Zohar Shemot 8
Zohar, Shemot 8:1
אמר רבי שמעון, כד נחתת שכינתא למצרים, נחתת חיה חדא, דשמה ישראל, בדיוקנא דההוא סבא, וארבעין ותרין שמשין קדישין עמיה, וכל חד וחד את קדישא עמיה, משמא קדישא, וכלהו נחתן עם יעקב למצרים, הדא הוא דכתיב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב. א"ר יצחק, ממשמע דקאמר בני ישראל, ואחר כך את יעקב, ולא נאמר אתו.
Zohar, Shemot 8:2
שאל רבי יהודה לרבי אלעזר בר"ש, כיון דשמעת מאבוך, פרשת ואלה שמות ברזא עלאה, מאי קאמר איש וביתו באו. אמר ליה, ההוא מלה דהוה אמר אבא, אינון הוו מלאכין עלאין, דאינון לעילא על תתאי מנהון, היינו דכתיב איש וביתו באו, והכי אמר אבא, כל אינון מלאכין דבדרגא עלאה, אקרון גוברין דוכרין, ואינון דבדרגא תתאה מנהון, אתקרון נוקבתא בית, דאתתא נוקבא דמקבלא מן דכורא.
Zohar, Shemot 8:3
רבי יצחק הוה קאים קמיה דרבי אלעזר בר רבי שמעון, אמר ליה שכינתא נחתת למצרים עם יעקב. א"ל ולא, והא כתיב אנכי ארד עמך. אמר ליה תא חזי, שכינתא נחתת למצרים את יעקב ושית מאה אלפין רתיכין קדישין עמה, והיינו דכתיב כשש מאות אלף רגלי, תנינן שית מאה אלפין רתיכין קדישין נחתו עם יעקב למצרים, וכלהו סליקו מתמן, כד נפקו ישראל ממצרים. הדא הוא דכתיב, ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי וגו'. שש מאות לא נאמר, אלא כשש מאות, כגוונא דנפקו אלין, כך נפקו אלין.
Zohar, Shemot 8:4
ותא חזי רזא דמלה, בעדנא דנפקו אלין רתיכין קדישין, משירייתא קדישתא, חמו ישראל וידעו, דהוו מתעכבין בגיניהון, וכלהו בהילו דעבדו ישראל, בגיניהון הוה, והיינו דכתיב ולא יכלו להתמהמה, הוה ליה למימר ולא רצו להתמהמה אבל לא כתיב אלא ולא יכלו. ואתיידעו ממש, דכלהו בני ישראל, הוו בני ישראל דרקיעא, והיינו דכתיב, בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב, ועל דא לא נאמר ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה אתו, אלא ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב, הבאים מצרימה בקדמיתא ועם מי, את יעקב.
Zohar, Shemot 8:5
א"ר יהודה, ק"ו, ומה כד אשתזיב יעקב מלבן, כתיב, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים. כד נחת בגלותא, וקודשא ב"ה אמר, אנכי ארד עמך מצרימה, לאו דינא, הואיל ופטרונא נחתא דייחתון שמשוי עמיה, היינו דכתיב הבאים מצרימה את יעקב. רבי יעקב דכפר חנן אמר משמיה דר' אבא, מאן אינון בני ישראל דהכא. אינון דאתקרון בני ישראל ממש.
Zohar, Shemot 8:6
ר' אבא פתח ואמר, לכו חזו מפעלות יי' אשר שם שמות בארץ. אל תקרי שמות. אלא שמות. ואזלא הא כהא דאמר ר' חייא, כגוונא דרקיעא, עבד קב"ה בארעא, ברקיע אית שמהן קדישין, בארעא אית שמהן קדישין.
Zohar, Shemot 8:7
אמר רבי יהודה בההוא יומא דנחת יעקב למצרים, נחתו עמיה שתין רבוא דמלאכי עלאי. ר' יהודה פתח, הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב וגו' קוזמיטין דגליפין בקלדיטא, סחרן בדוכתיה קוזמיטין בשביעאה, גליפין בשתיתאה, הה"ד, ששים גבורים סביב לה.
Zohar, Shemot 8:8
הנה מטתו: דא איהי שכינתא. שלשלמה: מלכא דשלמא דיליה. ששים גבורים סביב לה: אלין אינון שתין רבוא דמלאכי עלאי, דאינון מחילא דשכינתא, דנחתת עם יעקב למצרים. מגבורי ישראל: ישראל דלעילא, הה"ד ואלה שמות בני ישראל וגו', איש וביתו באו: אינון ונימוסיהון.
Zohar, Shemot 8:9
ר' חייא הוה אזיל מאושא ללוד, והוה רכיב על חמרא, והוה ר' יוסי עמיה, נחית ר' חייא, ושקליה בידוי לר' יוסי, א"ל, אי בני עלמא ידעין יקרא סגיאה דיעקב, בשעתא דא"ל קב"ה, אנכי ארד עמך מצרימה, הוו מלחכי עפרא, תלת פרסי קריב לקבריה, דהכי מפרשי מרנא רברבי עלמא, מאריהון דמתניתא, כתיב ויצא משה לקראת חותנו, אהרן חמא למשה דנפק, ונפק עמיה, ואלעזר ונשיאי וסבי נפקו עמיה, ראשי אבהן, ומערעי כנשתא, וכל ישראל נפקו עמהון, אשתכחו דכל ישראל כלהו, נפקו לקבליה דיתרו, מאן חמא למשה דנפיק ולא יפוק, לאהרן ולרברבי דנפקי, ולא יפוק. אשתכח, דבגין משה נפקו כולהון. ומה, אי בגין משה כך, בגין קב"ה, כד אמר אנכי ארד עמך מצרימה, עאכ"ו.
Zohar, Shemot 8:10
עד דהוו אזלי, פגע בהו ר' אבא. א"ר יוסי, הא שכינתא הכא, דחד ממאריהון דמתניתין עמנא. אמר ר' אבא, במאי עסקיתו. א"ר יוסי, בהאי קרא, דכתיב אנכי ארד עמך מצרימה וגו'. כד נחת יעקב למצרים, דכתיב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את אוליף, דכלהו נחתו עם יעקב למצרים.
Zohar, Shemot 8:11
א"ל ר' אבא, ודא לחוד הות. פתח ואמר היה היה דבר יי' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר. תלת פלוגתן הכא. חדא, דתנינן, אין שכינה שורה בחוצה לארץ. וחדא, דלא הוה מהימן כמשה, דכתיב ביה, בכל ביתי נאמן הוא, והוא, גלי ופרסם כל גנזייא דמלכא. וחדא, דאתחזי כמאן דלא שלים בדעתיה.
Zohar, Shemot 8:12
אלא הכי אסיקנא במתניתא דילן, ח"ו דהא יחזקאל נביאה שלימא הוה, וברשותא דקב"ה גלי כל מה דגלי. וכלהו אצטריך דיגלי ויפרסם, על חד תרין ממה דגלי, דהכי תנן, מאן דרגיל למסבל צערא וכו'. וכלא אצטריך, ומעלמין לא שביק קב"ה לישראל בגלותא, עד דהוה אתי למידר דיוריה עמהון, כל שכן ביעקב, דהוה נחית בגלותא, וקב"ה ושכינתיה, וקדישין עלאין, ורתיכין, דנחתו כלהו עם יעקב, הה"ד הבאים מצרימה את יעקב.
Zohar, Shemot 8:13
ר' אבא פתח ואמר, אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי ת"ח ווי לון בני נשא, דלא ידעין, ולא משגיחין בפולחנא דמאריהון, דתניא א"ר יצחק, בכל יומא ויומא בת קול נפקת מטורא דחורב, ואמר, ווי לון לבני נשא מפולחנא דמאריהון, ווי לון לבני נשא מעלבונה דאורייתא. דאמר ר' יהודה, כל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא, ומסגל עובדין טבין ירית עלמא שלימא. וכל מאן דלא אשתדל באורייתא בהאי עלמא, ולא עביד עובדין טבין, לא ירית לא האי ולא האי. והא תנן, אית מאן דירית עלמיה כפום אתריה, וכפום מה דחזי ליה. א"ר יצחק, לא תנן, אלא מאן דלית ליה עובדין טבין כלל.
Zohar, Shemot 8:14
א"ר יהודה, אלמלי הוו ידעין בני נשא, רחימותא דרחים קב"ה לישראל, הוו שאגין ככפיריא למרדף אבתריה. דתניא, בשעתא דנחת יעקב למצרים, קרא קב"ה לפמליא דיליה אמר להון, כלכון חותו למצרים, ואנא איחות עמכון. אמרה שכינתא רבונא דעלמא, אית צבאות בלא מלכא, אמר לה, אתי מלבנון כלה, מלבנון: מאתרא דעדן, דמלובן בכל עובדוי. כלה: דא שכינתא, דהיא כלה בחופה. ואזלא הא כהא דתניא א"ר יהודה, מאי דכתיב, ויהי ביום כלת משה, כלת כתיב, ביומא דעאלת כלה לחופה, ושכינתא דא היא כלה.
Zohar, Shemot 8:15
אתי מלבנון תבואי, מאתר בי מקדשא דלעילא. תשורי מראש אמנה, מרישא דמאן. מראשיהון דבני מהימנותא. ומאן נינהו. יעקב ובנוי. מראש שניר וחרמון, דאינון עתידין לקבלא אורייתא דילי, מטורא דחרמון, ולאגנא עלייהו בגלותהון. ממעונות אריות: אלין אינון עמין עעכו"ם, דדמיין לאריוותא ונמרין, דמענין להון בכל פולחנא דקשיו.
Zohar, Shemot 8:16
ר' אבא אמר, אתי מלבנון כלה וגו'. וכי מלבנון אתת, והלא ללבנון עולה. אלא א"ר אבא, בשעתא דנחתת שכינתא למצרים, נחתו בהדה שתין רבוא של מלאכי השרת, וקב"ה בקדמיתא הה"ד ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם.
Zohar, Shemot 8:17
ר' יצחק אמר, אתי מלבנון כלה, דא איהי שכינתא. אתי מלבנון תבאי, מאתר בי מקדשא דלעילא. תשורי מראש אמנה, מאתר בי מקדשא דלעילא, ומאתר בי מקדשא דלתתא דאמר ר' יהודה, מעולם לא זזה שכינתא מכותלי דמערבא, דבי מקדשא, דכתיב, הנה זה עומד אחר כתלנו. והוא ראש אמנה לכל עלמא. מראש שניר וחרמון מאתרא דאורייתא נפקת לעלמא, ולמה. לאגנא על ישראל, ממעונות אריות: אלין עמין עעכו"ם. ר' יודן אומר, ממעונות אריות: אלין אינון ת"ח, דעסקי באורייתא במעונות המדרשות, ובבתי כנסיות, דאינון אריון ונמרים באורייתא.