Zohar, Terumah 86:1
ועשית קרסי נחשת חמשים וגו'. רבי אלעזר ורבי אבא הוו יתבי ליליא חד. כד רמש ליליא, עאלו גו גנא דעל ימא דטבריא. אדהכי, חמו תרין ככביא דנטלי, דא מהכא, ודא מהכא, ואערעו דא בדא ואטמרו.
ועשית קרסי נחשת חמשים וגו'. רבי אלעזר ורבי אבא הוו יתבי ליליא חד. כד רמש ליליא, עאלו גו גנא דעל ימא דטבריא. אדהכי, חמו תרין ככביא דנטלי, דא מהכא, ודא מהכא, ואערעו דא בדא ואטמרו.
אמר רבי אבא, כמה רברבן עובדי דקודשא בריך הוא, בשמיא מלעילא, ובארעא מלרע. מאן יכיל למנדע באלין תרין ככביא, דנפקו חד מהכא, וחד מהכא ואערעו דא בדא, ואטמרו. א"ל רבי אלעזר וכי לא חמינא לון, הא אשגחנא בהו, ואשגחנא בכמה עובדין אחרנין דקב"ה עביד תדיר.
פתח ואמר גדול אדונינו ורב כח וגו' גדול ורב ועלאה איהו קב"ה. וכי לא ידענא דקב"ה גדול איהו ורב כח, מאי שבחא דדוד הכא.
אלא בכל אתר איהו אמר גדול יי', והכא אמר גדול אדונינו. מ"ט. אלא התם דאיהו אמר גדול יי' ומהלל מאד. בדרגא עלאה קאמר. והכא דכתיב גדול אדונינו בדרגא תתאה קאמר, דאיהו אדון כל הארץ. מה כתיב לעילא מהאי קרא, מונה מספר לככבים לכלם שמות יקרא. אי כל בני עלמא מיומא דאתברי אדם, יתכנשון לממני ככביא, לא יכלין, כד"א וספור הככבים אם תוכל לספור אותם. וקב"ה מה כתיב ביה, מונה מספר לככבים לכלם שמות יקרא. מ"ט. בגין דכתיב גדול אדונינו ורב כח וגו'. כמה דלית מספר לככבי שמיא, בר מניה. אוף הכי איהו כתיב ביה, ולתבונתו אין מספר.
תא חזי, כתיב המוציא במספר צבאם וגו', כלהו חיילין ומשריין וככביא, קב"ה אפיק לון בשמא, כל חד וחד, ולא גרע אפילו חד. בכל ככביא ומזלי דרקיעין כלהו, אתמנון נגידין ופקידין לשמשא עלמא, כל חד וחד כדקא חזי ליה. ולית לך עשבא זעירא בכל עלמא, דלא שלטא עליה ככבא ומזלא ברקיעא, ועל ההוא ככבא ממנא חד, דקא משמש קמיה דקב"ה, כל חד וחד כדקא חזי ליה.
כל ככביא דברקיעין כלהו משמשי על האי עלמא, וכלהו פקידן לשמשא כל מלה ומלה, לאינון דבהאי עלמא, ולא צמחין ולא מגדלין עשבין ואלנין ודשאין, ועשבי ברא, בר בחיזו דככביא דקא קיימי עלייהו, ואתחזון עלייהו אנפין באנפין, כל חד וחד כמה דאתחזי ליה.
רוב משריין דככביא ומזלי, כלהו נפקין בראשיתא דליליא, עד תלת שעתי חסר רביעא. מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין. ואינון ככביא כלהו לא משמשי לבטלה, ולא אתחזון לבטלה. ואית ככביא דקא משמשי כל ליליא, בגין לאצמחא ולגדלא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו. ואית ככביא דקא משמשי עד פלגות ליליא, וצמחין ומגדלין מראשיתא דליליא, עד ההיא שעתא, כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי זעיר מליליא, דכיון דאתחזי בהדי ההוא עשבא, או ההוא דשאה, מיד אשלים שמושיה, ולא אצטריך יתיר בההוא ליליא. והא אינון לא קיימין לבטלה, כיון דאשלימו שמושייהו, לא אתחזון יתיר בהאי עלמא, ועיילין לאתרייהו.
בספרא דחכמתא עלאה דבני קדם, אמרי על כל אינון ככביא דשרביטא, דקא משדרי שרביטא ברקיעא, אמרי דעשבין אינון בארעא, מאינון דאקרון סמי דחיי, ואבנין יקירן אית בארעא, וזהב שחוט דמגדלא גו טורי רמאי, בזעיר מיין דחפיא עליה, ולא חפיא אלא דנגיד עליה, ושלטאן על כל אלין אינון ככביא דשרביטא, ומגדלי אלין בגינייהו.
וכל תקונא וגדולא דלהון, לאו איהו אלא בחיזו ונגהא דההוא שרביטא, דקא משדר ההוא ככבא, גו רקיעא, וכדין אתתקנן ומתגדלן כל אינון מלין.
מרעין אית בבני נשא, כגון ירוקין וקסטירין. דאסוותא דלהון לא תלי, אלא בחד מראה דפרזלא קליל נציץ לעיינין, ואית ליה למאריה דמרע לאסתכלא ביה. ולא אתסי בהאי עד דאעבר ההוא מראה לסטרא דא ולסטרא דא, כגוונא דשרביטא, דיושיט נציצו דברק לאנפוי, ובההוא אושיטו דברק דקא נציץ לעיינין, אתי ליה אסוותא. אוף הכי, כל אינון דשלטי עלייהו אינון ככביא, לית לון תקונא וגדולא במה דאתחזי, בר ההוא פשיטו דשרביטא, ובהאי מתתקני, בחיזו, בגוון, בחילא, כמה דאתחזי.
ושפיר איהו, דהא כגוונא דא, רמיז בספרא דשלמה מלכא, בחכמתא דאבנין יקירן, דאי חסר מנהון נגהא דנציצו ולהיטו דככביא ידיען, לא מגדלין, ולא מתקני לון לעלמין, וכלא אתקין קב"ה לתקונא דעלמא, כד"א להאיר על הארץ, בכל מה דאצטריך בהאי עלמא לתקנא ליה.
כתיב ועשית קרסי נחשת חמשים, וכתיב ועשית חמשים קרסי זהב, ותנינן, מאן דלא חמא אינון קרסים במשכנא, לא חמא נהירו דככביא ברקיעא, בגין דבההוא חיזו, ובההוא גוונא, דמיין לכל מאן דאסתכל בהו.
ככביא אית ברקיעא, דאלין נפקי מההוא רקיעא, דכל ככביא אדוקין תמן. בההוא רקיעא אית מאה חלוני משקופין, מנהון לסטר מזרח, ומנהון לסטר דרום. ובכל חלונא וחלונא ככבא חד.
וכד שמשא אזיל באינון חלונין ומשקופין די ברקיעא נציץ בנציצו, ואלין ככביא נפקי לאתנצצא מההוא נציצו דשמשא ואצטבעו, מנהון סומקין כגוונא דנחשת, ומנהון ירוקין כגוונא דזהב, ועל דא, אלין סומקין, ואלין ירוקין. חמשים אינון באינון חמשים חלונין, וחמשים אינון באינון חלונין אחרנין. דלסטר מזרח אינון ירוקין, דלסטר דרום אינון סומקין, בהו אתאחד סיומא דמשכנא.
בכל אינון ככביא דנפקי מההוא רקיע, מתערבי אינון ככביא בליליא, ונצצי ומלהטי ושלטי בהאי עלמא. מנהון על נחשת, מנהון על זהב ירקרק, ואתתקנן ומגדלן על חילא דלהון.
אלין ככביא שלטי בכ"ה ופלגא נקודין דליליא, דאינון רגעי שעתא, ואינון דמגדלי נחשת דאינון סומקי ולהטי ונצצי. וכד אושיטו תלת זמנין נציצו לסטרא דמזרח, או חמש, או שבע, מלכי עמין ייתון על ההוא סטרא, וכל עתרא ודהבא יסתלק מההוא סטרא. ואי נציצו חד, תרין, ארבע, שית, דא בתר דא, אימתא ופחדא יפול, וישרי על ההוא סטרא. בטיש נציצו ושכיך, בטיש נציצו ושכיך, יתערו קרבי, ולא יתעבידו, דהא בההוא זמנא, אתערותא הוא לעילא קמי קב"ה, באינון ממנן דעלמא דשלטין על שאר עמין, וכן כגוונא דא בסטרא אחרא.
פתח ואמר, להוא שמיה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא דיליה היא. והוא מהשנא עדניא וזמניא. וכלא איהו ברשותיה, ואפיק לעמיה קדישא, מחילא ורשותא דככביא ומזלי, בגין דאינון טעוון אחרן ולא באלין חולקא דיעקב, כי אם ביוצר הכל הוא.
רקיע אית לעילא, על כל אלין רקיעין, ואיהו טמיר וגניז, וחותמא דגושפנקא דמשכנא שלטא על האי רקיע, והאי רקיע אקרי אדרא דמשכנא, ובהאי רקיע כל אינון חלונין, מסטרא דא, ומסטרא דא, ואחיד כל אינון סדורין דמשכנא. שית חלונין אינון רברבין על כלהו, וחד סתים לשלטא עלייהו.
חלונא חד, אקרי חלון זהרא, וביה נפקא ככבא חדא, דאקרי לחכימי י"ד, ודא איהו התוכא דקא מהתך לתתא בשלטנותא דיהודה. לאו דאית ליה חולקא ביה, דהא לית לשבטין דישראל חולקא ואחסנא בהו, אלא שבטא דיהודה שלטא על האי, ולאו איהו עליה.
וכד אסטו בני יהודה ארחייהו מבתר קודשא בריך הוא, אזלו למנדע בתר חלונא דא, והאי ככבא. ואמרו דהאי ידא דקא מנצח לשאר עמין, דכתיב ביה ידך בערף אויביך, ואזלו אבתריה ועבדו ליה שמושא ופלחנא, ועל דא כתיב, ויעש יהודה הרע בעיני יי'.
האי ככבא כד נפיק פשיט חד יד בחמש אצבען, נהיר ונציץ בההוא חלון. מאריהון דקוסמין וחרשין, דחלי מהאי אתר, בגין דבשעתא דהאי שלטא, כלהו קסמין וחרשין מתבלבלי, ולא אצלח בידייהו.
ואי תימא, הואיל ואיהו האי רקיע טמירא, היך ידעי ליה. אלא סימנא אית לון לבר, וידעי דהא שלטא ככבא דא, ודחלי תדיר מניה, ולא אצלח בידיהון, אינון קסמין וחרשין. ועל דא אית זמנין דאצלחו ביה בני נשא, ואית זמנין דלא אצלחו ביה. ובגין דא אינון מארי קוסמין וחרשין מתמעטי מעלמא, בגין דלא ידעין עקרא, כד חמאן דלא אצלח בידייהו. ועל דא אינון קדמאי הוו ידעי, ומסתכלן לבר בההוא סימנא, דקא ידעי.
חלונא תניינא, אקרי חלון טופרא, בגין דאיהו כגוונא דטופרא, וביה נפקא ככבא חד, דאקרי לחכימין צפעון, דהא דא שלטא בשולטנא תקיף בדינא ברישא וזנבא, אית ליה כצפעון כמין לקטלא.
מההוא חלון, נפקי שית מאה אלף רבוא רוחין, דשלטין על אינון טופרין דבני נשא, כד אזדרקן באתגליא. בהאי עבדי חרשין וקסמין, כל אינון דידעי לון. בההיא שעתא דהאי ככבא שלטא, כל אינון דזרקי טופרי, או עבדי חרשין בהון, גרים מותא לכל עלמא, וסליק חרשין בידייהו דאינון דעבדי לון.
חלונא תליתאה, אקרי חלון חושנא, וביה נפקא ככבא חדא, ואקרי נגה"א דבוסי"נא, האי איהו נציצו דנציץ, וקיימא על כל רוחא, ונייחא ושיזבותא וטיבותא ביה. לית ביה קטרוגא כלל, כד איהו שלטא, כל נייחא, וכל נהירו שלטא בעלמא, שלוה שבעא וכלא שליט בעלמא.
חלונא רביעאה, איהו חלון דאקרי גביע, וביה נפקא ככבא חד, דאקרי לחכימין אשכול הכפר, בגין דהכי נפיק כאשכול, נציץ נציצין כענבין בכופרא, בהאי אתערו דרחמי אתער בעלמא, מרחיק ומקריב, תולדין סגיאין אסגיאו בעלמא. בני עלמא לא קפדי כד אצטריכו דא לדא, שלמא וחדוה אתער בעלמא.
חלונא חמישאה, איהו חלון דאקרי באר, על די ככבא דנפיק ביה, עאל ונפיק שאיב כדלי, לא שכיך לעלמין. בהאי חכימי לבא לא יכלין למיקם בארח קשוט, בגין דלא קאים בקיומא, ולא שכיך לעלמין. וע"ד אתדחקן גרמייהו, לעיינא בהאי אתר, ולמידן דינא.
חלונא שתיתאה, איהו חלון דאקרי נגהא, ונפקא ביה ככבא חד, דאקרין גזרון, בגין דכד האי שלטא, עלמא קאים בדינא, וכמה גזרין, ובכמה עונשין, ובכל יומא ויומא מתחדשן גזרין על עלמא, ועד לא יסיימון אלין, הא אחרנין מתחדשין, והאי לא שלטא כ"כ בעלמא.
אבל סמוך ליומי משיחא, ישלוט האי חלונא, בהאי ככבא, על עלמא. וע"ד ישלטון חיון בישין על עלמא, ויתחדתון זינין בישין, דא בתר דא, וישראל יהון בעקו. וכד יתדחקון גו חשוכא דגלותא, כדין ינהר לון קב"ה נהירו דיממא, ויקבלון מלכותא קדישי עליונין, ויתבטל מלכותא מידא דעממין עובדי כוכבים, וישלטון עלייהו ישראל, ויתקיים והיה אור הלבנה וגו'.
וכדין חלונא שביעאה יתפתח בכל עלמא, וככבא דיליה איהו ככבא דיעקב, והאי איהו דקאמר בלעם, דרך ככב מיעקב, וככבא דא יהא נהיר ארבעין יומין. וכד יתגלי מלכא משיחא, ויתכנשון לגבי מלכא משיחא כל עמין דעלמא, כדין יתקיים קרא דכתיב, שרש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנוחתו כבוד.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
30
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תרומה פ״ו
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.