Zohar Terumah 6
Zohar, Terumah 6:1
פתח רבי שמעון ברישא ואמר, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. ויקחו לי, האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה, ולאשתדלא ביה בקב"ה, אצטריך דלא ישתדל ביה בריקנייא ובמגנא, אלא אצטריך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה. והא אוקימנא מלה דא בכמה אתרי, יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקב"ה. כד"א איש כמתנת ידו וגו'.
Zohar, Terumah 6:2
ואי תימא, הא כתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב, דהא איהו במגנא, ואיהו אשתדלותא דקב"ה. אלא אשתדלותא דאורייתא, כל מאן דבעי זכי בה. אשתדלותא דקב"ה למנדע ליה, כל מאן דבעי זכי ביה, בלא אגרא כלל. אבל אשתדלותא דקב"ה דקיימא בעובדא, אסיר לנטלא ליה למגנא ובריקנייא, בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל, לאמשכא עליה רוחא דקודשא, אלא באגר שלים.
Zohar, Terumah 6:3
בספרא דחרשי, דאוליף אשמדאי לשלמה מלכא, כל מאן דבעי לאשתדלא לאעברא מניה רוח מסאבא, ולאכפייא רוחא אחרא. ההוא עובדא דבעי לאשתדלא ביה, בעי למקני ליה באגר שלים, בכל מה דיבעון מניה, בין זעיר בין רב, בגין דרוח מסאבא, איהו אזדמן תדיר במגנא ובריקניא, ואזדבן בלא אגרא, ואניס לבני נשא למשרי עלייהו, ומפתי לון לדיירא עמהון, בכמה פתויין, בכמה ארחין, סטי לון לשוואה דיוריה עמהון.
Zohar, Terumah 6:4
ורוח קודשא לאו הכי, אלא באגר שלים, ובאשתדלותא רב סגי, ובאתדכאותא דגרמיה ובאתדכאותא דמשכניה, וברעותא דלביה ונפשיה. ולואי דיכיל למרווח ליה, דישוי מדוריה עמיה. ועכ"ד דיהך בארח מישר, דלא יסטי לימינא ולשמאלא, ואי לאו, מיד אסתלק מניה, ואתרחק מניה. ולא יכיל למרווח ליה כדבקדמיתא.
Zohar, Terumah 6:5
ועל דא כתיב, ויקחו לי תרומה מאת כל איש, מההוא דאקרי איש, דאתגבר על יצריה. וכל מאן דאתגבר על יצריה, אקרי איש. אשר ידבנו לבו, מאי אשר ידבנו לבו. אלא. דיתרעי ביה קב"ה, כד"א לך אמר לבי. צור לבבי. וטוב לב. וייטב לבו. כלהו בקב"ה קאמר. אוף הכא, אשר ידבנו לבו, מניה תקחו את תרומתי, דהא תמן אשתכח ולאו באתר אחרא.
Zohar, Terumah 6:6
ומנא ידעינן דהא קב"ה אתרעי ביה, ושוי מדוריה ביה. כד חמינן דרעותא דההוא בר נש, למרדף ולאשתדלא אבתריה דקב"ה בלביה ובנפשיה וברעותיה, ודאי תמן ידעינן דשריא ביה שכינתא. כדין בעינן למקני ההוא בר נש, בכסף שלים, לאתחברא בהדיה ולמילף מניה. ועל דא קדמאי הוו אמרי, וקנה לך חבר, באגר שלים בעי למקני ליה, בגין למזכי בשכינתא. עד הכא בעי למרדף בתר זכאה ולמקנה ליה.
Zohar, Terumah 6:7
אוף הכי, ההוא זכאה בעי למרדף בתר חייבא, ולמקני ליה באגר שלים, בגין דיעבר מניה ההוא זוהמא, ויתכפיא סטרא אחרא, ויעביד לנפשיה, בגין דיתחשב עליה, כאילו הוא ברא ליה. ודא איהו שבחא דיסתלק ביה יקרא דקב"ה, יתיר משבחא אחרא, ואסתלקותא דא יתיר מכלא. מאי טעמא. בגין דאיהו גרים לאכפיא סטרא אחרא, ולאסתלקא יקרא דקב"ה. ועל דא כתיב באהרן, ורבים השיב מעון. וכתיב בריתי היתה אתו.
Zohar, Terumah 6:8
תא חזי, כל מאן דאחיד בידא דחייבא, ואשתדל ביה, למשבק ארחא בישא, איהו אסתלק בתלת סלוקין, מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא. גרים לאכפייא סטרא אחרא. וגרים דאסתלק קב"ה ביקריה. וגרים לקיימא כל עלמא בקיומיה לעילא ותתא. ועל האי בר נש כתיב, בריתי היתה אתו החיים והשלום. וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא, וזכי לעלמא דאתי. כל מארי דינין, לא יכלין למידן ליה, בהאי עלמא ובעלמא דאתי. עאל בתריסר תרעי, ולית מאן דימחי בידיה. ועל דא כתיב, גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך. הון ועשר בביתו וצדקתו עומדת לעד. זרח בחשך אור לישרים וגו'.
Ficha editorial de este texto