בגנתא דעדן דלתתא, רקיעא דקיימא עליה, אית ביה רזין עלאין, כד עבד קב"ה רקיעא אייתי אש ומים, מגו כורסי יקריה, ושתף לון כחדא, ועבד מנהון רקיעא לתתא, ואתפשטו עד דמטו לההוא אתר דגנתא דעדן, ויתבו. מה עבד קב"ה. נטל משמים עלאין קדישין, אש ומים אחרנין דמשתכחין ולא משתכחין, דאתגליין ולא אתגליין, ומאינון אש ומים, דאתנטלו משמים עלאין, עבד מנייהו מתיחו דרקיעא, ומתח ליה על האי גנתא דלתתא, ומתחבר גו רקיעא אחרא.
ארבע גוונין, בההוא מתיחו דרקיעא דעל גנתא, חיור וסומק ירוק ואוכם. לגבי הני גוונין, אית ארבע פתחין, לתתא מההוא מתיחו דרקיעא. ואינון פתחין לארבע סטרין דרקיעא דעל גבי גנתא. מאינון אש ומים, דאתעביד מנהון ההוא רקיעא. מתפתחין בארבע פתחין, ארבע נהורין.
לסטר ימינא בההוא פתחא, מגו מתיחו דסטר מיא, נהרין תרין נהורין, באינון תרין פתחין, בפתחא דימינא, ובפתחא דאיהו לקבל אנפין.
גו נהורא דנהיר לסטר ימינא, אתרשים את חד, נהיר ובליט, ונציץ בנציצו, מגו ההוא נהורא, ואיהו את מ', וקיימא באמצעיתא דההוא נהורא דפתחא. את דא, סלקא ונחתא, ולא קאים באתר חד. ההוא נהורא, נטיל לההוא את ואפיק לה, בג"כ לא קיימא באתר חד.
גו נהורא דנהיר בסטרא דאיהו לקבל אנפין, אתרשים את חד, דנהיר ובליט ונציץ בנציצו גו ההוא נהורא, ואיהי את ר', ולזמנין אתחזי ב' וקיימא באמצעיתא דההוא נהורא דפתחא. וסלקא ונחתא, לזמנין אתגליא, ולזמנין לא אתגליא, ולא קיימא באתר חד. אלין תרין אתוון קיימין, וכד נשמתא דצדיקיא עאלת בגנתא דעדן, אלין תרין אתוון נפקין מגו ההוא נהורא, וקיימין על ההיא נשמתא, וסלקי ונחתי.
כדין, מאינון תרין פתחין, מקדמי ונחתי מעילא, תרין רתיכין. רתיכא חדא עלאה, דאיהי רתיכא דמיכאל, רב סגנין. רתיכא תניינא, דאיהי רתיכא מההוא רב ממנא, דאקרי בוא"ל. ודא איהו שמשא יקירא דאקרי רפא"ל. ואינון נחתין וקיימין על נשמתא, אמרין לה שלום בואך. יבא שלום יבא שלום. כדין אינון תרין אתוון, סלקין וקיימין באתרייהו, ואתגניזו גו ההוא נהורא, דאינון פתחין.
תרין פתחין אחרנין, תרין נהורין אחרנין קא מלהטין, מנהירו דאשא, באינון פתחין חד לסטר שמאלא, וחד לאחורא. תרין אתוון אחרנין, מלהטין באינון נהורין, ונציצין בגווייהו, את חד ג', ואת חד נ', וכד אתוון קדמאי מתהדרן לאתרייהו, אלין תרין אחרנין נצוצין, סלקין ונחתין, נפקין מאינון נהורין, וקיימין על נשמתא.
כדין נחתין תרין רתיכין, מאינון תרין פתחין. רתיכא חדא איהו רתיכא דגבריאל, רב ממנא ויקירא. רתיכא תניינא, איהי רתיכא אחרא קדישא דנוריא"ל רב ממנא, ונחתין מאינון פתחין, וקיימין על נשמתא, ואתוון מתהדרן לאתרייהו.
כדין, אלין תרין רתיכין, עאלין לגו היכלא חדא טמירא דגנתא, דאקרי אהלו"ת, ותמן תריסר זיני בוסמין גניזין, דכתיב נרד וכרכם קנה וקנמון וגו'. ואינון תריסר זיני דבוסמין דלתתא.
ותמן כל אינון לבושין דנשמתין, דאתחזון לאתלבשא בהו, כל חד וחד, כדקא חזי. בההוא לבושא, אתרשימו כל אינון עובדין טבין, דעבד בהאי עלמא. וכלהו רשימין ביה, ומכריזי האי איהו לבושא דפלניא, ונטלין לההוא לבושא ואתלבשת ביה ההיא נשמתא דצדיקיא דבגנתא, כגוונא דדיוקנא דהאי עלמא.
והני מילי, מתלתין יומין ואילך, דהא כל תלתין יומין, לית לך נשמתא דלא תקבל עונשא, עד לא תיעול לגנתא דעדן. כיון דקבילת עונשא, עאלת לגנתא דעדן, כמה דאוקמוה. לבתר דאתלבנת, אתלבשת כיון דאתלבשת בהאי לבושא, יהבין לה אתר כמה דאתחזי לה. כדין, כל אינון אתוון, נחתין, וסלקין אינון רתיכין.
ההוא רקיעא אהדר תרין זמנין בכל יומא, בההוא נטילו דהאי רקיע אחרא, דמתדבק ביה. והאי רקיעא לא נפיק לבר מגנתא. רקיעא דא, מרקמא בכל זיני גוונין.
תרין ועשרין אתוון רשימין מחקקן, בההוא רקיעא, כל את ואת, נטיף טלא, מטלא דלעילא על גנתא. ומההוא טלא דאתוון אתסחיין אינון נשמתין, ומתסיין, בתר דטבלו בנהר דינור לאתדכאה. וטלא לא נחית, אלא מגו אתוון דרשימין ומחקקן בההוא רקיעא, בגין דאינון אתוון כללא דאורייתא. וההוא רקיעא רזא דאורייתא, דהא מאש ומים דאורייתא אתעביד.
וע"ד אינון נגדין טלא, על כל אינון דאשתדלו באורייתא לשמה בהאי עלמא. ואלין מלין רשימין בגנתא דעדן, וסלקין עד ההוא רקיעא ונטלין מאינון אתוון ההוא טלא, לאתזנא ההיא נשמתא. הדא הוא דכתיב, יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי.
באמצעיתא דהאי רקיעא, קיימא פתחא חדא, לקבל פתחא דהיכלא דלעילא, דבההוא פתחא, פרחין נשמתין מגנתא דלתתא לעילא, בחד עמודא דנעיץ בגנתא, עד ההוא פתחא.
גו ההוא רקיעא בההוא פתחא דאיהו באמצעיתא דרקיעא דבגנתא, עאלין בגוה תלת גוונין דנהורא כלילן כחדא, ונהרן לגוונין דההוא עמודא. וכדין עמודא דא, נציץ ואתלהיט בכמה גוונין דמתלהטן. בכל שעתא, נהרין צדיקיא, מההוא זיוא עלאה. אבל בכל שבתא ושבתא, ובכל ריש ירחא, אתגלייא שכינתא, יתיר משאר זמני בהאי רקיעא, ואתיין כלהו צדיקיא, וסגדין לגביה.
זכאה חולקיה, מאן דזכי להני לבושי דקאמרן, דמתלבשן בהו צדיקיא בגנתא דעדן. אלין מעובדין טבין, דעביד בר נש, בהאי עלמא, בפקודי אורייתא. ובהון קיימא נשמתא בגנתא דעדן לתתא, ואתלבשת בהני לבושין יקירין.
כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא, אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין, דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא, דכד סלקא ההוא רעותא לעילא, מתעטר בה מאן דמתעטרא, ואשתאר חולקא לההוא בר נש, ואתעבד מניה לבושין דנהורא, לאתלבשא בהו נשמתא. לסלקא לעילא. ואף על גב דאוקמוה, דאינון לבושין בעובדין תליין. אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא, כמה דאתמר, לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין ודא איהו ברירו דמלה. ובוצינא קדישא, אוליף הכי מאליהו, לבושין דלתתא בגנתא דארעא בעובדין. לבושין דלעילא, ברעותא וכוונא דרוחא בלבא.
ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו', הא אוקמוה, אבל בהאי גנתא דלתתא, נהר יוצא מעדן ודאי. ואצטריך למנדע, האי נהר דנפיק בגנתא דלתתא, באן אתר עקרא ושרשא דיליה. באן אתר, בעדן. עדן דא רזא עלאה איהו, ולא אתייהיב רשו לשלטאה ביה עינא דסכלתנו. ורזא דמלה אלמלי אתר דא אתמסר לתתא לאתגלאה, אתר דעדן עלאה קדישא, אתמסר אוף הכי למנדע. אלא בגין טמירו דיקרא דעדן עלאה קדישא, אתטמר ואתגניז עדן תתאה, דההוא נהר נגיד ונפיק מניה. וע"ד לא אתמסר לאתגלאה, אפילו לאינון נשמתין דבגנתא דעדן.
כמה דהאי נהר אתפרש ונפיק מגו עדן, לאשקאה לגנתא דלעילא, הכי נמי מגו ההוא פתחא דאמצעיתא נפיק חד נהורא, דאתפרש לד' סטרין, בד' פתחין דקאמרן. אתר דקיימין אינון אתוון רשימן. וההוא נהורא דאתפרש לארבע נהורין, בד' אתוון דניצוצין, נפיק מעדן, אתר דזהרא נקודה לעילא.
וההוא נקודה אתנהיר, ואתעביד עדן לאנהרא. ולא אית מאן דשליט למחמי ולמנדע להאי נקודה, בר ההוא נהירו דאתפשט מניה, דסגדין לקמיה אינון צדיקיא דבגנתא דעדן, כמה דאתמר. והאי נקודה תתאה, איהי גנתא לגבי עדן עלאה, אתר דלא אתייהיב למנדע ולאסתכלא.
על כל דא כתיב, עין לא ראתה אלהים זולתך. שמא דא אתפרש, אלהים זולתך, דא נקודה תתאה קדישא, דאיהו ידע האי עדן דלתתא, דטמיר בגנתא, ולית אחרא מאן דידע ליה. אלהים זולתך, דא עדן עלאה על כלא, דאיהו רזא דעלמא דאתי, דאיהו ידע לנקודה תתאה, בחד צדיק דנפיק מניה, נהר דרוי ליה, ולית מאן דידע ליה בר איהו, דכתיב אלהים זולתך, דאיהו אחיד לעילא לעילא עד אין סוף.
והאי נהר דנפיק מעדן לתתא, רזא איהו לחכימין, ברזא דכתיב, והשביע בצחצחות נפשך. ומלה דא אתפרש לעילא ותתא. נשמתא דנפקא מהאי עלמא דחשוכא, איהי תאיבת למחמי בנהירו דעלמא עלאה, כהאי בר נש דתאיב למשתי בתאיבו למיא, הכי כל חד וחד, איהו צחצחות, כמה דאת אמר, צחה צמא. צמא, מאינון צחות דנהורין דגנתא ורקיעא והיכלין דגנתא.
וההוא נהר דנפיק מעדן, כל אינון נשמתין בלבושי יקר, יתבין על ההוא נהר, ואלמלא ההוא לבושא, לא יכלין למסבל. וכדין מתיישבן, ורוון באינון צחות, ויכלי למסבל. וההוא נהר איהו תקונא דנשמתין, לאתיישבא, ולאתזנא ולאתהנאה, מאינון צחות ונשמתין אתתקנן על ההוא נהר, ומתיישבן ביה.
ההוא נהר עלאה דלעילא, אפיק נשמתין, ופרחין מניה, לגו גנתא, דהאי נהר דלתתא בגנתא דארעא, אתקין נשמתין, לאתתקנא לאתיישבא, באינון צחות. כגוונא דא בהאי עלמא לבר, בריחא דמייא מתיישבא נפשא לאתנהרא, דהא מעיקרא כגוונא דא נפקא. ובגין דמתתקנין נשמתין על ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן, יכלין לאתיישבא באינון צחות עלאין, ולסלקא לעילא. בההוא פתחא דאמצעיתא דרקיעא וחד עמודא דקאים באמצעות גנתא דקאמרן.
בההוא עמודא סלקין לעילא, בגו ההוא פתחא דרקיעא, וביה סחרניה, אית ביה ענן ועשן ונגה. ואע"ג דאוקמוה להאי קרא, אבל ענן ועשן אלין מלבר, ונגה מלגו. ודא איהו לחפייא על אינון דסלקין לעילא, דלא יתחזון מקמי אינון דיתבין לתתא.
והא הכא רזא דרזין, כד האי נקודה בעא לאתתקנא בתקונוי, ולאתקשטא, בשבתי ובזמני ובחגי, משדר ארבע אנפין דנשר, וקיימין על היכלא דאקרי דרור, והיינו מר דרור. ובגין דא בשתא דיובלא, בעינן לאכרזא דרור, כד"א וקראתם דרור. ואינון ארבע אנפין יהבין קלא, ולית מאן דישמע ליה, בר אינון נשמתין דאתחזון לסלקא, ואינון מתכנשין תמן, ונטלי לון אלין ד' אנפין, ואעלין לון לגו, בההוא עמודא דקיימא באמצעיתא.
ובההיא שעתא סלקא ההוא עמודא, עננא ואשא ותננא, ונגה מלגו. ואלין תרין אקרון, מכון הר ציון ומקראיה. מכון הר ציון, דא איהו תקונא דלעילא, כד נקודה תתאה מתקשטא, ואינון מקראיה דההיא נקודה לאתקשטא.
כיון דסלקין אלין נשמתין עד ההוא פתחא דרקיעא, כדין, ההוא רקיעא סחרא סחרני דגנתא, תלת זמנין. ומקל נעימו דסחרא ההוא רקיעא, נפקין כל אינון נשמתין ושמעין ההוא נעימו דההוא רקיעא, וחמאן ההוא עמודא, דסלקא אשא ועננא ותננא ונגה דלהיט, וסגדין כלהו. כדין נשמתין סלקין בההוא פתחא, עד דסלקין לגו עגולא, דסחרא בההיא נקודה. כדין חמאן מה דחמאן. ומגו נהירו וחדוותא מההוא דחמאן, סלקין ונחתין קרבין ורחקין.
ואיהי תאיבא לגבייהו, ומתקשטא בנהירו. כדין אלביש קנאה חד צדיק עלאה, ואסתכל בנהורא ושפירו דהאי נקודה, ובתקונהא, ואחיד בה, וסליק לה לגביה, ונהיר נהורא בנהורא, והוו חד. כל חילא דשמייא פתחי בההיא שעתא ואמרי, זכאין אתון צדיקייא, נטרי אורייתא, זכאין אינון דמשתדלין באורייתא, דהא חדוותא דמאריכון הוי בכו, דהא עטרא דמאריכון, מתעטר בכון.
כדין כיון דנהרין נהורא בנהורא, תרין נהורין מתחברן כחדא, ונהרין. לבתר אינון גוונין נחתין, ואסתכלן לאשתעשעא באינון נשמתין דצדיקייא, ומתקני לון לעטרא לעילא. ועל דא אתמר, עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו.
פתח ר"ש ואמר, כתיב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה. האי קרא אוקמוה, אבל אית רקיע ואית רקיע, רקיע דלתתא איהו קיימא על גבי ד' חיוון. ומתמן אתפשט ושארי דיוקנא דחד נוקבא, דאחורי דכורא, ודא איהו רזא דכתיב, וראית את אחורי. כד"א, אחור וקדם צרתני. וכתיב ויקח אחת מצלעותיו.
רקיע דלעילא איהו קיימא על גבי חיוון עלאין, ומתמן אתפשט ושארי דיוקנא דחד דכורא, דאיהו רזא עלאה. והני תרין רקיעין, חד אקרי קצה השמים. וחד אקרי מקצה השמים. דכתיב ולמקצה השמים ועד קצה השמים. ראשי החיה דלתתא אינון ארבע חיוון, דאינון נהורין עלאין, על אינון ארבע אתוון רשימין, די בגו אינון ארבע פתחין, דבגנתא דעדן.
ואף ע"ג דאמרן עדן דלתתא בארעא, הכי הוא ודאי. אבל כלא רזא עלאה איהו, כמה דאתמר דהאי נקודה דקאמרן, כמה דאית לה חולקא לעילא, הכי נמי אית לה חולקא לתתא בארעא. והאי גנתא לתתא, איהו חולקא דההיא נקודה לאשתעשעא ברוחי דצדיקייא בארעא, ואתהני בכל סטרין לעילא ותתא. לעילא בצדיק. לתתא בההוא איבא דצדיק, ולא אשתכח שעשועא עילא ותתא אלא בצדיק. והאי גנתא איהו, מההיא נקודה דאקרי עדן.
אינון ראשי החיה, אלין ארבע רישי אנפין. חד אריה, דכתיב ופני אריה אל הימין. וחד שור, דכתיב ופני שור מהשמאל. וחד נשר, דכתיב ופני נשר לארבעתן. אדם כללא דכלא, דכתיב ודמות פניהם פני אדם. ואלין ארבע רישי חיוון דנטלין לה לכורסייא קדישא, ומגו מטולא דילהון זעין. ומההוא זיעא דמטולא דילהון, אתעביד ההוא נהר די נור. דכתיב, נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשונה.
ונשמתין כד סלקין, אתסחיין בההוא נהר די נור, וסלקין לקורבנא ולא אתוקדן, אלא אתסחיין. תא חזי מסלמנדרא, דעבדין מנה לבושא. ומגו דאיהי מנורא, לא אתסחייא ההוא לבושא, אלא בנורא, אשא אכיל זוהמא דביה, ואתסחי ההוא לבושא. הכי נמי נשמתא די נור דאתנטילת מגו כורסייא קדישא. דכתיב בה כרסיה שביבין די נור. בזמנא דבעייא לאתסחייא מההוא זוהמא דבה, אתעברת בנורא ואתסחייא. ונורא אכלא כל ההוא זוהמא די בנשמתא. ונשמתא אתסחייא ואתלבנת.
ואי תימא אי הכי עונשא לית לה לנשמתא בהאי. תא חזי, ווי לנשמתא דסבלת אשא נוכראה, ואע"ג דאיהי אתלבנא. אבל כד זוהמא איהו סגי עלה, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא, בגין דההוא זוהמא בתרי זמני אתלבנת בנורא.
זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא, אזלא נשמתא, ונטלי לה, ואעלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם, ואמאי אקרי בן הנם. אלא אתר חד איהו בגיהנם, דתמן אתצריפו נשמתין, בצרופא, לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן. תרין מלאכין שליחן זמינין בגנתא דעדן, וקיימין לתרעא, וצווחין לגבי אינון ממנן דבההוא אתר דגיהנם, בגין לקבלא ההיא נשמתא.
וההיא נשמתא עד לא אתלבנת בנורא, אינון שליחן צווחין לגבייהו, ואמרי הנם. ובזמנא דהיא אתלבנת, אינון ממנן נפקין עמה מההוא אתר, וזמיני לה לגבי פתחא דגנתא דעדן, דתמן אינון שליחן ואמרי לון הנם. הא אינון נשמתין דהא אתלבנו, כדין אעלין לההיא נשמתא בגנתא דעדן.
וכמה איהי תבירא מגו ההוא תבירו דאתלבנותא דגיהנם. דההוא תבירו דאשא תתאה. ואע"ג דנחית מלעילא, אבל כיון דמטא לארעא לתתא, איהו אשא דלא דקיק, ונשמתא אתענשא ביה, ואתברת. כדין קב"ה אפיק שמשא דנהיר מאינון ארבע פתחין דנהרין ברקיעא דעל גנתא, ומטא לההיא נשמתא ואתסיאת. הה"ד וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
זמנא תניינא, לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא, כל ההוא זמנא דיתבא ועד כען לא אתפרשת מאינון מלין דחיזו דהאי עלמא מכל וכל. וכד סלקין לה לעילא, אצטריך לאתפרשא, מכל חיזו ומכל מלין דלתתא. ואעברו לה בההוא נהר די נור, כדין נשמתא אתלבנת ביה מכל וכל. ונפקת ואתחזיאת קמי מארי דעלמא ברירא מכל סטרין. כיון דאסתכלת בההוא נהורא אתסיאת ואשתלימת מכלא. וכדין קיימין אינון נשמתין בלבושין, מתעטרין קמי מאריהון. זכאה חולקיהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי.
ואינון נשמתין דבגנתא דעדן דלתתא, שטאן בכל רישי ירחי ושבתי, וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלם. דתמן כמה ממנן ורתיכין דנטרי אינון חומות. דכתיב, על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים. וסלקין עד ההוא אתר, ולא עאלין לגו, עד דאתלבנן. ותמן סגדין, וחדאן מההוא נהירו, ותייבין לגו גנתא.
נפקין מתמן ושטאן בעלמא, וחמאן באינון גופין דחייביא, בההוא עונשא דילהון, דכתיב, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר. מאי לכל בשר. לאינון שאר גופין דבסחרנייהו, והא אוקמוה. ולבתר משטטי ומסתכלן באינון מאריהון דכאבין, ובני מרעין, ואינון דסבלין על יחודא דמאריהון, ותבין ואמרין ליה למשיחא.
בשעתא דאמרין ליה למשיחא צערא דישראל בגלותהון, ואינון חייביא די בהון, דלא מסתכלי למנדע למאריהון, ארים קלא ובכי, על אינון חייבין דבהו. הה"ד, והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו תייבין אינון נשמתין וקיימין באתרייהו.
בגנתא דעדן אית היכלא חדא, דאקרי היכלא דבני מרעין. כדין משיח עאל בההוא היכלא, וקרי לכל מרעין וכל כאבין, כל יסוריהון דישראל, דייתון עליה, וכלהו אתיין עליה. ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל, ונטיל עליה, לא הוי בר נש דיכיל למסבל יסוריהון דישראל, על עונשי דאורייתא. הה"ד אכן חליינו הוא נשא וגו'. כגוונא דא רבי אלעזר בארעא.
בגין דלית חושבנא, לאינון יסורין דקיימין עליה דב"נ בכל יומא, על עונשי דאורייתא, וכלהו נחתו לעלמא, בשעתא דאתיהיבת אורייתא. וכד הוו ישראל בארעא קדישא, באינון פולחנין וקרבנין דהוו עבדי, הוו מסלקין כל אינון מרעין ויסורין מעלמא. השתא משיח מסלק לון מבני עלמא, עד דנפיק בר נש מהאי עלמא, ומקבל עונשיה, כמה דאתמר. כד אינון חובין יתיר דעיילין לון לגו בגו גהינם, באינון מדורין תתאין אחרנין, ומקבלין עונשא סגי מסגיאות זוהמא די בנשמתא, כדין אדליקו נורא יתיר, למיכל ההוא זוהמא.
זכאין אינון דנטרי פקודי אורייתא. ההיא נקודה קדישא, דאיהי בעיא לאשתעשעא לעילא ולתתא ברוחיהון דצדיקייא, כמה דאתמר. כד ההיא נקודה בעא לאשתעשעא לתתא ברוחיהון דצדיקייא, כאמא דחדאת על בנהא, ואשתעשעא בהון, ה"נ בפלגות ליליא איהי נחתא ואשתעשעא בהו.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
47
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויקהל כ״ד
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
