Zohar, Terumah 54:1
(רעיא מהימנא) תנאין ואמוראין אתכנשו כלכו, דהא קא מטו שעתא, לתקנא ביה מאני מלכא, לאנהרא לאתתקנא קמיה, דאינון: משכנא, מנרתא, פתורא, מדבחא, כיור, וכנו, ארון, וכפורת, וכרובים, וכלא בשקל. ובגין דא מני לישראל, זה יתנו.
(רעיא מהימנא) תנאין ואמוראין אתכנשו כלכו, דהא קא מטו שעתא, לתקנא ביה מאני מלכא, לאנהרא לאתתקנא קמיה, דאינון: משכנא, מנרתא, פתורא, מדבחא, כיור, וכנו, ארון, וכפורת, וכרובים, וכלא בשקל. ובגין דא מני לישראל, זה יתנו.
קם תנא חדא ואמר, רעיא מהימנא ודאי הכי הוא, ולך מני למעבד כלהו, הדא הוא דכתיב, ועשית מנורה. ועשית שלחן. והכי בכלא, וראה ועשה, ומכלא לא אתקשי לך למעבד, אלא תלת מלין דרשימין באתוון דשמך, מ"נורה, ש"קלים, ה"חדש. אמאי אתקשי לך.
א"ל, סבא סבא, אתון מפיקין קושיא דא דאתקשי לי, מן מקשה תיעשה המנורה. ודאי מאנא דקב"ה, איהי שכינתא, דאיהי מאנא לשמשא לבעלה, איהי מנרתא דיליה, דאתמר ביה, שבע ביום הללתיך, דאינון: הגדולה, והגבורה, והתפארת, והנצח, וההוד, יסוד, ומלכות. שבע כלילא.
משבע דרגין אלין, שלשת קני מנורה מצדה האחד, גופא ותרין דרועי דמלכא. איהו נר מצוה, לאנהרא בהון. ושלשה קני מנורה מצדה השני, אינון תרין שוקין, וברית. ואיהו נר מערבית, לאנהרא בהון. מנרתא דמלכא אתקריאת, ואיהי נר לאנהרא ביה נר מצוה, דאתמר ביה מצות יי' ברה מאירת עינים.
ומאן רישא דמנרתא, בינה ה' עלאה, דאית לה תלת קנין, בדיוקנא דא ה', תלת ווי"ן, דאינון תלת אבהן. ה' תנינא, ג' קנים תניינין בדיוקנא דא ה', דאינון נצח הוד יסוד. ו' מנרתא דאמצעיתא בן י"ה. על שמיה אתקרי בינה. איהו כליל ו' קנין לתתא, בחושבן ו', בו' קנין דיליה.
י' אשת חיל עטרת בעלה, תגא דספר תורה, כצורת ז' מסטרא דעלמא דאתי, לאו איהי מאנא לגביה, ולאו משמשא לגביה, אלא עטרה על רישיה. אבל בעלמא דין, איהי כגוונא דא, הוה"י איהו מאנא תחותיה, שמושא דיליה, בכל ספירה דיליה, בכל אבר דיליה, בכל מדה דיליה.
ובגין דא, י' דא, לזמנין איהי תחותוהי, לזמנין על רישיה, לזמנין באמצעיתא. על רישיה יהו"ה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ודא להעלות נר תמיד, דאיהו י' על הו"ה מסטרא דמנרתא. באמצעיתא, מחצית השקל, הה"ד, זה יתנו, כגוונא דא הוי"ה. בסופא, במשכנא, כגוונא דא הוה"י, חמש אמות ארך, מסטרא דה' עלאה, וה' אמות רחב, מסטרא דה' תתאה. ואמה: ו'. וחצי האמה: י'. וכלא אתרמיז באת ו'.
ודא איהו רזא, אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים דאתרמיז בהאי שמא, יו"ד ה"י וי"ו ה"י וכל שם דשליט ה' על י' נוקבא איהו, מסטרא דשמאלא. ואע"ג דמסטרא דאת י' איהי ברישא, בתר דבתרין ההי"ן איהי בסופא, כגוונא דא ה"י ה"י, אתדן לרוב, ונוקבא איהי. אלא י' על ה' תגא, תחות ה', שמוש. כ"ש תחות ו'.
ובגין דלא עבידנא קצוץ ופרוד ביחודא דלעילא, דכלא יחודא חד, נתקשה לי למעבד. וקב"ה דידע כל מחשבתין, אמר, בתר דדא לטוב אתכוון, דלא למעבד קצוץ ופרוד, ת"יעשה המנ"ורה, תיעשה מעצמה כגוונא דשכינתא, תיעשה מעצמו דקב"ה, בלא פרודא. שאר מאנין דבהון איהי שכינתא שמוש, ויעש בצלאל.
ובכל אתר דשכינתא תתאה איהי עטרא דעמודא דאמצעיתא, כד נטילת מן בינה, דאיהו עלמא דאתי, ודאי לית ידיעה לב"נ. בקב"ה, ולא בכל מדות דיליה, עד דיעול בהאי תרעא, דאתמר עלה זה השער ליי', באות ל'.
איהי כלילא מכל ספירה, ומכל אתוון דשמהן, מפורשים ונסתרים. איהי נקודה בכל את ואת, שמושא תחות בעלה. ואיהי עטרה על רישיה, מסטרא דילה דטעמי. כגון סגול נקודה תחות ירכי מלכא, והארץ הדום רגלי. ואיהי באמצעיתא, עמיה, מחצית השקל, בשורק. ואיהי עטרה על רישיה, מסטרא דסגולתא.
זרקא מקף שופר, הולך סגולתא, בההוא זמנא איהי כתר על רישא דמלכא, כתר יתנו לך יי' אלהינו. איהי ידיעת ההוא דאתמר ביה, במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. דבה אשתמודע, דאיהו ראשון לעילא בתגא, דהיינו סגולתא ואיהו אחרון, בסגול. ומבלעדיו אין אלהים, בשורק. וכלא בה אשתמודע.
מאן דאתדבק בה לתתא, איהי מסלקא ליה לעילא. ומאן דבעי לאסתלקא עלה לאדבקא לעילא מינה, איהי משפילתו לתתא מינה, ולית ליה חולקא בה. ובגין דיעקב אשתמודע בה, אוליף לה לבנוי, ומני דלא יבקשון לסלקא לדרגא לעילא מינה, דאיהי כלא, עילא ותתא ואמצעיתא. הה"ד, וזאת אשר דבר להם אביהם.
נביא דהוה אשתמודע בה, צווח ואמר למארי תורה חכמים באורייתא, ועתירין בה, ושמחים בחלקם. צווח לגבייהו ואמר, כה אמר יי' אל יתהלל וגו', כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. דוד דהוה ידע בה אמר, אם תחנה עלי מחנה וגו', בזאת אני בוטח. וירמיה חזא גלותא אריך, וסמאל ונחש וכל ממנן דשבעין אומין ברבו רבוון, דנחתי על ישראל, וחזא האי קרא דאמר קב"ה, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו', אמר נביא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל. ואשר לא שת לבו גם לזאת, עליה אתמר וכסיל לא יבין את זאת. וזאת ליהודה ויאמר שמע יי' קול יהודה, בגין דנטיר מאי דמני ליה אבוי זכה למלכו. ודוד בגינה אסתלק למלכו, דטרח כל יומוי עלה.
אמר בוצינא קדישא, עלה אתמר, וזאת התורה אשר שם משה וגו'. בה אזהרת לישראל, בשעת מיתתך. בה ברכת לישראל, בכל שבט ושבט. הה"ד וזאת הברכה אשר ברך משה וגו', ובגין דא אוקמוה חברייא מארי מתניתין, דכתיב, זאת התורה אדם כי ימות באהל, ואמרו עלה מאי כי ימות באהל, אלא אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה, ולית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת.
דאיהו קרבן עולה ויורד. מסטרא דעשיר עולה ודאי, דאסתלק עליה. דכל עתירין, כל טיבו דעבדין, כלהון לזכאה להון לעלמא דאתי, ותמן איהי תגא על רישייהו. בינוני, דפלח למזכי בתרין עלמין, איהו מחצית השקל עמיה בעלמא דאתי, כגון מצה דאתפליג, חציה תחת המפה לאפיקומן בתר סעודה. וחציה למצוה קדם סעודה. ומסטרא דא נאמר באסתר, מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש.
אבל מאן דאיהו עני, דממית גרמיה בגינה, כגוונא דילך רעיא מהימנא, איהו קרבן יורד תחותך, ואמאי. בגין דמאן דאשפיל גרמיה בגין שכינתיה, דקב"ה איהו נחית עליה, והאי הוא דאמר דוד, כי רם יי' ושפל יראה. והנביא אמר, כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו וגו' ואת דכא ושפל רוח. דאף על גב דאנא מרום וקדוש אשכון, בגין ההוא דאתעביד דכא ושפל רוח בגין שכינתי, לסלקא לה משפלות דילה עטרא לרישיה, אנא נחית לדיירא עמיה. ובתר דבעלה דשכינתא נחית על בר נש, איהי נחיתת מעל רישיה, ויהיבת אתרא דרישא לבעלה, ונחיתת לרגלוי דמלכא. ורזא דמלה, השמים כסאי והארץ הדום רגלי.
דמיומא דירית בר נש נשמתא, כלילא מקב"ה ושכינתיה, מההיא שעתא אתקרי בן. אמר חד תנא, וכי מההוא יומא דירית בר נש נשמתא, כלילא מקב"ה ושכינתיה, יתקרי בריה מנ"ל. מהאי קרא דאמר דוד בספר תהלים, אספרה אל חק יי' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך.
א"ל בוצינא קדישא, רעיא מהימנא, מאי היום ילדתיך. אלא בגינך אמר דוד ברוח קדשא, אני היום ילדתיך. הן עוד היום גדול, בההוא דאתמר ביה, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. אנת קיימת בשכינתא ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך, דהיינו גופא. ובכל נפשך, דהיינו נשמתא. דחמש שמהן אית לה: נשמה. רוח. נפש. חיה. יחידה. ובכל מאדך, בכל ממונא דילך. קב"ה ושכינתיה לא יזוז מינך בכל אלין.
אנת חשבת, דאפילו הוו כל עלמין תחות רשותך, הוית יהיב לאקמא לשכינתא בקודשא ב"ה, ולאמלכא ליה בשכינתיה על כל ממנן דאומין דעלמא, ולבתר לסלקא ליה ושכינתיה. בדיוקנא דילך כלילא מכל מדות טבין, בכל עלמין, ובמשריין עלאין ותתאין, ועל כל ישראל.
מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה. בתר דאנת בריה, על כל דחשבת למרך, יקיים על ידך, ולא תזוז מניה לעלמין, אלא תהא בדיוקניה בכלא. ואנת בגלותא גניז מבני נשא. ואנא מעלמא דא, שליחא דקב"ה למימר מלין אלין קדמך, ואנא מצווה מניה, דלא למזז מינך בכל עת ושעתא דאנת בעי. אנא וכל תנאין ואמוראין דמתיבתאן. קום אשלים פקודין דמרך.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
21
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תרומה נ״ד
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.