כגוונא דא, קשין זווגין קמי קב"ה כקריעת ים סוף, מה קריעת ים סוף קטיל לאלין בהאי סטרא, ומקיים לאלין בהאי סטרא, אוף הכא בזווגין, כתיב מוציא אסירים בכושרות, ותנינן בכי ושירות, מיית האי, ויהיב אתתיה להאי ולזמנין לחייבא, מזדמנא ליה אתתא מעליא. אבל רזין סתימין אינון בכלא וכלא הוא בדינא, ומה דאתערו חברייא בהא, ודאי הכי הוא.
ומה דאתערו לפני, ולא מלפני, לפני ההוא דקאים לפני קמיה דקב"ה, ושמש קמיה, וע"ד לא אמרו דקשין זווגין לקב"ה. וכן קשין מזונותיו של אדם לקב"ה, אלא לפני, ולהאי קשיין כל הני, דהא לאו ברשותיה קיימי, אע"ג דאיהו עביד, ברשותא אחרא עביד.
כתיב ונכרתה הנפש ההיא מלפני. מאי מלפני. אלא דא עלמא דאתי, ההוא דכל חיין קיימין תמן. דבר אחר, דא צנורא עלאה, נהר דלא פסקין מימוי לעלמין. וכלא חד, ודא איהו דנטיל כל עדונין דעלמא דאתי. ומאינון עדונין עלאין תשתצי, מאתר דההוא נעם יי' תמן, ודא איהו מלפני.
ואי תימא, אי הכי, הא כתיב, ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני יי' כי ידעו האנשים כי מלפני יי' הוא בורח, ותנינן מ"ט אזל יונה וברח, וכי מאן ייכול למברח מקמי קודשא בריך הוא, אלא הוה אזיל וברח לנפקא מארעא קדישא, דהא שכינתא לא שריא לבר מארעא דישראל, ובגין דלא תשרי עלוי שכינתא, הוה ברח בארעא קדישא, דהא שכינתא איהי שריא תמן, כמה דאת אמר אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך. גפן פוריה דא שכינתא, מה שכינתא הוה סתימא לגו בבית קוה"ק, אוף הכי אתתא צניעא, לא נפקא מתרעא דביתה לבר. ובגיני כך הוה ברח יונה לבר מארעא קדישא, והא הכא כתיב מלפני, ולא כתיב לפני.
אלא ודאי הכי הוא, מלפני, דהא רוח נבואה לא אתיא מגו שכינתא, אלא מלפני. אינון תרין דרגין דנביאים, דקא שריין על שכינתא, ומההוא אתר דחיל למהוי תמן בארעא קדישא, וע"ד מלפני. כי מלפני יי' הוא בורח, ולא לפני יי', דהא הוה ידע דנבואה לא הוה אתי אלא מלפני.
ובגיני כך קשין זווגין, קשין מזונותיו של אדם לפני הקב"ה, וע"ד דוד מלכא תלי מזונותיו לעילא, בגין דלעילא לא פסיק לעלמין. אבל הכא פסיק, דהא לא תליין ביה מזונות. לעילא אינון. וע"ד כתיב, יי' רעי לא אחסר, לא יפסקון מזונות מני לעלמין, בגין דההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן לא פסיק לעלמין, ובג"ד קדמא שכינתא על דא.
ת"ח, בשעתא דהאי אתר מקבלא מזונא מלעילא, כלהו דמקדשי למאריהון, כלהו מתעדנין, ומתערין, וסלקין גדפין, כד אתיא שכינתא בההוא מזונא, בגין דלא יסתכלון בה.
ואינון תלת משריין בסליקו חד, קראן ואמרי קדוש. קראן אלין למשרייתא תניינא, וסלקין גדפין אלין קדמאי, ואלין תנייני, ואמרין אלין תנייני קדוש. קראן אלין למשרייתא תליתאה, וסלקין גדפין תלת משריין כחדא, וכלהו אמרי קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו. וע"ד כלהו משלבן דא בדא, אלין עאלין לגו אלין, ואלין עאלין לגו אלין, משלבן דא בדא, כמה דאת אמר משולבות אשה אל אחותה כן תעשה לכל קרשי המשכן.
קרשים קיימי תדיר בקיומייהו, ולא מתכפפי, כגוונא דאינון עומדים, דלא מתכפפי דלית לון קפיצי, וקיימי תדיר בלא ישיבה, וע"ד כתיב בקרשים עומדים.
מה כתיב, שתי ידות לקרש האחד, אוף הכי, בתרי גווני אינון כלילן כל חד וחד מנייהו, ההוא דיליה ודחבריה, וחבריה אוף הכי ביה, ועל דא משלבן דא עם דא.
כגוונא דא כתיב באורייתא, כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה, דא אוליף לדא, ודא אוליף לדא, אתעבדו משלבן דא עם דא. דא נטיל דיליה ודחבריה, ודא נטיל דיליה ודחבריה, ומשלבן דא בדא.
כתיב בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני. נאות דשא, אלין אינון מקורין עלאין, דכל מזונא וספוקא אתיא מנייהו. נאות אלין אקרון נאות יעקב. נאות דשא, בגין דאית נאות לבר דאקרון נאות מדבר, וע"ד בנאות דשא. ואי תימא הא כתיב תדשא הארץ דשא, דהא איהו לתתא. אלא דשא מאינון נאות אתיא דאתייליד ואצמח מנייהו, וע"ד בנאות דשא ירביצני.
על מי מנוחות ינהלני, אלין מיין דנייחא, דקא נגדין מההוא אתר דנגיד ונפיק מעדן, ואינון מיין אקרון מי מנוחות. נפשי ישובב דא הוא נפש דוד, ולא בעא דוד לאתקנא אלא לההוא דרגא דיליה כדקא יאות. באלין מי מנוחות, זמינין צדיקיא לנייחא לעלמא דאתי, דכתיב ונחך יי' תמיד וגו'.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
13
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תרומה פ״ה
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
