקיד גו גנתא דעדן.
כיון דאתקן משיח, על ידא דצדיקיא בגנתא דעדן. יעול בההוא דוכתא דאקרי ק"ן צפו"ר כמלקדמין, וחמי תמן ההוא דיוקנא דחרבן בית מקדשא, וכלהו צדיקיא דאתקטלו ביה. כדין נטיל מתמן עשר לבושין, ואינון אקרון עשר לבושי קנאה. ויתגניז תמן ארבעין יומין, דלא אתגליא כלל.
לסוף ארבעין יומין, קלא חד יתער, ויתקרי מגו כורסייא עלאה, ההוא ק"ן צפו"ר במלכא משיחא דאתגניז ביה. וכדין סלקין ליה לעילא, וקודשא בריך הוא חמי ליה למלכא משיחא, מתלבש בלבושא נוקמא, וחגיר מאני זייני, נטיל ליה ונשיק ליה על רישיה.
כדין, מזדעזען ג' מאה ותשעין רקיעין, וארמיז קודשא בריך הוא לחד רקיעא מאינון דהוה גניז מששת ימי בראשית, ואפיק מחד היכלא דבההוא רקיעא חד כתרא גליפא, מחקקא בשמהן קדישין. בההוא עטרא אתעטר קודשא בריך הוא, כד עברו ישראל ית ימא, למיטל נוקמין מכל רתיכי פרעה ופרשוי, ואעטר ליה למלכא משיחא.
כיון דאתעטר ואתתקן בכל הני תקונין, נטיל ליה קב"ה ונשיק ליה כמלקדמין. מאן חמי, רתיכין קדישין, ומשריין עלאין, דסחרין ליה, ויהבין ליה מתנן ונבזבזן סגיאין, ויתעטר מכלהו.
עאל תמן בחד היכלא, וחמי כל אינון מלאכי עלאי, דאקרון אבלי ציון, אינון דבכו על חרבן בי מקדשא, ובכאן תדיר, ואינון יהבין ליה חד פורפירא סומקא, למעבד נוקמין. כדין, קודשא בריך הוא גניז ליה בההוא קן צפור, ואתכסי תמן תלתין יומין.
לבתר תלתין יומין, בההוא קן צפור, יחות מעטר בכל אינון תקונין מעילא ומתתא, כמה משריין קדישין סחרניה, ויחמון כל עלמא, חד נהירו, תלי מרקיעא לארעא, ויקום שבעה יומין, וכל בני עלמא יתמהון ויתבהלון, ולא ינדעון כלל, בר אינון חכימין, דידעין ברזין אלין, זכאה חולקיהון.
וכל אינון שבעה יומין יתעטר בארעא, בההוא ק"ן צפו"ר. באן אתר. בדרך, דא קבורת רחל, דאיהי קיימא בפרשת אורחין. ויבשר לה, וינחם לה, וכדין תקבל תנחומין, ותקום ותנשיק ליה.
לבתר יקום ההוא נהירו מההוא אתר, ושרי ביריחו קרתא דאילני. בכל עץ דא יריחו. או על הארץ, דא ירושלים. ויהא גניז בההוא נהירו דק"ן צפו"ר תריסר ירחי.
בתר תריסר ירחי, יזדקף ההוא נהירו בין שמיא וארעא, וישרי בארעא דגליל, דתמן הוה שרותא דגלותא דישראל. ותמן יתגלי מההוא נהירו דקן צפור, ותב לאתריה. וההוא יומא יזדעזע כל ארעא כמלקדמין, מסייפי שמיא עד סייפי שמיא, וכדין יחזון כל עלמא, דהא אתגלי מלכא משיחא, בארעא דגליל.
ויתכנשון ליה כל אינון דלעאן באורייתא, ואינון זעירין בעלמא, ובזכות ינוקי דבי רב, יתתקף חיליה לאתגברא, ורזא דא אפרוחים. ואי לא ישתכחון אלין, הא ינוקי דיתבין בתוקפא דאמהון וינקי, כד"א, גמולי מחלב עתיקי משדים. והיינו, או ביצים, דבגין אלין שריא שכינתא עמהון דישראל בגלותא.
דהא חכימין זעירין אינון דישתכחון בההוא זמנא, והיינו והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים, לא תקח האם על הבנים. ויתעכב עד תריסר ירחין אחרנין. לבתר, ייתי בעלה, ויוקים לה מעפרא, כד"א, אקים את סכת דוד הנפלת.
בההוא יומא, מלכא משיחא שארי ויכנוש גלותא, מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, כד"א אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו'. מההוא יומא, כל אתין ונסין וגבוראן דעבד קב"ה במצרים, יעביד לון לישראל, כד"א כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
אר"ש, אלעזר ברי, כל אלין מלין תשכח ברזא דתלתין ותרין שבילין דבשמא קדישא, ועד דנסין אלין לא יתערון בעלמא, לא ישתלים רזא דשמא קדישא, ולא תתער לאהבה, כד"א השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות. בצבאות: דא מלכא משיחא דאקרי צבאות. או באילות השדה שאר חילין ומשריין דלתתא. אם תעירו ואם תעוררו את האהבה: דא ימינא דקב"ה, דאקרי אהב"ה. עד שתחפץ ההיא דשכיבת לעפרא, ויהא רעותא דמלכא בה. זכאה איהו מאן דיזכי לההוא דרא, זכאה איהו בעלמא דין, וזכאה איהו בעלמא דאתי.
ר' שמעון ארים ידוי בצלו לקב"ה, וצלי צלותיה, לבתר דצלי צלותיה, אתו ר' אלעזר בריה, ור' אבא ויתבו קמיה. עד דהוו יתבי קמיה, חמו חד נהירו דיממא דאתחשך, ואשתקע חד צנורא דשלהובא דאשא גו ימא דטבריה, ואזדעזע כל ההוא אתר.
אר"ש, ודאי השתא הוא עדנא, דקב"ה אדכר לבנוי, ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא. וכד נחתין, פגעין בהאי צנורא דשלהובא דאשא, וישתקעו דא בדא בימא. בכה ר"ש ובכו חברייא.
אר"ש, הא אתערנא ברזי דאתוון דשמא קדישא, בסתרא דאתערותא דיליה, לגבי בנוי, אבל השתא, אית לי לגלאה, מה דלא אתיהיב רשו לב"נ אחרא לגלאה. אלא זכו דדרא דא, יקיים עלמא עד דייתי מלכא משיחא. אר"ש לר' אלעזר בריה ולרבי אבא, קומו בקיומייכו. קמו ר' אלעזר ור' אבא. בכה ר"ש זמנא אחרא, אמר ווי מאן יקום במה דחמינא גלותא יתמשך, מאן יכיל למסבל.
אוף איהו קם ואמר, ה' אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך. האי קרא אוקמוה. אבל בהאי קרא אית רזא עלאה, גו מהימנותא. ה' אלהינו: דא הוא שירותא דרזין עלאין, אתר דמתמן נפקין כל נהירו דשרגין כלהו לאדלקא. ותמן תליא כל רזא דמהימנותא, שמא דא שליט על כלא.
בעלונו אדנים זולתך. דהא עמא דישראל, לית מאן דשליט עליה בר שמא עלאה דא. והשתא בגלותא שליט עליה סטרא אחרא.
לבד בך נזכיר שמך. רזא דשמא קדישא, כללא דעשרין ותרין אתוון, וכנ"י לא מתברכא אלא מגו שמא דא דאקרי בך, כד"א אשר נשבעת להם בך. בך יברך ישראל. כי בך ארוץ גדוד. ובזמנא דשלימו אשתכח, לא הוה מתפרש דא מן דא. ואסיר לאפרשא דא מן דא, אתתא מבעלה, לאו ברעיוני, ולאו בדכירו, בגין דלא לאחזאה פרודא. והשתא בגלותא פרודא אשתכח, דמגו עאקו דכל זמנא וזמנא, אנן עבדין פרודא, לאדכרא ההוא שם, בר מבעלה, בגין דאיהי שכיבת לעפרא, והיינו לבד בך נזכיר שמך.
בר מבעלה, אנן דכרין להאי שם בפרודא, בגין דאנן רחיקין מינך, ושלטין אחרנין עלן, ושמך איהו בפרודא מן שמא דאקרי בך, והאי ביומי דגלותא.
בגין דגלותא קדמאה הוה מבית ראשון, ובית ראשון הוא רזא דה' קדמאה, ולקבל ע' שנין דילה, גלותא דבית ראשון הוה ע' שנין, ואינון ע' שנין לא אשתכחת אימא רביעא עלייהו, והוה פרודא מן שמא עלאה, רזא דה' עלאה. וכדין יו"ד, רזא עלאה, אסתלק לעילא לעילא לאין סוף, ובית ראשון עלאה קדישא, לא נביע נביעו דמיין חיין, דהא מקורא דילה אסתלק.
ואיהי ע' שנין בגלותא, בגין דאיהי ז' שנין אקרי, כד"א ויבנהו שבע שנים. ואי תימא, דשלטא מלכות בבל לעילא ברזא דע' שנין, ח"ו. אלא בזמנא דהוה בי מקדשא קיים, נהורא ונביעו דאמא עלאה, הוה נהיר ונחית לתתא. כיון דחטו ישראל, ואתחרב מקדשא, ושלטא מלכות בבל, הוה חפי, ואחשיך ההוא נהירו, ותתאי קדישין לא הוו נהירין.
כיון דתתאי לא הוו נהירין, בגין שלטנו דמלכותא דבבל, אסתלק ההוא נהורא, וההוא מבועא עלאה דהוה נביע רזא די', אסתלק לעילא לעילא באין סוף, כדין אינון ע' שנין לא הוו נהירין, בגין ההוא נהירו דאתמנע. ודא הוה ודאי גלותא דע' שנין.
כיון דאעדיאו שלטנו דבבל, ושריאת ה"א תתאה לאנהרא. ישראל כלהו, לא אהדרו לאדכאה למהוי סגולה שלימתא כמלקדמין, אלא זעיר זעיר, וכיון דשלימו לא אשתכח, כדין, י' נביעו עלאה לא נחית כ"כ לאנהרא, כמה דהוה כמלקדמין, אלא זעיר זעיר בערבוביא, דלא הוו דכיין כמלקדמין כמה דאתחזי, ועל כך נביעו עלאה, לא נביע, ולא נהיר, אלא דאהדר לאנהרא זעיר זעיר, מגו דחקא דשמא.
וע"ד, אתגרו בהו בישראל קרבין סגיאין, עד דהחשך יכסה ארץ, וה' תתאה אתחשך, ונפלת לארעא, ונביעו עלאה אסתלק כמלקדמין, בגין דמלכות אדום אתתקף, וישראל אהדרו לסרחנייהו.
וע"ד, ה' בית שני אתחרב, וכל אינון תריסר שבטין דילה, כחושבן משריין דלהון, אינון בגלותא דמלכות אדום. ונביעו עלאה, אסתלק מההוא נביעו, דקיימא עלה, כד"א, הצדיק אבד, אבד ההוא נביעו דמקורא עלאה, דהוה נגיד ומשיך מלעילא.
וכדין הוה פרודא בה"א, בית שני, ואיהי בגלותא דאדום, בכל אינון תריסר שבטין ומשריין דילהון, תריסר שבטין סלקין לחושבן סגי, ועל דרזא דה' הוה בהו, בכל ההוא חושבנא, גלותא אתמשך.
רזא דרזין לחכימי לבא אתמסר. י' שבטין אלף שנין, תרין שבטין מאתן שנין. שארו דמעין למנפל, פתח ואמר, בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה. לסוף תריסר שבטין דגלותא, ליליא יתחשך לישראל, עד דיתער וא"ו, לזמן שתין ושית שנין.
לבתר תריסר שבטין, דאינון אלף ומאתן שנין דגלותא, ולבתר שתין ושית שנין בחשוכא דליליא, כדין, וזכרתי את בריתי יעקב. דא אתערותא דאת ו', דאיהו נפש דבית יעקב. ורזא דא, כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' ששים ושש, ואיהו ו', נפש דבית שני, רזא דה' תתאה, ודא ו' רזא דששים ושש, ששים: לאתערותא דיעקב. ושש: לאתערותא דיוסף. וע"ד איהו ו"ו, דאנון תרין בחבורא חדא, ורזא חדא.
מתמן ולהלאה, יתער קב"ה לאינון נסין ואתין דקאמרן, ויתערון על ישראל אינון עקתין דקאמרן, וכדין, ואף את בריתי יצחק. ולבתר כד יגיח מלכא משיחא קרבין בכל עלמא בימינא דקב"ה, כד"א ימינך ה' נאדרי בכח. כדין, ואף את בריתי אברהם אזכור, ולבתר והארץ אזכור, דא ה' בתראה, בההוא זמנא כתיב, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
לסוף שתין ושית שנין אחרנין, דאינון מאה ותלתין ותרין שנין, יתחזון אתוון בשמא קדישא, גליפן בשלימו, עילא ותתא כדקא יאות. ורזא דא ה"ה עלאה ותתאה, וכל אינון שבילין, דאינון תלתין ותרין שנין דכלילן ברזא דאת ו"ה, ו"ה, רזא דשלימו דמאה ותלתין ותרין.
לסוף מאה ותלתין ותרין שנין אחרנין, יתקיים, לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה. ויתדכי ארעא קדישא. וקב"ה יתער מתייא דארעא קדישא, ויקומון חיילין חיילין בארעא דגליל.
וכדין יתער סתימו דנביעו עלאה את י', ויתקיימון תלתין ותרין שבילין בשלימו, לנגדא לתתא, ויתקיימון אתוון דשמא קדישא כלהו בקיומייהו ידו"ד, דעד כען לא יהון בשלימו.
עד זמן דינגיד ויתמשך ההוא נביעו עלאה, בחבורה דאתוון, גו ה' בתראה, ודא איהו לסוף תשלום מאה וארבעין וארבעה שנין אחרנין דישתלמון. ויתערון שאר מתי ישראל דבשאר ארעאן.
דישתכח כל דא בחשבן ח"ת, דאתיישיב עלמא ויתבסם, ויתעבר סטרא אחרא מעלמא. וה"א תתאה תתמלי מגו נביעו עלאה, ותתעטר ותתנהיר בשלימו. וכדין כתיב, והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים.
עד דיהא שבת לה', לאלקטא נפשין בתענוגי קדושא, כל ההוא אלף שביעאה, ודא איהו אתערותא דרוחין קדישין, דעמא דישראל, לאתלבשא לבתר שבת, בגופין אחרנין קדישין, לאתקרי קדישין, דכתיב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו. עד כאן מלין דרזין סתימין.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
61
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, שמות י״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
