(רעיא מהימנא) פקודא דא לשרוף קדשים באש. ואבתריה והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף. תנאין ואמוראין. בסתרי תורה, אית קדש, ואית קדשים, ואית קדש קדשים. מה הנאה אית לקב"ה בקדשים דאתוקדו. אי תימא בגין יצחק, דבשעתא דישראל בעקו, סליק אפרו של יצחק קמיה, דאי חייבין שריפה אשתזיבו בגיניה. האי לדרשא איהו. ואי תימרון בגין בני אהרן דהוו שריפת קדשים, דכתיב בהון ותצא אש מלפני יי' ותאכל אותם וימותו. ומיתתהון כפרה לישראל כמו שריפת קדשים, אוף דא לדרשא קא אתי.
אלא, תלת אשין בשרגא: אשא חוורא, ואשא אוכמא, ואשא תכלתא. לקבל: תורה, נביאים, וכתובים. לקבל: כהן, לוי, וישראל. ותכלת איהי שכינתא, קריבא לן, ואיהי אחידא באינון פתילות, בכנפי מצוה, דאתמר בהון ועשו להם ציצית. והאי תכלת דאיהי שכינתא, איהי דינא, דאכילת קרבנין ועלוון.
אי אשכחת בני נשא, דאינון עצים יבשים, כגוונא דאינון פתילות יבשין, בלא משחא, דאיהי אורייתא רחמי, איהי לון שריפה, ואוקידת לון. ובגין דעמי הארץ אינון בעירן, כמה דאוקמוה דאינון שקץ. תכלת, דאיהי אדני, אוקידת לון, בגין דקרבין לגבה עם שרץ, דאיהו יצר הרע, זר, הה"ד והזר הקרב יומת.
ואי במיתתהון חזרין בתיובתא, כד שחיט לון מלאך מיכאל דאיהו כהנא רבא, אריה דאכיל קרבנין, נחית עלייהו, לקרבא לון קרבנא קדם יי'.
וקדם דתפוק נשמתיה, מתוודה בכמה ודויין, וכד נפיק נשמתיה הוא הוה מתכוון לגמור את השם, שמע ישראל וברוך שם, לקרבא נשמתיה קרבנא לשם יהו"ה. וצריך למתודה לקודשא בריך הוא, לקבלא לקרבא ה' בשמיה, דאכיל ושצי, ולאחזרה בתיובתא לגבי יה"ו, אהי"ה כחושבן מ"ב. דאדני קרינא ליה דינא דמלכותא דינא.
ויכוון בשמא מפרש, דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, בלב אחד. וביה יפוק רוחיה. בנפש דיליה מקבל עליה מיתה ויסורין. ובנשמתא מודה בכמה ודויין ומתחרט.
בנפש מקבל עליה מיתה שחיטה שריפה, ואי צריך ד' מיתות בית דין, דאינון סקילה שריפה הרג וחנק, מקבל ליה מאדנ"י בנפש דיליה. ובנשמתיה מודה בכמה וידויין, וחוזר בתיובתא לגבי אהי"ה, דאחיד בתרין שמהן, יהו"ה יהו"ה.
במחשבתיה יכוין לאפקא ודוי, וקבלת מיתה עליה, בלב א', דאיהו שמא מפרש, כגוונא דא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ביה כהנים כורעים ומשתחוים על פניהם, ואומרים בשכמל"ו. כבוד, איהו ל"ב בחושבן. וביה היה מתכוין לגמור את השם.
ותנאין ואמוראין, אי תימרון וכי עם הארץ מנא ידע דא. אלא ודאי עם הארץ איהו כשור, או שה, או עז, או תור, או יונה. מה בעירן לא ידעי אורייתא, דאיהי שם ידו"ד. הכי עם הארץ, לא ידע. אלא מיכאל כהנא רבא, איהו עביד ליה עולה וקרבנא קדם יי', ואיהו מכוון בשמא מפרש, בסליקו דרוחיה, דתפוק בלב אחד, כגוונא דכד נפיק רוחא דב"נ בכל ליליא.
ובגין דא אוקמוה רבנן, שוב יום א' לפני מיתתך, דבכל יום ויום צריך ב"נ לאהדרא בתיובתא, ולממסר רוחיה לגביה, דיפוק באחד, הה"ד בידך אפקיד רוחי.
ואם הוא ת"ח, עליה אתמר יודע צדיק נפש בהמתו, דלית חכם, כמו כהנא. כמה דאוקמוה הרוצה להחכים ידרים. ואם ת"ח הוא, צריך שיהא ביה חסד, ועם י' דאיהו חכמה, חסיד. ומאן דלית ביה חכמה, לאו איהו חסיד. ובג"ד אוקמוה, ולא עם הארץ חסיד. ואי אית ביה ה', חמשה חומשי תורה, דאתייהיבו משמאלא, אתקרי גבור בתורה, וירא חטא. ואי איהו בור, אתמר ביה, אין בור ירא חטא.
ומאן דזכי לתפארת, דאיהו ו', ואיהו חכם מבין בתורה וירא חטא, ירית מלכותיה, דאיהו ה"א, מצות המלך, אי עביד פקודי מלכא. כיון דזכי לשם יהו"ה, זכי לשמא מפרש דאתקרי אדם, ודא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. בההוא זמנא שליט על גופיה, דאיהו שותפו דנפש הבהמית. ורוח הבהמית דבנפש הבהמית עשיית הבלי עלמא, רוח ממללא בהבלי עלמא נשמה דבה כל הרהורין ומחשבות דהבלי עלמא. ות"ח שליט עלייהו.
הה"ד וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ. מאי ובכל הארץ. דא גופא, עולם קטן, ודחלין מניה, הה"ד ומוראכם וחתכם. מסטרא דימינא, שליט עלייהו, ביה וירדו, כד"א, וירד מים עד ים. מסטרא דשמאלא, דחלין מניה, הה"ד ומוראכם וחתכם. ועליה אתמר, יודע צדיק נפש בהמתו.
בתר דאיהו צדיק, לא יהיב ליה שכר מצות, לית ליה אגרא בעלמא דא, ולא מזונא לבעירן דעני חשוב כמת. איהו עם שכינתא בקביעו עמה על כלא.
כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא. האי אש, צריך ליה תמיד עמה, דלית ליה כביה, דאיהו אכיל כל קרבנין דצלותין, ומלין דאורייתא. דאיהי שכינתא איהו פרנסה דיליה, ובמה. בצלותין, הה"ד, פתחי לי. פתחי לי, בצלותא דאתמר בה אדני שפתי תפתח, דאיהי אחותי רעיתי, ולית רעיתי אלא פרנסתי, דבה מתקנין מאכלין דקרבנין דמלכא בנין קדישין, בכמה מיני מאכלים, בנהמא דאורייתא.
דאתמר בה לכו לחמו בלחמי, מימינא. ובחמרא, דאיהו יינא דאורייתא, משמאלא. בנסוך המים, ויין דאורייתא דבכתב ובע"פ, מעמודא דאמצעיתא, דכליל תרווייהו. בבשרא, דאיהי בשר הקדש, בכמה קרבנין, דעלה אוקמוה מארי מתניתין בבשר היורד מן השמים עסקינן. מאי מן השמים. עמודא דאמצעיתא. דעלה אתמר, ובשר מבשרי.
ודא בשר הקדש, דאדליקת בכמה שלהובין, מסטרא דגבורה ברחימו דבעלה, אתוקדת ברחימו דאהבה בק"ש, ברחימו דיחודא, דליליא ויומם לא תכבה. וחברייא בחייכון אל תתנו דמי לו לקב"ה, למהוי איהו בשלהובין דרחימו דיחודיה דק"ש. לקיימא ביה, אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. (ע"כ רעיא מהימנא)
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
17
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, צו כ׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
