הכא אית לן סמך עלמא, על עובדין דבני נשא בהאי עלמא. יונה דנחת לספינה, דא איהי נשמתא דבר נש, דנחתא להאי עלמא למהוי בגופא דב"נ. אמאי אתקרי יונה. בגין דכיון דאשתתפת בגופא, כדין איהי יונה בהאי עלמא. כמה דאתמר, ולא תונו איש את עמיתו. וכדין בר נש אזיל בהאי עלמא, כספינה בגו ימא רבא, דחשיבת לאתברא, כד"א והאניה חשבה להשבר.
ובר נש כד איהו בהאי עלמא חטי, וחשיב דערק מקמי מאריה. ולא אשגח בההוא עלמא. וכדין אטיל קודשא בריך הוא רוח סערה תקיפא. דא איהי גזירת דינא, דקיימא תדיר קמי קב"ה. ובעאת דינא דבר נש מקמיה, ודא איהו דקא מטי לספינה, ואדכר חובוי דבר נש לאתפסא ליה.
כיון דאתפס בר נש על ידא דההיא סערה בבי מרעיה, מה כתיב ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם. אע"ג דבר נש בבי מרעיה, נשמתא לא אתערת לאתבא קמי מאריה, למפרק חובוי. מה כתיב, ויקרב אליו רב החובל. מאן רב החובל. דא יצר טוב, דאיהו מנהיג כלא. ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך וגו'. לאו שעתא הוא למדמך, דהא סלקין לך לדינא, על כל מה דעבדת בהאי עלמא, תוב מחובך.
אסתכל במלין אלין, ותוב למארך. מה מלאכתך דאת עסקת בה בהאי עלמא, ואודי עלה קמי מארך. ומאין תבא, אסתכל מאין באת, מטפה סרוחה, ולא תתגאי קמיה. מה ארצך, אסתכל דהא מארעא אתבריאת, ולארעא תיתוב. ואי מזה עם אתה, אסתכל אי אית לך זכו דאבהן, דיגין עלך.
כיון דסלקין ליה לדינא, בבי דינא דלעילא, ההיא סערה, דאיהי גזרת דינא, דסעיר עליה דבר נש, תבעת מן מלכא למידן אינון תפיסין דמלכא, וכלהו אתיין חד חד קמיה. ביה שעתא אתקריבו בי דינא. אית מנהון דפתחי בזכות, ואית מנהון דפתחי בחובה. וגזרת דינא תבעת דינא.
ואי ההוא ב"נ לא זכי בדינא, מה כתיב. ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו. משתדלין אינון דאורו זכותיה לאתבא ליה להאי עלמא, ולא יכלו. מאי טעמא. כי הים הולך וסוער עליהם, גזרה דדינא, אזיל וסעיר בחובוי דב"נ, ואתגבר עלייהו.
כדין נחתין עליה תלת שליחן ממנן, חד, דכתיב כל זכוון, וכל חובין, דעבד בר נש בהאי עלמא. וחד דעביד חושבן יומוי. וחד דהוה אזיל עמיה, כד הוה במעי אמיה. והא אוקימנא דגזרת דינא לא שכיך, עד ההוא זמנא דכתיב, וישאו את יונה. וישאו: כד נטלי ליה מביתיה, לבי קברי.
כדין מכרזי עלוי. אי איהו זכאה, מכרזי עליה ואמרי, הבו יקר לדיוקנא דמלכא, יבא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו. מנ"ל. דכתיב והלך לפניך צדקך כבוד יי' יאספך. ואי חייבא איהי, מכריזי עליה ואמרו, ווי ליה לפלניא. טב ליה דלא יתברי. כדין מה כתיב, ויטלהו אל הים ויעמוד הים מזעפו. כד עאלין ליה לבי קברי דאיהו אתר דדינא. כדין גזרת דינא דהוה סעיר, שכיך מזעפיה. ונונא דבלע ליה, דא איהו קברא.
מה כתיב, ויהי יונה במעי הדג. מעוי דדג, דא איהו בטן שאול. מנלן. דכתיב מבטן שאול שועתי. ואיהו במעי דנונא הוה, וקארי ליה בטן שאול, שלשה ימים ושלשה לילות, אלין תלת יומין, דבר נש בקברא, ואתבקעו מעוי.
לבתר תלתא יומין, ההוא טנופא אתהפך על אנפוי, ואומר לו טול מה דיהבת בי. אכלת ושתית כל יומא, ולא יהבת למסכני, וכל יומך הוו כחגין וכמועדין, ומסכני הוו כפנין, דלא אכלו בהדך, טול מה דיהבת בי. הדא הוא דכתיב וזריתי פרש על פניכם וגו', והא אוקימנא.
לבתר דא, מתלתא יומין ולהלאה, כדין אתדן בר נש מעינוי, מידוי, ומרגלוי, ואוקמוה עד תלתין יומין. כל אינון תלתין יומין, אתדנו נפשא וגופא כחדא. ובגיני כך אשתכח נשמתא לתתא בארעא, דלא סלקת לאתרה. כאתתא דיתבת לבר, כל יומי מסאבותא. לבתר, נשמתא סלקא, וגופא אתבלי בארעא. עד ההוא זמנא דיתער קודשא בריך הוא למיתייא.
וזמינא קלא חדא לאתערא בבי קברי, ויימא, הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל. אימתי יהא דא. בזמנא דיתעבר מלאך המות מעלמא, דכתיב בלע המות לנצח וגו'. כיון דבלע המות לנצח, לבתר, ומחה יי' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ. כדין כתיב, ויאמר יי' לדג ויקא את יונה אל היבשה.
כיון דאתער ההוא קלא ביני קברי, כדין כל קברייא יקיאו לאינון מתייא דבהון לבר. הה"ד וארץ רפאים תפיל. מאי תפיל. דיקיא לון לבר. רפאים, מהו רפאים. דקביל. אסוותא כמלקדמין, ואתסיאו גרמין בגרמין. ואלין אקרון רפאים.
ואי תימא, הא כתיב רפאים בל יקומו. אלא ודאי כל עלמא יתסון גרמין בבי קברי, אבל מנהון יקומון, ומנהון לא יקומון. ועל דא כתיב רפאים בל יקומו. זכאה חולקהון דישראל, דכתיב בהו נבלתי יקומון. ובהאי נונא, אשכחנא מלין לאסוותא, דכל עלמא.
האי נונא כיון דבלע ליונה מית. וביה הוה יונה תלתא יומין, לבתר אתקיים כמלקדמין, ואקי ליונה לבר, והא אוקמוה, דכתיב ויתפלל יונה אל יי' אלהיו ממעי הדגה. כתיב הכא הדגה, וכתיב התם והדגה אשר ביאור מתה, והא אוקמוה. כגוונא דא, זמינת ארעא דישראל לאתערא בקדמיתא, ולבתר וארץ רפאים תפיל.
והא אוקימנא, דשבעה דינין יחלפון עליה דבר נש, כד נפיק מהאי עלמא. חד, ההוא דינא עלאה, כד נפיק רוחא מן גופא. ב', כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה ומכרזי עלוי. ג', כד עייל לקברא. ד', דינא דקברא. ה', דינא דתולעתא. ו', דינא דגיהנם. ז', דינא דרוחא דאזלא ושאטת בעלמא, ולא אשכחת אתר נייחא, עד דישתלים עובדוי. בג"ד, בעי בר נש לאסתכלא תדיר בעובדוי, ויתוב קמי מריה.
וכד אסתכל דוד מלכא בדינין אלין דבר נש, אקדים ואמר ברכי נפשי את יי', עד לא תפוק מן עלמא, בעוד דאנת אשתכחת עם גופא. וכל קרבי את שם קדשו, אינון שייפא גופא, דמשתתפי כחדא ברוחא. השתא דתשתכחון עמה, אקדימו לברכא שמא קדישא, עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא, ולאתבא בתיובתא, ועל דא אמר ברכי נפשי את יי' הללויה. אתו אינון חברייא ונשקו רישיה.
רבי חייא פתח ואמר, קחו מאתכם תרומה ליי'. ת"ח קב"ה כד ברא עלמא, לא ברא ליה, אלא בגין דייתון ישראל, ויקבלון אורייתא. באורייתא אתברי עלמא, ועל אורייתא קיימא. הדא הוא דכתיב, אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. אורייתא איהי ארכא דחיי בהאי עלמא, וארכא דחיי בעלמא דאתי.
וכל מאן דאשתדל באורייתא, כאלו אשתדל בהיכליה דקב"ה. דהיכלא עלאה דקב"ה, אורייתא איהי. וכד בר נש עסיק באורייתא, קב"ה קאים תמן, ואצית לקליה, כמה דכתיב, ויקשב יי' וישמע וגו'. ואשתזיב ב"נ מתלת דינין: מדינא דהאי עלמא. ומדינא דמלאך המות, דלא יכיל לשלטאה עליה. ומדינא דגיהנם.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
19
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויקהל ז׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
