תאנא ברזא עלאה בספרא דצניעותא, ג' חללין דאתוון רשימין, אתגליין בה בגולגלתא דזעיר אנפין. ותנינן, ג' מוחי אינון, דסתימו באינון חללין. ומשירותא דמוחא עלאה סתימאה דעתיקא קדישא דאתמשיך בההוא ז"א, אשתכחו ד' מוחי. ואלין ד' מוחין, משתכחין ומתפשטין בכל גופא. ואינון ד' ריהטי, דארבע בתי דתפילין, דאנח קב"ה.
ובג"כ בעי בר נש לאנחא בכל יומא, בגין דאינון שמא קדישא עלאה באתווי רשימן, דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך. ותנן, שם יי' ממש, ואלין תפלין דרישא.
ר' יצחק אמר, הוא דכתיב, קדש לי כל בכור, דא היא כתרא דכליל ואסתים כל אינון אחרנין. משיכותא דלעילא סתימא ביה. ודא אקרי פטר כל רחם, פתיחותא דכל משיכותא דרחמי, ונהירו דלעילא.
אמר ר"ש, וסתים ביו"ד דשמא קדישא. ודא חד ביתא דתפלין, דהוא קדש לי כל בכור סתם. מוחא עלאה, חכמה.
ביתא תניינא, והיה כי יביאך יי'. א"ר יהודה מוחא דתרעוי נפקין לחמשין תרעין. תרעין סגיאין, ואינון לקבל זמנין סגיאין דכתיב אשר הוצאתיך מארץ מצרים. הוציאך יי' ממצרים. ואדכר זמנין סגיאין דוכרנא דמצרים. ואינון חמשין לקבל חמשין.
ותנינן בספרא דרב המנונא סבא, דאמר תרעין סגיאין דלעילא ותתא, תבר קב"ה, דהוו סתימין ומתקטרין בשלשליהון, בגין לאפקא להו לישראל. דהא מאלין תרעין דההוא מוחא, מתפתחי ומשתרו כל שאר תרעין. ואלמלא דאתערו ואתפתחו אינון תרעין דהאי מוחא, לא הוו מתפתחין אינון אחרנין למעבד דינא, ולאפקא לון לישראל מן עבדותא.
וכלא סתים בהאי דאקרי אימא עלאה, דמנה אתער חילא לאימא תתאה. ומאי איהו. דכתיב בה ולאומי אלי האזינו. אל תקרי לאומי, אלא לאמי. דלא זז קב"ה מחבבה לכנסת ישראל, עד דקראה אמי. והאי נפקא מאימא עלאה, דהיא ביתא תניינא, דאקרי ה' דשמא קדישא, דאתפתחא לחמשין תרעין. ומהאי נפק רוחא לחד נוקבא דפרדשקא דחוטמא.
ותנינן, יובלא דנפקין ביה עבדין לחירו, בהאי מוחא אתאחד. ואינון חמשין שנין דיובלא. ואינון חמשין יומין דחושבנא דעומר, ביה אתאחדו. דבהו נייחין רוחי דעבדין, ומפקי רוחיהון לנייחא. כמה דכתיב, ביום הניח יי' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה וגו'. ובגין כך, ה' נייחא דרוחא, ולאפקא רוחא לחירו. והאי ביתא יציאת מצרים בה תלייא, ובאת ה' דשמא קדישא, כמה דאתמר. ע"כ כללא די"ה דשמא קדישא.
ת"ח, מסטרא דאבא נפיק חסד. מסטרא דאמא נפיק גבורה. וכלא אחיד קודשא בריך הוא, ומתעטר בהו, את וא"ו.
ביתא תליתאה שמע ישראל ישראל סבא. ואהבת את יי' אלהיך. תאנא ר"ש, דא הוא רזא עלאה, דישראל עלאה אתעטר בסטרא דאבא. ומאי איהו. אברהם. ואתעטר בסטרא דאימא. ומאי איהו. יצחק.
תנינן, ואהבת מאן דרחים ליה למלכא, עביד יתיר טיבו חסד עם כלא. וחסד יתירא, ההוא דאקרי חסד דאמת, דלא בעי אגר עליה, אלא בגין רחימותא דמלכא, דרחים ליה יתיר, וברחימותא דמלכא תליא חסד. וע"ד אקרי אברהם אוהבי. ובגין דרחים ליה יתיר, אסגי חסד בעלמא. וע"ד, הכא ואהבת. וברחימותא תליא חסד, ודא היא ביתא תליתאה.
ביתא רביעאה, והיה אם שמוע. השמרו לכם. וחרה אף יי'. גבורה תקיפא, ודינא קשיא היא, ונפקת מסטרא דאימא עלאה. ותנינן, אע"ג דלית היא דינא, מסטרהא נפקא דינא, גבורה עלאה. ואי תימא, והיה אם שמוע דלאו היא דינא. לית כתרא מכל כתרי מלכא, דלא יתכליל דינא ורחמי, כ"ש גבורה דאתכליל טב וביש.
ואלין ארבעה נטיל לון וא"ו, ואתעטר בהו. ואלין אינון תפילין דאנח קב"ה. תנינן, האי וא"ו סליק ואתעטר בעטרוי, ואחיד להאי ולהאי, ואתעטר בכלהו, וע"ד וא"ו, אמצעיתא דכלא, דעילא ותתא, לאחזאה חכמתא שלימתא מכל סטרוי.
תאני ר' אבא, כתיב רק באבותיך חשק יי'. מכאן אר"ש, אבהתא אינון רתיכא קדישא עלאה, וכתיב חשק יי'. ת"ח, כמה דאית רתיכא קדישא לתתא, כך אית רתיכא קדישא לעילא. ומאי ניהו, הא דאמרן, רתיכא קדישא כלא אקרי, וכלא אתקשר דא בדא, ואתעביד כלא חד.
רק באבותיך תלתא, ורתיכא ארבעה, ד' מנלן. דכתיב ויבחר בזרעם אחריהם. מאי משמע. לאכללא בהו דוד מלכא, דאיהו רביעאה, לאתתקנא ברתיכא קדישא. דתנינן, אבהתא תקונא ושלימותא דכלא, וגופא בהו אשתכלל ואתבני, ובהו אתאחיד. אתא דוד מלכא, ושכליל כלא, ואתקין גופא, ואשלמיה בהו. וא"ר יצחק, כמה דזכו אבהתא לאתעטרא ברתיכא קדישא, כך זכה דוד לאתתקנא בסמכא רביעאה דרתיכא.
א"ר יהודה, כתיב ביה בדוד, והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי. מאי טעמא אדמוני. משום דחולקא דעדביה גרמא ליה. אדמוני דינא ודאי. עם יפה עינים, דינא ברחמי. כמה דכתיב חסדי דוד הנאמנים.
א"ר יצחק, חסדי דוד, באתריה אוקימנא. אלא והוא אדמוני, כדאמרן. עם יפה עינים, אלין אבהתא. ת"ח, ירושלים וציון, דינא ורחמי. ואע"פ כן כתיב, עיר דוד היא ציון. וכתיב בקרבך קדוש ולא אבא בעיר, נשבע קב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה וכו'. אימתי. א"ר יהודה, כד אתהדר מלכו בית דוד לאתריה לתתא.
רבי יצחק אמר, ש' דרשימא בתלת קשרי, ציור דארבע קשרין, רמיזא היא לתלתא, ורמיזא לארבעה. תלת הא דאמרן. ארבעה, למהוי רתיכא קדישא כחדא. דהא הוא כללא דתקונא עלאה. ומהכא, מתפרשן ואתמשכן תתאי בארחייהו, ברצועיהון. דתליין בהני שערי דרישא, דתליין בהו, ואתמשכן מנייהו כל אינון אחרנין, עד דאתקשרן באתרייהו.
תנינן, ו' נטיל אינון עלאי דאמרן, ואלין תפלין דאנח קודשא בריך הוא. בגין כך בעי בר נש לאתפארא בהו, עליה כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך, שם יי' ממש. ואלין אינון תפלין דרישא, תפלין דדרועא היא שמאלא, דאקרי עז, וירתא מעז, הה"ד והיה לאות על ידכה בה"א, והיא ה"א דאוקימנא. זכאה חולקהון דישראל. וע"ד, ה"א בתראה נטלא תפלין, דהיא שמאלא.
למאן אינון אלין ארבעה, דאינון חד גופא, וע"ד כלילן בחד, ומאן אינון. תפארת נצח הוד יסוד. והיא ה"א דידכה, וכלהו אחידא בה, בגין לאתברכא מנייהו, וכלילא מכלהו.
א"ר חייא, אי הכי הא כתיב וראית את אחורי, ותנינן דא קשר של תפלין. אמר ליה הא אוקמוה, ושפיר הוא, וכלא ברירא דמלה. וע"ד מהאי תלייא רצועה חד לתתא, דהא מננה תליין תתאי, ואתזנו מנה. וע"ד איתקרי אות. כד"א זאת אות הברית. וכתיב והיה לאות על ידכה בה' והא אוקמוה.
שמע ישראל. א"ר ייסא, ישראל סבא. ר' יצחק אמר ע' רברבא, לאכללא שבעין שמהן, סהדותא דכלא שמע ישראל, כמה דכתיב, שמעו שמים. וכתיב האזינו השמים. אוף הכא שמע ישראל. וכלא חד מלה הוא.
ידו"ד: רישא דכלא, בנהירו דעתיקא קדישא. והאי הוא דאקרי א"ב. אלהינו: עמיקתא דנחלין ומבועין, דנפקין ונגדין לכלא. ידו"ד: גופא דאילנא שלימו דשרשין. אחד: כנסת ישראל. וכלא חד שלימותא, ואתקשר דא בדא, ולא אשתכח פרודא, אלא כלא חד.
תני ר' יצחק, רתיכא קדישא עלאה, ארבע בתי דתפילין דאנח ו'. כמה דאתמר. רתיכא קדישא אחרא, ארבע אחרנין דכלילן בחד, דאנח ה' בתראה כמה דאוקמוה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
24
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ואתחנן ח׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
