רקיע דקאמרן דקיימא על גנתא, איהי קיימא על ד' רישי חיוון, ואינון ד' אתוון דקאמרן, אינון רזא דד' חיון. והאי רקיעא קיימא עלייהו, כמה דאתמר. רקיע דההיא נקודה, קיימא לעילא, על אינון ד' חיוון עלאין דקאמרן, וההוא רקיעא איהו אתרקם בגוונין קדישין.
בהאי רקיע אסתכלן ארבע חיוון, וכל אינון חיילין לתתא. כד האי רקיע אנהיר בגוונוי ונציץ, כדין ידעין כל אינון רתיכין, וכל אינון חיילין ומשיריין, דהא טרפא דילהון אזדמן. רקיעא דא מרקמא בכל גוונין קדישין, ביה קיימין ארבע פתחין רשימין, בארבע אתוון מנצצן.
פתחא חדא רשימא לסטר מזרח, וביה קיימא בההוא פתחא את חד, וההוא את איהו א', ודא נציץ וסליק ונחית בהאי פתחא. פתחא דא נהיר ונציץ מנציצו עלאה. והאי את נציץ ובליט בגויה, ואיהי נחתא וסלקא, ואתרשים בההוא פתחא.
פתחא תניינא, רשימא לסטר צפון, וביה קיימא את חד, ואיהי את ד'. ודא קיימא ונצצא, סלקא ונחתא, ולהטא בההוא פתחא. לזמנין נציץ בנציצו, ולזמנין אתטמר ההוא נהורא, ולא נהיר. ועל דא, את דא לא קיימא בקיומא תדיר, ואת דא אתרשים בההוא פתחא.
פתחא תליתאה, איהו פתחא דקיימא לסטר מערב, וביה קיימא את חד, דאתרשים ואתנהיר בההוא פתחא. ודא איהו את נ', והאי את נציץ בנציצו בההוא פתחא.
פתחא רביעאה, דא איהו פתחא דקיימא לסטר דרום, וביה קיימא רשימו דחד נקודה תתאה זעירא, דאתחזי ולא אתחזי, ודא איהי את י', ואלין ארבע אתוון לארבע סטרין, נצצין בההוא רקיע, באינון פתחין.
בהאי רקיע רשימין אתוון אחרנין, בכתרין על רישייהו. ואינון עשרין ותרין אתוון, מתעטרן בכתרין. רקיעא דא נטיל וסחרא על גבי חיוון, ברשימו דאתוון, רזא דחושבן דיחודא, ברזא דצרופא חדא ואינון: א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.
אלין אתוון סחרן בההוא רקיע, ברזא דאתוון אחרנין, עלאין קדישין סתימין. ואינון אתוון אחרנין סתימין, סחרין לההוא רקיע, וכדין אתחזיין אלין אתוון בגלגולא, דאינון א"ט ב"ח, ורשימין בהאי רקיעא.
בשעתא דאתנהיר האי רקיעא, אתנהרן ביה ארבע רזין דשמהן קדישין, ואינון צרופא בצרופין דתלתין ותרין שבילין. כדין נחית טלא מהאי רקיעא, באינון אתוון דרזא דשמא קדישא, ואתזנו כל אינון רתיכין, וכל אינון חיילין ומשיריין קדישין, ונטלי כלהו בחדוה.
בשעתא דדינא תלייא, אלין אתוון אתטמרו, ואתגניזו ד' גו ד', ואינון ט"ח ז"ו. בשעתא דאלין אתגניזו ואתטמרו, כדין קלא דסטר צפון אתער, וידעי דדינא שרייא על עלמא. ובהאי רקיעא אתרשים גוונא חדא, דכליל כל גוונין.
כד נטיל האי רקיעא מסטרא דמזרח, אינון ארבע רישין דקאמרן, בארבע אתוון, נטלין כלהו במטלנין, וסלקי בסליקו לעילא. וכד אינון נטלין וסלקין לעילא, אסתלקת מאן דאסתלקת. ואתוון אתהדרו ואתחזיין בשלימו, ברזא קדמאה, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, ואתרקם ההוא רקיעא, כדין אתנהיר בנהירו.
וכד האי רקיעא אתנהיר כמלקדמין, באלין אתוון, כולהו אתהדרו ושאגי למטרף טרפא ומזונא. כיון דאינון שאגי וסלקין קלא, ההוא קלא אשתמע לעילא לעילא, וכדין נטלא ברכאן וקדושן, מאן דנטלא.
סחרן אתוון ומתגלגלן, וסחרן ההוא רקיעא, וקיימן אינון אתוון לסטר דרום. כיון דקיימין אינון אתוון לסטר דרום, סלקין ונצצן בנציצו ולהטין. כדין באמצעיתא דההוא רקיעא, רשימו חד אתרשים, וההוא רשימו איהו את חד, ואיהו י'. כיון דאת דא אתרשים ואתחזייא, כדין להטין אבתריה, תלת אתוון אחרנין, ואינון הו"ה.
אלין אתוון מנצצן באמצעו דהאי רקיעא, סלקין ונחתין, מלהטין בתריסר להטין. כדין לבתר דאלין תריסר זמנין מלהטן, נחתא מאן דנחתא, ואתכלילת באינון אתוון, ואתעטרת בהו, ולא אתיידעת. כדין, כלהו חיילין, וכלהו משיריין, בחידו. וסלקין שירין ותושבחן.
רקיעא דא נטלא תניינות, וסחרא ומתגלגלא, ואינון אתוון קדמאי דקאמרן, דאינון א"ט ב"ח, כלהו אתכלילו באינון אתוון עלאין, רזא דשמא קדישא דקאמרן, וסחרן ההוא רקיעא, וקיימין אינון אתוון דהוו באמצעיתא רזא דשמא קדישא, כלהו אתרשימו לסטר צפון, ואתרשימו ולא אתרשימו. לית מאן דיסתכל בההוא סטרא, כלהו אתחפיין, ואמרי בקל נעימו ברוך כבוד יי' ממקומו. אתחפיין מסטרא דצפון ואמרין דא אתחפיין מכל סטרין ואמרין דא.
רקיעא דא סחרא כמלקדמין, ואתגלגלא מסטרא לסטרא. כדין קל נעימו דמשיריין סגיאין בסטרא דא, וקל נעימו דמשיריין סגיאין בסטרא דא, וכן לד' סטרין. בההיא שעתא ההוא רקיעא אתנהיר בנהירו אחרא, יתיר מכמה דהוה, וקיימא בנהירו בגוון אחרא, כלילא בכל גוונין.
ואלין אתוון דקאמרן, סלקין לעילא בההוא רקיעא, ומקבלין לאת חד דאיהי עלאה, דקא מתחברא בשמא דא, דאלין אתוון. בגין דאע"ג דאלין אתוון דשמא קדישא, האי איהו שמא דאתכליל לתתא, בגין דרזא דא אתכליל לעילא, ואתכליל לתתא, וכד אתכליל לתתא, אלין אתוון סלקין לקבלה לאת חד דהא מההוא את אתזנו אלין אתוון לתתא, וההוא את איהו ו'. ונחית ואתחברו אלין אתוון. בההוא את, וכדין כלהו בעטורא חדא, ואתעביד שמא שלים.
לתתא, שמא שלים ולא שלים. שמא שלים בחמש אתוון איהו, וידו"ד. רזא דכר ונוקבא ברמיזו. שמא שלים בתשע אתוון, אינון ידו"ד אלהים. דא איהו שמא שלים מכלא. שמא אחרא איהו ברמיזו, ואיהו בחמש כדקאמרן. אבל דא איהו שלים בכלא.
כיון דמתחברן אלין אתוון, ההוא רקיעא אנהיר בתלתין ותרין נהורין, כדין כלא איהו בחדווה, כלא קאים ברזא חדא עילא ותתא. כל אינון רתיכין, וכל אינון משיריין, כלהו קיימין ברזא דשלימו. וכל דרגין מתקנן על אתרייהו, כל חד וחד כדקא יאות.
בהאי רקיעא קאים לסטר צפון, חד שלהובא נהיר, דלא שכיך תדיר, ואיהו רשים באתוון אחרנין, לימין, ואינון עשר שמהן, וסלקין לשבעין שמהן, וכלהו רשימין בהאי רקיעא, ונהרין כלהו כחדא.
מהאי רקיעא, נטלין כל אינון רקיעין דלתתא, דלסטר קדושה, עד דמטו לאינון רקיעין אחרנין דלסטר אחרא, ואלין אקרון יריעות עזים, כד"א ויעש יריעות עזים לאהל על המשכן.
בגין דאית יריעות ואית יריעות, יריעות המשכן, אינון יריעות דאקרון רקיעי חיוון דמשכנא קדישא. יריעות עזים. אינון רקיעין אחרנין דסטרא אחרא. אלין רקיעין ברזא דרתיכין דרוחין קדישין. ואלין רקיעין דלבר, דקיימין במלין דעלמא, ואינון סטרין דתיובתין, ועובדין דגופא. ואלין חפיין על אינון רקיעין דלגו, כקליפה על מוחא. רקיעין דלגו אינון ההוא קלישו, דקיימא על מוחא, ואלין אקרון שמים ליי'. לשמא חדא דא דלתתא.
רקיעין אחרנין לעילא, ואינון רקיעין פנימאין, דאקרון רקיעי החיות, דאינון רזא דשמא קדישא, ברזא דחיוון רברבן עלאין, ואלין אינון רזין דאתוון עלאין, ברזי דאורייתא, כללא דעשרין ותרין אתוון, מחקקן רשימין, דנפקי מגו רקיעא עלאה תמינאה. דאיהו רקיע דעל גבי חיוון עלאין, והאי איהו דלית ליה חיזו. האי איהו טמיר וגניז, לית ביה גוון.
כל גוונין מניה נפקי. ביה לית גוון, לא אתחזי, ולא אתגלייא, האי איהו דאפיק כל נהורין. ביה לא אתחזי, לא נהירו, ולא חשוך, ולא גוון כלל, בר נשמתין דצדיקייא, דחמאן מגו רקיעא תתאה, כמבתר כותלא, נהירו דאפיק ונהיר האי רקיעא עלאה, וההוא נהירו דלא פסק, לית מאן דידע ליה, לית מאן דקאים ביה.
מתחות דא, כל אינון רקיעין אתכלילו בשמא דא אקרי שמים ואלין אקרון השמים אינון דשמא עלאה אקרי בהון, אינון דשמא קדישא אתעטר בהון. וע"ד כתיב, השמים שמים ליי', לההוא גניזו דרקיעא עלאה, דקאים עלייהו.
עד הכא רמז לשמא קדישא, דקב"ה אקרי בשמהן. מכאן ולהלאה, לית חכים בסכלתנו, דיכיל למנדע ולאתדבקא כלל. בר נהירו חד זעיר בלא קיומא, לאתיישבא ביה. זכאה חולקיה מאן דעאל ונפק, וידע לאסתכלא ברזין דמאריה, ולאתדבקא ביה.
ברזין אלין יכיל בר נש לאתדבקא במאריה, למנדע שלימו דחכמה ברזא עלאה, כד פלח למאריה בצלותא, ברעותא, בכוון לבא, אדבק רעותיה כנורא בגחלתא, לייחדא אינון רקיעין תתאין דסטרא דקדושה, לאעטרא לון בשמא חדא תתאה. ומתמן ולהלאה לייחדא אינון רקיעין עלאין פנימאין, למהוי כלהו חד, בההוא רקיעא עלאה דקיימא עלייהו.
ובעוד דפומיה ושפוותיה מרחשן, לביה יכוון, ורעותיה יסתלק לעילא לעילא, לייחדא כלא ברזא דרזין, דתמן תקיעו דכל רעותין ומחשבין ברזא דקיימא באין סוף, ולכוונא בהאי בכל צלותא וצלותא, בכל יומא ויומא לאעטרא כל יומוי, ברזא דיומין עלאין בפולחניה.
בליליא ישוי רעותיה, דהא אתפטר מעלמא דא, ונשמתיה נפקת מניה, ויהדר לה למארי דכלא, בגין דכל ליליא וליליא, ההיא נקודה קיימא, לאכללא בגווה אינון נשמתין דצדיקייא.
רזא דרזין למנדע לאינון חכימי לבא. רקיעא דא תתאה, ברזא דההיא נקודה קיימא, כמה דאמרן. ההוא רקיעא איהו כליל מעילא ומתתא, ויסודא דיליה לתתא כהאי שרגא דסלקא נהורא אוכמא, לאתאחדא בנהורא חוורא, ויסודא דילה איהו לתתא, בההיא פתילה במשחא. אוף הכי לתתא, ההיא נקודה. ביממא אתכלילת מלעילא, ובליליא אתכלילת מתתא, באינון נשמתין דצדיקייא.
וכל מלין דעלמא, אהדרו כלהו, לעקרא ויסודא ושרשא, דנפקו מניה. וכמה לילוון זמינין לנטלא כל חד וחד מה דאתחזי ליה. כד"א אף לילות יסרוני כליותי. נפשא אזלת ושטאת, ותבת לההוא עקרא דאתחזי לה. גופא קאים שכיך כאבנא, ואהדר לההוא אתר דאתחזי ליה, למשרי עלוי, ובגין כך תב גופא לסטריה, ונפשא לסטרה.
גופא שרי עלוי רזא דסטרא אחרא, ובגין כך אסתאבו ידוי, ובעי לאסחאה לון. כמה דאוקימנא, דהא בליליא כלא תב לאתריה, ונשמתהון דצדיקייא סלקין ואתהדרן לאתרייהו, ואתעטרת בהו מה דאתעטרת, ואתכלילת מכל סטרין, כדין סלקא יקרא דקב"ה ואתעטר מכלא.
בליליא שלטאן ממנן דאתפקדו על אינון נשמתין דצדיקייא, לסלקא לון לעילא, ולקרבא לון קרבן נייחא לגבי מאריהון. ההוא ממנא דאתפקד על כל אינון משיריין, סורי"א שמיה רב ממנא. כיון דנשמתא סלקא בכל אינון רקיעין, כדין מקרבין לה לגביה, וארח בה כמה דאת אמר, והריחו ביראת יי'. כמה דזמין מלכא משיחא למעבד בעלמא, ועל ידיה אעברו כלהו בפקדונא על ידיה, לאתקרבא להלאה.
וכלהו נשמתין כד אתקריבו לההוא אתר דאתקריבו, ואתחזון תמן, דא איהו רזא, כלהו נשמתין אתכלילו בההיא נקודה, ונטלא לון זמנא חדא, כמאן דבלע בליעו דמלה, ואתעברא כאתתא דמתעברא. רזא דא למארי מדין. כד האי נקודה אתעברת, כאתתא דמתעברא, אתהני מההיא הנאותא, דאתכלילת נשמתא מהאי עלמא, באינון עובדין, ובההיא אורייתא דאשתדלת בה ביממא. ונטלא ההוא רעו דהאי עלמא, וביה אתהני בחדוה, ואתכלילת מכל סטרין.
לבתר אפיקת לון לבר, ואולידת לון כמלקדמין, ונשמתא איהי חדתא השתא כמלקדמין, ורזא דא חדשים לבקרים. חדשים ודאי כמה דאתמר. מה טעם אינון חדשים. בגין רזא דכתיב, רבה אמונתך. רבה ודאי, דיכלא לאכללא לון, ולאעלא לון לגווה, ואפיקת לון ואינון חדתין. ועל דא נקטא אחרנין מלעילא ביממא. זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
אדהכי נהר יממא, אמר רבי אבא, נקום ונהך, ונודה לרבון עלמא. קמו ואזלו, וצלו, ולבתר אהדרו חברייא לגביה, אמרו ליה, מאן דשרי, לסיים שבחא. זכאה חולקנא באורחא דא, דכל האי זכינא לאעטרא ליה לקודשא ב"ה, ברזין דחכמתא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
36
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויקהל כ״ה
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
