Zohar Terumah 42
Zohar, Terumah 42:1
אתר אית בישובא, דלא שלטא ביה ההוא מחבלא, ולא אתייהיב ליה רשו לאעלא תמן, וכל אינון דדיירי תמן, לא מתין, עד דנפקין לבר מקרתא. ולית לך בר נש מכל דדיירין תמן, דלא מתין, וכלהו מתין כשאר בני נשא, אבל לאו במתא. מ"ט. בגין דלא יכלין למיתב תדיר במתא, אלא אלין נפקין, ואלין עאלין, וע"ד כלהו מתין.
Zohar, Terumah 42:2
מ"ט לא שלטא תמן ההוא מלאך מחבלא. אי תימא דלא קיימא ברשותיה, הא ארעא קדישא דלא קיימא ברשו אחרא, ומתין, בההוא אתר אמאי לא מתין. אי תימא בגין קדושה, לית אתר בקדושה בכל ישובא כגוונא דארץ ישראל. ואי תימא, בגין ההוא גברא דבני לה. כמה בני נשא הוו דזכותיהון יתיר מדיליה. אמר רבי יצחק, אנא לא שמענא ולא אימא.
Zohar, Terumah 42:3
אתו שאילו ליה לר"ש, אמר לון, ודאי ההוא אתר לא שלטא עליה מלאך המות, וקב"ה לא בעי דבההוא אתר ימות בר נש לעלמין, ואי תימא, דקדם לכן בההוא דוכתא, עד לא אתבני, מיתו ביה בני נשא, לאו הכי. אלא מיומא דאתברי עלמא, אתתקן ההוא אתר, לקיומא, ורזא דרזין הכא, לאינון דמסתכלי ברזא דחכמתא.
Zohar, Terumah 42:4
כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא ליה ברזא דאתוון, ואתגלגלו אתוון, וברא עלמא, בגלופי דשמא קדישא. אתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופי וכד אתגלי ואתפשט עלמא ואתברי, והוו אתוון סחרן למברי, אמר קב"ה דיסתיים ביו"ד, אשתארת את ט' בההוא דוכתא, תליא באוירא, טי"ת, איהו את, דנהירו חיין, בגין כך, מאן דחמי טי"ת בחלמיה, סימנא טבא הוא ליה, וחיין אתתקנו ליה. ועל דא בגין דהוה ט' תליא על גבי ההוא אתר, לא שלטא ביה מותא.
Zohar, Terumah 42:5
כד בעא קב"ה לקיימא עלמא, זריק חד צרורא גו מיא, גליף ברזא דע"ב אתוון, ומתמן שארי למיהך ההוא צרורא, ולא אשכח אתר לאתקיימא ביה, בר ארעא קדישא, ומיא הוו אזלין אבתריה, עד דמטא ההוא צרורא תחות המזבח, ותמן אשתקע, ואתקיים כל עלמא.
Zohar, Terumah 42:6
ואי תימא, אי הכי דבההוא אתר שריין חיים, אמאי לא אתבני תמן בי מקדשא, למיהב חיין ליתבהא. אלא הכא בהאי אתר אתקיים בגין את חד דשריא עליה. בבי מקדשא כל אתוון כלהו שראן ביה, ובהו אתברי איהו בלחודוי, כגוונא דכל עלמא.
Zohar, Terumah 42:7
ותו, דארעא קדישא יהיב חיין וכפרה ליתבהא בההוא עלמא, ואתר דא לאו הכי, יהיב חיין לההוא אתר בהאי עלמא, ולא בעלמא דאתי. ובי מקדשא בהפוכא מתמן, בגין דאית חולקא לישראל בההוא עלמא, ולא בעלמא דא. ועל דא קיימא בי מקדשא לכפרא חובין, ולמזכי לון לישראל לעלמא דאתי.
Zohar, Terumah 42:8
ת"ח, טי"ת נהירו דחיין בכל אתר, ועל דא פתח בה קרא כי טוב. דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב. מהאי את, עריק מלאכא מחבלא. לא תימא עריק, אלא דלא אתייהיב ליה רשו לאעלא תמן.
Zohar, Terumah 42:9
את דא משניא מאת ק', ק' לא מתיישבא כלל בדוכתא בעלמא, וסימנך איש לשון בל יכון בארץ את טי"ת אתיישבא בכל דוכתא, ואתתקנת לאתיישבא כדקא יאות, ובג"כ בכל דוכתא דאת ט' תמן, לית ישובא לאת ק' תמן לאתיישבא ביה. ועל דא אתר דא לא שלטא ביה כלל סטרא אחרא, ויהיב חיים דהאי עלמא ליתבי תחותיה דאת דא, ולא יפוק לבר, וכד נפיק לבר, אית רשו לסטרא אחרא לשלטאה ביה. כמה דאת דא שלטא באתר דא, הכי נמי שלטא את אחרא באתר דגיהנם, ומאן איהי, את ק'.
Ficha editorial de este texto