Zohar Vaetchanan 21
Zohar, Vaetchanan 21:1
ואהבת את יי' אלהיך. רבי יוסי פתח, ועתה מה לי פה נאם יי' כי לקח עמי חנם וגו'. ת"ח, רחימותא דקב"ה בישראל אע"ג דחובייהו גרמו לאסתלקא מבינייהו, ואתבדרו ביני עממיא, הוא תבע עלבונא דלהון. ות"ח, בשעתא דישראל שראן בארעהון, קב"ה משתעשע בגנתיה, וקריב לגבייהו דישראל, ושמע קליהון, ואשתבח בהו.
Zohar, Vaetchanan 21:2
כיון דגרמו חובייהו, ואתגלי ישראל מארעא קדישא, קב"ה לא עאל בגנתיה, ולא משתעשע ביה. ולא עוד, אלא דאיהו צווח ואמר, ועתה מה לי פה נאם יי', וכתיב התם פה אשב כי אויתיה. כי לקח עמי חנם, כמה דאת אמר, חנם נמכרתם.
Zohar, Vaetchanan 21:3
ומההוא יומא דאתגליאו ישראל מארעהון, לא אשתכח חדוותא קמיה קב"ה. הה"ד, אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. וכל דא, בגין רחימותא דלהון, דרחים לון קב"ה, כמה דאת אמר, אהבתי אתכם אמר יי'. ועל דא ואהבת את יי' אלהיך. ואהבת: דבעי בר נש לאתקשרא ביה ברחימותא עלאה, דכל פולחנא דבעי ב"נ למפלח לקב"ה, דיפלח ברחימו. דלית לך פולחנא, כמו רחימותא דקב"ה. ר' אבא אמר, הני מלי כללא דאורייתא אינון, בגין דעשר אמירן דאורייתא, הכא אתכלילו, והא אוקמוה חברייא.
Zohar, Vaetchanan 21:4
ת"ח, לית לך מלה בחביבותא קמי קב"ה, כמאן דרחים ליה כדקא יאות. ומה הוא. כמה דכתיב, בכל לבבך. בכל, מאי קא מיירי, בלבבך מבעי ליה. בנפשך, במאדך, מהו בכל לבבך. אלא לאכללא תרין לבין, חד טב וחד ביש. בכל נפשך: חד טב, וחד ביש. בכל מאדך, דא לא אתיא לדרשא. א"ר אלעזר, ואפילו האי לדרשא הוא. מ"ט. בין דנפל ליה ממונא מירותא, או מסטרא אחרא, או בין דאיהו רווח ליה, וע"ד כתיב בכל מאדך.
Zohar, Vaetchanan 21:5
א"ר אבא, אהדרנא לקרא ואהבת. מאן דרחים לקב"ה, אתעטר בחסד מכל סטרין, ועביד חסד בכלא, ולא חייס על גופיה ועל ממוניה. מנלן. מאברהם. כמה דאתמר, דהא לא חס ברחימותא דמאריה, על לביה, ועל נפשיה, ועל ממוניה.
Zohar, Vaetchanan 21:6
על לביה לא אשגח, על רעותא דיליה, בגין רחימותא דמאריה. על נפשיה, דלא חס על בריה, ועל אתתיה, בגין רחימותא דמאריה. על ממוניה, דהוה קאים בפרשת ארחין, ואתקין מזוני לכל עלמא. בג"כ, אתעטר בעטרא דחסד. כמה דכתיב, חסד לאברהם. ומאן דאתקשר ברחימותא דמאריה, זכה להאי. ולא עוד, אלא דעלמין כלהו מתברכן בגיניה. הה"ד, וחסידיך יברכוכה, אל תקרי יברכוכה, אלא יברכו כ"ה.
Zohar, Vaetchanan 21:7
יומא חד, הוה חלש רבי יוסי, עאל לגביה, ר' אבא ור' יהודה ור' יצחק, חמו ליה, דהוה נפיל על אנפוי, ונאים. יתבו. כד אתער, חמו ליה לאנפוי דחייכין. א"ל ר' אבא, מלה חדתא חמיתא. א"ל ודאי, דהשתא סלקא נפשי, וחמית יקרא, מאינון דמסרו גרמייהו על קדושה דמאריהון, דהוו עאלין בתליסר נהרי דאפרסמונא דכיא. וקב"ה משתעשע בהו. וחמינא מה דלא יהבו לי רשותא למימר. ושאילנא לון, אמינא, האי יקרא דמאן הוא. אמרו לי, מאינון דרחימו למאריהון בההוא עלמא. וממה דחמית נפשאי ולבאי אתנהיר, ועל דא אנפאי חייכין.
Zohar, Vaetchanan 21:8
א"ל ר' אבא, זכאה חולקך, אבל אורייתא אסהיד בהו, דכתיב עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. א"ל ר' יהודה, הא שאילו חברייא, דא דכתיב יעשה, תעשה מבעי ליה.
Zohar, Vaetchanan 21:9
א"ל, הא אתמר. אבל רזא דמלה, היינו דכתיב לחזות בנעם יי' ולבקר בהיכלו. ואוקמוה, נעם יי', ההוא דאתיא מעתיקא קדישא, דקב"ה משתעשע ביה. דהא ההוא נעם מעתיקא נפקא. ולבקר בהיכלו, בהיכלא עילאה על כלא. אוף הכא עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה, מאן, ההוא עתיקא סתימא דכלא, דהא ביה תליא, א"ל ודאי הכי הוא. זכאה חולקהון דאינון, דרחימותא דמאריהון מתדבקן בהו, לאלין לית שעורא לחולקהון בההוא עלמא.
Zohar, Vaetchanan 21:10
אמר ר' יצחק, כמה מדורין על מדורין אית להו לצדיקייא בההוא עלמא, ומדורא עלאה דכלא, אינון דרחימותא דמאריהון אתקשר בהו, דהא מדוריהון אתקשר בהיכלא דסליק על כלא. מ"ט, בגין דקב"ה בהאי אתעטר.
Zohar, Vaetchanan 21:11
ת"ח, היכלא דא, אהבה אתקרי, ובגין אהבה קיימא כלא. כמה דכתיב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. וכלא ברחימותא קיימא, דהא שמא קדישא הכי אשתכח דהא אוקמוה, י' לא מתפרש קוצא דלעילא מן י' לעלמין. דהא ברחימותא שריא עליה, ולא מתפרש מניה לעלמין. ה', הא אוקמוה, דיוד לא מתפרש מנה, ואשתכחו כחדא בחביבותא, לא אתפרשן דא מן דא. כגוונא דא ה' והא אתמר, כמה דכתיב, ונהר יוצא מעדן, יוצא תדיר לעלמין, בחביבותא אתדבקן.
Zohar, Vaetchanan 21:12
ו"ה כד אתדבקן דא בדא, אתדבקן בחביבותא כחדא, חתן בכלה, דארחייהו תדיר בחביבותא אשתכח. י' בה', ה' עם ו', ו' עם ה'. ודא בדא אתקשר בחביבותא. וכלא אהבה אקרי. וע"ד מאן דרחים למלכא, הא אתקשר בההוא אהבה. ובג"כ, ואהבת את יי' אלהיך.
Ficha editorial de este texto