Zohar Shemot 43
Zohar, Shemot 43:1
וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. רבי אלעזר פתח, שיר השירים אשר לשלמה. תנא, כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, עלה בחפץ לפניו, וברא את השמים בימינו והארץ בשמאלו, ועלה בחפץ לפניו, לנהוג היום והלילה. וברא המלאכים הממונים בחסדו, ביום. וברא המלאכים הממונים לומר שירה בלילה. הדא הוא דכתיב, יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי. אלו מימין, ואלו משמאל, אלו מקשיבים שירת היום, שירתם של ישראל קדוש. רבי יצחק אמר, אותם שאומרים שירה בלילה, מקשיבים שירתם של ישראל ביום, הדא הוא דכתיב, חברים מקשיבים לקולך.
Zohar, Shemot 43:2
אמר רבי שמעון, כת אחת, כלולה משלש כתות, אומרת שירה בלילה. הה"ד, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה.
Zohar, Shemot 43:3
אמר רבי אלעזר, עשרה דברים נבראו ביום ראשון, מהם מדת לילה, ומהם מדת יום, ועל מדת לילה כתיב, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה. כד"א, אפו טרף. וכתיב, וטרף ואין מציל. וחק לנערותיה, כמה דאת אמר חק ומשפט. חקיו ומשפטיו. כי חק לישראל הוא משפט וגו'. מכאן שמה"ד שולטת בלילה.
Zohar, Shemot 43:4
ותנא, אלו האומרים שירה בלילה, אלו הם שרים על כל בעלי שיר. וכשפותחין החיים שירה, מוסיפים העליונים כח, לדעת ולהכיר ולהשיג מה שלא השיגו. שמים וארץ, מוסיפין כח בהאי שירה.
Zohar, Shemot 43:5
אמר רבי נחמיה, אשרי הזוכה לדעת באותו שיר, דתניא הזוכה באותו שיר, ידע בעניני התורה והחכמה, ויאזין ויחקור ויוסיף כח וגבורה במה שהיה, ובמה שעתיד להיות, ובזה זכה שלמה לדעת.
Zohar, Shemot 43:6
דתני רבי שמעון, דוד ע"ה, ידע בזה, ותקן שירים ותושבחות הרבה, ורמז בהם העתידות לבוא, והוסיף כח וגבורה ברוח הקודש. ידע בענייני התורה והחכמה, ואזן וחקר והוסיף כח וגבורה בלשון הקודש.
Zohar, Shemot 43:7
ושלמה זכה יותר באותו השיר, וידע החכמה, ואזן וחקר ותקן משלים הרבה, ועשה ספר מאותו השיר ממש, והיינו דכתיב, עשיתי לי שרים ושרות. כלומר, קניתי לי לדעת שיר, מאותן השירים העליונים, ואשר תחתם. והיינו דכתיב, שיר השירים, כלומר, שיר, של אותם שרים של מעלה. שיר, שכולל כל ענייני התורה והחכמה, וכח וגבורה, במה שהיה, ועתיד להיות, שיר שהשרים של מעלה משוררים.
Zohar, Shemot 43:8
א"ר אלעזר, אלו השרים, עמדו, עד שנולד לוי, אבל משנולד לוי ואילך אמרו שיר. כיון שנולד משה ונמשח אהרן, ונתקדשו הלוים, נשלם השיר, ועמדו על משמרותם.
Zohar, Shemot 43:9
ואמר רבי אלעזר, באותה שעה שנולד לוי, פתחו למעלה ואמרו, מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי. כיון שיצאו משבט לוי המשוררים של מטה, ונתקדשו כולם, ועמדו על משמרותם, ונתקדשו אלה לנוכח אלה, חברים כאחד, והעולמות אחד, ומלך אחד שוכן עליהם, בא שלמה, ועשה ספר מאותו שיר של אותם שרים, ונסתם החכמה בו.
Zohar, Shemot 43:10
א"ר יהודה, למה נקראו השרים של מטה לויים, על שנלוים ונחברים למעלה כאחד. והשומע, נלוה ונדבק נפשו למעלה. וע"כ אמרה לאה, ילוה אישי אלי. רבי תנחום אמר, שבכל נלוה זרע לוי עם השכינה, במשה ואהרן ומרים, ובכל זרעו אחריו, והם הנלוים אל ה' לשרתו.
Zohar, Shemot 43:11
ת"ח, בשעה שעמדו המשוררים למעלה, לא עמדו על משמרתם, עד שנולדו שלשה האחים: משה, אהרן, ומרים. תינח משה ואהרן, מרים למה. אמר רבי יוסי, הה"ד, ושרות. כד"א, ותען להם מרים.
Zohar, Shemot 43:12
תאנא, באותה שעה שנולד לוי, נטלו הקב"ה, ובחרו מכל אחיו והושיבו בארץ, והוליד לקהת, וקהת הוליד לעמרם, והוא הוליד לאהרן ומרים. פירש מאשתו, והחזירה, באותה שעה היו המשוררים של מעלה עומדים ומשוררים, גער בהם הקב"ה, ונשתכך השיר, עד שנטה קו ימינו, והושיט לעמרם.
Zohar, Shemot 43:13
מ"ט נקרא עמרם. שיצא ממנו עם רם על כל רמים, ולא נזכר שמו. מ"ט לא נזכר שמו. רבי יהודה אמר בשם רבי אבהו, מפני שבצנעא הלך, ובצנעא חזר לאשתו, כדי שלא יכירו בו, הה"ד וילך איש, ולא נאמר וילך עמרם בפרהסיא. ויקח את בת לוי, אף היא בצנעא חזרה, ולא נזכרה שמה.
Ficha editorial de este texto
