Zohar, Terumah 61:1
זכאין אינון כל אינון דמשתדלי באורייתא. ובגין דכד ברא קב"ה עלמא, אסתכל בה באורייתא, וברא עלמא, ובאורייתא אתברי עלמא, כמה דאוקמוה, דכתיב ואהיה אצלו אמון, אל תקרי אמון אלא אומן.
זכאין אינון כל אינון דמשתדלי באורייתא. ובגין דכד ברא קב"ה עלמא, אסתכל בה באורייתא, וברא עלמא, ובאורייתא אתברי עלמא, כמה דאוקמוה, דכתיב ואהיה אצלו אמון, אל תקרי אמון אלא אומן.
וכי אורייתא אומנא הוה. אין. למלכא דבעי למעבד פלטרין, אי לא שוי לגביה אומנא, לא יכיל למעבד פלטרין. כיון דפלטרין אתעבידו, לא סליק שמא, אלא דמלכא. אלין פלטרין דעבד מלכא, מלכא שוי באינון פלטרין מחשבה.
כך קב"ה, בעי למברי עלמא, אסתכל באומנא, ואע"ג דאומנא עבד פלטרין, לא סליק שמא אלא דמלכא, אלין פלטרין דעבד מלכא, ודאי מלכא בנה פלטרין. אורייתא צווחת ואהיה אצלו אמון, בי ברא קב"ה עלמא, דעד אתברי עלמא, אקדימת אורייתא תרין אלפי שנין לעלמא, וכד בעא קב"ה למברי עלמא, הוה מסתכל בה באורייתא, בכל מלה ומלה, ועבד לקבלה אומנותא דעלמא. בגין דכל מלין ועובדין דכל עלמין, באורייתא אינון. וע"ד קב"ה הוה מסתכל בה, וברא עלמא.
לאו דאורייתא ברא עלמא, אלא קב"ה, באסתכלותא דאורייתא ברא עלמא. אשתכח דקב"ה איהו אומנא, ואורייתא לקבליה ולגביה אומנא, שנאמר ואהיה אצלו אמון, ואהיה אמון לא כתיב, אלא אצלו, הואיל וקב"ה אסתכל בה, אצלו הוה אומנא.
ואי תימא מאן יכיל למהוי אומנא לגביה. אלא אסתכלותא דקב"ה בגוונא דא, באורייתא, כתיב בה, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, אסתכל בהאי מלה, וברא את השמים. באורייתא כתיב בה, ויאמר אלהים יהי אור, אסתכל בהאי מלה, וברא את האור. וכן בכל מלה ומלה דכתיב בה באורייתא, אסתכל קב"ה, ועבד ההיא מלה, וע"ד כתיב ואהיה אצלו אמון. כגוונא דא כל עלמא אתברי.
כיון דאתברי עלמא, כל מלה ומלה לא הוה מתקיים, עד דסליק ברעותא למברי אדם, דיהוי משתדל באורייתא, ובגינה אתקיים עלמא. השתא כל מאן דאסתכל בה באורייתא, ואשתדל בה, כביכול, הוא מקיים כל עלמא. קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא, וברא עלמא. בר נש מסתכל בה באורייתא ומקיים עלמא. אשתכח דעובדא וקיומא דכל עלמא, אורייתא איהי. בגין כך זכאה איהו בר נש דאשתדל באורייתא, דהא איהו מקיים עלמא.
בשעתא דסליק ברעותא דקודשא בריך הוא למברי אדם, קאים קמיה בדיוקניה וקיומיה, כמה דאיהו בהאי עלמא. ואפילו כל אינון בני עלמא, עד לא ייתון בהאי עלמא, כלהו קיימין בקיומייהו ובתקונייהו כגוונא דקיימין בהאי עלמא, בחד אוצר דתמן כל נשמתין דעלמא מתלבשן בדיוקנייהו.
ובשעתא דזמינין לנחתא בהאי עלמא, קרי קב"ה לחד ממנא, די מני קוב"ה ברשותיה כל נשמתין דזמינין לנחתא להאי עלמא, ואמר ליה, זיל אייתי לי רוח פלוני. בההיא שעתא אתיא ההוא נשמתא, מתלבשא בדיוקנא דהאי עלמא, וההוא ממנא אחזי לה קמי מלכא קדישא.
קב"ה אמר לה, ואומי לה, דכד תיחות להאי עלמא, דתשתדל באורייתא, למנדע ליה, ולמנדע ברזא דמהימנותא. דכל מאן דהוי בהאי עלמא, ולא אשתדל למנדע ליה, טב ליה דלא יתברי. בג"כ אתחזי קמי מלכא קדישא, למנדע בהאי עלמא, ולאשתדלא ביה בקב"ה, ברזא דמהימנותא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
9
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תרומה ס״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.