Zohar Vayakhel 17
Zohar, Vayakhel 17:1
רזא דס"ת ביומא דא, הא אוקמוה תנינן כתיב, ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא והא אוקמוה רזא, דאינון פסוקי טעמי, ומסורת, וכל אינון דיוקין, ורזין עלאין, כלא אתמסר למשה מסיני. אי בכל הני דיוקין אתמסר אורייתא למשה, ספר תורה דאיהו בכל אינון קדושאן, אמאי איהו חסר, מכל הני תקונין, ורזין, דאתמסרו ליה למשה באורייתא.
Zohar, Vayakhel 17:2
אלא רזא דא, כד כורסייא קדישא מתעטרא, ואתכלילת בתורה שבכתב, כל אינון דיוקנין, וכל אינון טעמין ומסורות, כלהו עאלין בגניזו, ואתרשימו בגו כורסייא קדישא, ואינון דיוקנין, דאעיל אורייתא דבכתב, באורייתא דבעל פה, ובהו אתעברת, כאתתא דאתעברת מן דכורא, ואשתארו אתוון עלאין לחודייהו בקדושייהו כדקא חזי. ולאתחזאה בבי כנישתא, דהא אתברכת ואתעטרת כורסייא מרזא דתורה שבכתב, ותמן אעיל כל אינון דיוקנין, ואיהי אתקדשת מניה, בעי לאתחזאה באתוון לחודייהו כדקא יאות.
Zohar, Vayakhel 17:3
וכדין, כלא אתקדש בקדושה עלאה כדקא חזי, כ"ש וכ"ש בהאי יומא. בהאי יומא בעי לסלקא שבעה גוברין, לקבל שבעה קלין, דאינון רזא דאורייתא. ובזמנין ובמועדין חמש, גו רזא דא. ביומא דכפורי שית. גו רזא עלאה דא.
Zohar, Vayakhel 17:4
וכלא רזא חדא. חמש, דאינון חמש דרגין לתתא, מדרגא דאור קדמאה לתתא, ואינון רזא דאורייתא. שית, דאינון שית סטרין וכלא רזא חדא. שבע אינון שבע קלין. וכלהו רזא חדא, אלין ואלין.
Zohar, Vayakhel 17:5
בר"ח אתוסף חד על תלתא, בגין שמשא, דנהיר בההוא זמנא, לסיהרא, ואתוסף נהורא על סיהרא, והיינו רזא דמוסף. בספר תורה, בעי לשתמע חד קלא ודבור.
Zohar, Vayakhel 17:6
סדורא לסדרא עמא קדישא ביומא דא, ובשאר יומין דספר תורה בעי לסדרא ולתקנא תקונא, בחד כרסייא דאקרי תיבה, וההוא כרסייא דלהוי בשית דרגין, לסלקא בהו ולא יתיר, דכתיב ושש מעלות לכסא. ודרגא חד לעילא, לשואה עליה ספר תורה, ולאחזאה ליה לכלא.
Zohar, Vayakhel 17:7
כד סליק ס"ת לתמן, כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא, באימתא בדחילו ברתת בזיע, ולכוונא לבייהו, כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא, ויהון צייתין וירכון אודנייהו. ולית רשו לעמא למפתח פומיהון, אפילו במילי דאורייתא, וכל שכן במלה אחרא, אלא כלהו באימתא, כמאן דלית ליה פומא והא אוקמוה, דכתיב וכפתחו עמדו כל העם. ואזני כל העם אל ספר התורה.
Zohar, Vayakhel 17:8
אר"ש, כד מפקין ס"ת בצבורא, למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי.
Zohar, Vayakhel 17:9
בריך שמיה דמארי עלמא, בריך כתרך ואתרך, יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם, ופורקן ימינך, אחזי לעמך בבית מקדשך, ולאמטויי לנא מטוב נהורך, ולקבלא צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך, דתוריך לן חיים בטיבו, ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא, למרחם עלי, ולמנטר יתי, וית כל דילי, ודי לעמך ישראל. את הוא זן לכלא, ומפרנס לכלא, את הוא שליט על כלא, את הוא דשליט על מלכיא, ומלכותא דילך הוא. אנא עבדא דקב"ה, דסגידנא קמיה, ומקמי דיקר אורייתיה, בכל עידן ועידן. לא על אינש רחיצנא, ולא על בר אלהין סמיכנא, אלא באלהא דשמיא, דהוא אלהא קשוט, ואורייתיה קשוט, ונביאוהי קשוט, ומסגי למעבד טבוון וקשוט. ביה אנא רחיץ, ולשמיה קדישא יקירא אנא אימר תושבחן. יהא רעוא קדמך, דתפתח לבאי באורייתך ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך. ותשלים משאלין דלבאי, ולבא דכל עמך ישראל לטב ולחיין ולשלם אמן.
Zohar, Vayakhel 17:10
ואסיר למקרי בספרא דאורייתא, בר חד בלחודוי, וכלא צייתין ושתקין, בגין דישמעון מלין מפומיה, כאילו קבילו לה ההיא שעתא מטורא דסיני. ומאן דקרי באורייתא, להוי חד קאים עליה, ושתיק. דלא ישתמע בר דבור חד בלחודוי, לא תרין דבורין, לשון קדש חד, וחד הוא, ולא תרין דבורין, ואי תרין משתכחין בס"ת, גריעותא דרזא דמהימנותא איהו וגריעותא דיקרא דאורייתא אשתכח בס"ת, ובעי חד קלא. מתרגם חד. ורזא דא קליפה ומוחא.
Zohar, Vayakhel 17:11
כלא שתקין, וחד קארי, דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר איהו לעילא, וכל עמא לתתא, דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר. וכתיב ומשה עלה אל האלהים.
Zohar, Vayakhel 17:12
וההוא דקארי באורייתא, ישוי לביה ורעותיה לאינון מלין, וכי איהו שליחא דמאריה, בסדורא דהני מלין, למשמע לכל עמא, דהא איהו קאים כדוגמא עלאה. בגין כך, מאן דסליק למקרי באורייתא, יסדר אינון מלין בקדמיתא בביתיה, ואי לאו, לא יקרי באורייתא, מנלן מההוא דבור, עד לא ישמע אורייתא לעמא קדישא מה כתיב, אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ולבתר, ויאמר לאדם הן יראת יי' היא חכמה וגו'.
Zohar, Vayakhel 17:13
אסיר ליה למאן דקארי באורייתא למפסק פרשתא, או אפילו מלה חדא, אלא באתר דפסק משה פרשתא לעמא קדישא, יפסיק. ולא יפסיק מלין דפרשתא דשבתא דא, בפרשתא דשבתא אחרא.
Zohar, Vayakhel 17:14
רזא דא, בשעתא דאיפסיקו פרשיין, כל חד וחד אתעטרא וקיימא קמי קב"ה. כיון דאשלימו למפסק הני פרשיין דכל שתא, אתעטרו קמיה קב"ה, ואמרי אנא משבת פלוני, ואנא משבת פלוני.
Zohar, Vayakhel 17:15
בההיא שעתא, קרא ליופיא"ל רב ממנא, ולחמשין ותלת רתיכין קדישין דתחות ידיה, דאתמנון בשמושא דאורייתא, וכל רתיכא ורתיכא מני ליה, להאי רתיכא על פרשתא פלניא, דבשבת פלוני. ורתיכא פלוני, על פרשתא פלניא, דשבת פלוני. וכל חד וחד, משמשא לאורייתא, דההוא שבת דיליה. ואסיר לן לערבא אלין באלין, ולא לאעלא רתיכא ברתיכא דחבריה, אפילו כמלא נימא. ואפילו בחד תיבה, או אפילו באת חד, אלא כל חד וחד, כמה דפסיק לון קב"ה, וכמה דמני לון באינון פרשיין, כל חד וחד על מטריה.
Zohar, Vayakhel 17:16
ועל דא, כד מתעטרא פרשתא דא, סלקן אינון מלין דההיא פרשתא, דאשתלים בצבורא, ונטיל לון ההוא רתיכא, דממנא בההיא פרשתא, וסליק לון קמי קב"ה, ואלין מלין ממש, קיימין קמיה ואמרין, אנא פרשתא פלניא, דאשלימו לי צבורא פלוני, הכי והכי.
Zohar, Vayakhel 17:17
אי אשתלים כדקא חזי ליה, סלקין אינון מלין, ומתעטרן על כורסייא קדישא, וההוא רתיכא משמשא קמיה, כל רתיכא ורתיכא, פרשתא דכל שבתא ושבתא, וכלהו מתעטרן בגו כורסייא קדישא, ובהו איהי סלקא לאתיחדא לעילא לעילא, ואתעביד כלא כללא חדא. בגין כך, זכאה חולקיה מאן דאשלים פרשתא דכל שבתא ושבתא, כדקא יאות, כמה דאפסיקו לעילא.
Zohar, Vayakhel 17:18
תרי זמני, קרינן בס"ת בשבתא, במנחה, בשעתא דדינא תליא, לעידן ערב. צריכין לאכללא שמאלא בימינא, דהא אורייתא מתרין סטרין אתייהיבת, דכתיב מימינו אש דת למו, ימינא ושמאלא. בג"כ ספר תורה במנחה די בעשרה פסוקין, או יתיר, אבל לא שלימו דפרשתא, דהא שלימו דפרשתא לא הוי, אלא בימינא, וימינא תלייא עד שעתא דמנחה, והא אוקמוה.
Zohar, Vayakhel 17:19
בשני בשבתא, ובחמישי בשבתא, בגין דקא נחתין דרגין לתתא, דאינון כללא דאורייתא. ואי תימא, הא נביאין מתפרשן לתתא. אלא הכי הוא ודאי, אבל הני דלתתא, כלהו כללא דאורייתא, וכל חד וחד כליל לכל חד וחד.
Zohar, Vayakhel 17:20
ורזא דמלה, אלין דרגין עלאין, אינון אקרון פרשתא חדא, ולבתר נפקין מנייהו תשע דרגין, דאתאחדן כחדא, ובגין כך תשעה גוברין, תלת בשבתא במנחה, ותלת ביומא תניינא, ותלת ביומא חמשאה, הא תשעה.