את חג המצות תשמר, רבי יהודה פתח, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא. האי קרא אוקמוה. אבל מאי חדלו לכם מן האדם, וכי אזהר ליה לבר נש לאתמנע משאר בני נשא. אוף אינון נמי לגביה, ישתכחון בני נשא דלא יקרבון אלין באלין לעלמין. אלא הא אוקמוה במאן דאשכים לפתחא דחבריה למיהב ליה שלם.
ואנא אוקימנא ליה בקרא אחרא, דכתיב, מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו. ואף על גב דכלא שפיר. אבל מאי חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. הכא פקיד קב"ה לבר נש, ואזהיר ליה לאסתמרא מאינון בני נשא, דסטו ארחייהו מארח טב לארח ביש, ומסאבי נפשייהו בההוא מסאבו אחרא.
דהא כד ברא קב"ה לבר נש, עבד ליה בדיוקנא עלאה, ונפח ביה רוחא קדישא, דכליל בתלת כמה דאוקימנא, דאית ביה נפש רוח ונשמה, ועילא מכלא נשמה, דאיהי חילא עלאה למנדע, ולמטר פקודוי דקב"ה. ואי ההיא נשמתא קדישא אעיל לה בפולחנא אחרא, האי איהו מסאיב לה, ונפיק מפולחנא דמאריה. בגין דתלת חילין אלין, כלהו חד, נפש רוח ונשמה משתתפי כחדא, והוו חד, וכלא כגוונא דרזא עלאה.
ואי חזינן להאי בר נש, דהוו ביה אלין דרגין כלהו. עד לא קיימא בקיומיה למנדע מאן איהו, במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה, או לאתמנעא מניה. ברוגזיה ממש, ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו. אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, דא איהו בר נש כדקא יאות. דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים.
ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא. ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, ודא איהו טרף נפשו באפו. איהו טריף ועקר נפשיה, בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר. ועל דא כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה, בגין אפו. אשר נשמה אחלף באפו. כי במה נחשב הוא. כו"ם אתחשיב ההוא בר נש.
ומאן דאתחבר עמיה, ומאן דאשתעי בהדיה, כמאן דאתחבר בכו"ם ממש. מ"ט. בגין דכו"ם ממש שארי בגויה. ולא עוד, אלא דעקר קדושה עלאה מאתריה, ושארי באתריה כו"ם אל זר. מה אל זר כתיב ביה אל תפנו אל האלילים, כגוונא דא, אסיר לאסתכלא באנפוי.
ואי תימא הא רוגזא דרבנן. רוגזא דרבנן טב איהו לכל סטרין, דהא תנינן דאורייתא אשא איהי, ואורייתא קא מרתחא ליה, דכתיב הלא כה דברי כאש נאם יי'. רוגזא דרבנן במלי דאורייתא. רוגזא דרבנן למיהב יקרא לאורייתא, וכלא לפולחנא דקב"ה הוי, לכך נאמר כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא.
אבל אי במלין אחרנין, לאו פולחנא דקב"ה האי, בגין דבכל חטאים דקא עביד בר נש, לאו איהו כו"ם ממש כהאי, ואסיר לקרבא בהדיה, דהאי. ואי תימא הא לשעתא הוה, דעבר והדר אהדר. לאו הכי, דכיון דאעקר קדושא דנפשיה מניה ומאתריה, וההוא אל זר, מקפח ההוא אתר, אתתקף ביה, ולא שביק ליה. בר כד אתדכי בר נש מכל וכל, ועקר ליה לעלמין, ולבתר אשתדל לאתקדשא ולאמשכא קדושה עליה. כדין ולואי דאתקדש. א"ל ר' יוסי, אתקדש ממש.
א"ל ת"ח, בשעתא דאיהו עקר קדושה דנפשיה, ושריא באתריה ההוא אל זר דאקרי טמא, אסתאב בר נש, וסאיב למאן דקריב בהדיה, וההיא קדושה עקרת מניה, וכיון דעקרת מניה זמנא חדא, כמה דיעביד בר נש עוד, לא תיתוב לאתרהא.
א"ל אי הכי, כמה מסאבין אינון דמתדכאן. א"ל שאני מסאבו אחרא, דלא יכיל למעבד יתיר. אבל דא שניא מכלא, דכל גופא סאיב מגו ומבר, ונפשא, וכלא מסאיב. ושאר מסאבו דעלמא, לאו איהו אלא גופא לבר בלחודוי, ובג"כ כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, דאחלף קדושה דמאריה בגין אפו, דדא איהו מסאבו דמסאיב כלא. כי במה נחשב הוא. במה כו"ם ודאי נחשב איהו.
ת"ח, האי איהו רוגזא דאיהו כו"ם, סטרא אחרא, כמה דאמרן, דבעי בר נש לאסתמרא מניה ולאתפרשא מעלוי, וע"ד כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך. לך: בגין לאבאשא גרמך. וכתיב בתריה את חג המצות תשמר. תשמר: דא סטרא דקדושה, דבעי בר נש לנטרא ליה, ולא יחלף ליה בגין סטרא אחרא. ואי יחלף ליה הא איהו מסאיב, וסאיב לכל מאן דקריב בהדיה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
11
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תצוה ו׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
