Zohar Terumah 77
Zohar, Terumah 77:1
ועל רזא דא דהאי אור, דדליק ונהיר להאי נר, כתיב ביה באהרן, בהעלותך את הנרות, בגין דהוא אתי מסטרא דהאי אור. אור דא כתיב ביה, יהי אור ויהי אור. כיון דאמר יהי אור, אמאי כתיב ויהי אור, דהא בויהי כן סגיא. אלא, יהי אור, דא אור קדמאה, דאיהו ימינא, ואיהו לקץ הימין. ויהי אור, דמימינא נפק שמאלא, ומרזא דימינא נפק שמאלא, וע"ד ויהי אור, דא שמאלא.
Zohar, Terumah 77:2
מכאן דויהי קדמאה דאורייתא, בסטרא דשמאלא הוה. ובגין כך לאו איהו סימן ברכה. מ"ט. בגין דביה נפק ההוא חשך דאחשיך אנפי עלמא. וסימנא דא כד אתגלי רזא דעשו ועובדוי, בהאי ויהי הוה, דכתיב ויהי עשו איש יודע ציד. אתקיים בויהי איש יודע ציד, לפתאה בני עלמא, דלא יהכון בארח מישר.
Zohar, Terumah 77:3
וירא אלהים את האור כי טוב, דא איהו עמודא דקאים באמצעיתא, וקאים ואחיד בסטרא דא, ובסטרא דא. כד הוה שלימו דתלת סטרין, כתיב ביה כי טוב, מה דלא הוה בהני אחרנין, בגין דלא הוה שלימו עד אור תליתאה, דאשלים לכל סטרין, וכיון דאתא תליתאה דא, כדין אפריש מחלוקת דימינא ושמאלא, דכתיב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך.
Zohar, Terumah 77:4
ועל דאינון חמש דרגין, דאתפרשו ואתמשכו מהאי אור קדמאה, כתיב אור חמש זמנין, וכלהו הוו מסטרא דימינא, ואתכלילו ביה, וכד אתכלילו בסטר שמאלא, אתכלילו ברזא דמים, דנטיל מימינא, ובגין כך כתיב מים חמש זמנין. וכד אשתלימו ברזא דאמצעיתא, כתיב רקיע חמש זמנין, וע"ד תלת אינון אור. מים. רקיע. לקבל תלת דרגין אלין, דכלהו חמש דרגין אתכלילו בהו, ועל דא בכלהו כתיב חמש זמנין, בכל חד וחד.
Zohar, Terumah 77:5
הכא רזא דרזין, באלין תלתא, אתצייר ואתגליף בגלופי רזא דיוקנא דאדם, דאיהו אור בקדמיתא, לבתר מים, לבתר אתפשט בגווייהו רקיע, דאיהו גליפא דגליפו דיוקנא דאדם.
Zohar, Terumah 77:6
כגוונא דגליפו ציורא דדיוקנא דאדם בתולדתיה. דהא בתולדתא דבר נש, בקדמיתא זרע, דאיהו אור, דהא נהירו דכל שייפי גופא, איהו ההוא זרע, ובגין כך איהו אור, וההוא אור אקרי זרע, דכתיב אור זרוע, ההוא זרע ממש. לבתר ההוא זרע דאיהו אור אתפשט ואתעביד מים, בלחותא דיליה, אגליף יתיר, ואתפשט פשיטו גו אינון מים, פשיטו דגופא לכל סטרין. כיון דאתצייר, ואגליף ציורא ודיוקנא דגופא, אקריש ההוא פשיטו, ואקרי רקיע. ודא איהו רקיע בתוך המים. ולבתר דאקריש, כתיב ויקרא אלהים לרקיע שמים. דהא אקריש ההוא לחותא דגופא, דהוה גו אינון מים.
Zohar, Terumah 77:7
כיון דאבריר גופא, ואנקי בנקיו, ההוא לחותא דאתנגיד ואשתאר, הוה פסולת דקא אתעבד גו התוכא, ואינון מים הרעים עכורין, ומנהון אתעביד פסולת, מקטרגא לכל עלמא, דכר ונוקבא. לבתר כד נחתו אינון מים עכורין, ואתהתכו לתתא בסטר שמאלא, נפקו לקטרגא לכל עלמא. זכאה איהו מאן דאשתזיב מנהון.
Zohar, Terumah 77:8
כיון דנפיק מקטרגא, כתיב יהי מארת חסר ו' ואתמשכא אסכרה ברביי, וחסר נהורא דסיהרא. לבתר והיו למאורות, בשלימו תרווייהו כחדא. במאן. בההוא רקיע השמים, דהא כד סלקא ואתחברא בההוא רקיע השמים, כדין והיו למאורות, נהורין שלימין תרווייהו כחדא דלא פגימי כלל.
Zohar, Terumah 77:9
שארי חייך האי רביא וחדי. אמר לון האי דאמינא דאתבריר הכא רזא דאדם, באור דאיהו זרע, ולבתר אתעביד מים, ומגו אינון מים, אתפשט רקיע, דיוקנא דאדם כמה דאתערנא. תינח כד אתעביד דא לגו מעוי דאתתא, דהא לא אתצייר זרעא, אלא בגו מעוי דנוקבא, לאתפשטא בה דיוקנא דאדם, והכא אי אלין חמש דרגין, אינון דיוקנא דאדם, באן אתר אתצייר ואתפשט האי דיוקנא, בגו אינון מים.
Zohar, Terumah 77:10
אי תימא גו נוקבא הוו דא עלמא דאתי, לאו הכי, דהא לא אתצייר ציורא ודיוקנא, עד דנפקו אתוון לבר, ולבתר אתגלימו. ותו דהא עלמא דאתי הוה אומנא, דכתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. ויאמר אלהים יהי רקיע, הא אומנא הוה.
Zohar, Terumah 77:11
אי תימא בנוקבא דלתתא, לאו הכי, דהא עד לא הוות, וכד נפק האי דיוקנא דאדם, נוקביה נפקת בהדיה. הא לא אתצייר דיוקנא דאדם בה. אי הכי, באן אתר אתצייר ואתגליף האי זרע, למהוי גליפו דיוקנא דאדם.
Zohar, Terumah 77:12
אלא דא רזא עלאה, אדם קדמאה אתצייר ואתגליף בלא נוקבא. אדם תניינא, מחילא וזרעא דהאי, אגליף ואתצייר גו נוקבא.
Zohar, Terumah 77:13
אדם קדמאה, גליפו דציורא ודיוקנא דגופא, לא הוה בנוקבא, ובלא ציורא כלל הוה. ואתצייר ואגליף לתתא מעלמא דאתי, בלא דכורא, ובלא נוקבא, אינון אתוון אגלימו גו משחתא, ואתצייר ואגליף בהו רזא דאדם. ואתוון בארח מישר, בסדורא דלהון, מרזא דאור קדמאה, שריאו לאתגלפא ולאתציירא, ואזדרע האי אור בגויה גו משחתא. כד מטא גו משחתא, אתהדר מיא, גו מיא, אתפשט רקיע ציורא דאדם, דיוקנא כדקא חזי.
Zohar, Terumah 77:14
לבתר דאתקשטת נוקבא לגביה, ואתהדרו אנפין באנפין, האי דיוקנא דאדם, עאל בתיאובתא לגבי נוקבא, ותמן אגליף ואתצייר כגוונא דיליה, ועליה כתיב ויולד בדמותו כצלמו וגו', האי אתצייר גו נוקבא, מה דלא הוה ההוא קדמאה, דאתצייר ההוא קדמאה בגויה במדידו גו משחתא כמה דאתמר.
Ficha editorial de este texto