Zohar, Vayechi 21:1
אמר ליה אבא, כמה זמנא יהיבו לי בהאי עלמא, א"ל לית לי רשותא, ולא מודעי ליה לבר נש, אבל בהלולא רבא דר' שמעון, תהא מתקן פתוריה, כד"א צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו.
אמר ליה אבא, כמה זמנא יהיבו לי בהאי עלמא, א"ל לית לי רשותא, ולא מודעי ליה לבר נש, אבל בהלולא רבא דר' שמעון, תהא מתקן פתוריה, כד"א צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו.
אדהכי אתער רבי יצחק, והוה חייך, ואנפוי נהירין, חמא רבי שמעון, ואסתכל באנפוי, א"ל מלה חדתא שמעתא, אמר ליה ודאי, סח ליה, אשתטח קמיה דרבי שמעון.
תאנא, מההוא יומא, הוה רבי יצחק אחיד לבריה בידיה, ולעי ליה באורייתא, ולא הוה שבקיה. כד הוה עאל קמיה דרבי שמעון, אותביה לבריה לבר, ויתיב קמיה דרבי שמעון, והוה קרי קמיה ה' עשקה לי ערבני.
תנא, בההוא יומא תקיפא ודחילו דבר נש, כד מטי זמניה לאסתלקא מעלמא, ארבע סטרין דעלמא קיימין בדינא תקיפא, ומתערין דינין מארבע סטרי עלמא. וארבע קשורין נצאן, וקטטותא אשתכח בינייהו, ובעיין לאתפרשא כל חד לסטרוי.
כרוזא נפיק ומכרזא בההוא עלמא, ואשתמע במאתן ושבעין עלמין, אי זכאה הוא, כלהו עלמין חדאן לקדמותיה, ואי לאו ווי לההוא בר נש, ולחולקיה.
תנא, בההוא זמנא דכרוזא כריז, כדין נפק חד שלהובא מסטר צפון, ואזלא ואתוקד בנהר דינור, ומתפרשא לארבע סטרי עלמא, ואוקיד נשמתהון דחייביא.
ונפק ההוא שלהובא, וסלקא ונחתא בעלמא, וההוא שלהובא מטא בגדפוי דתרנגולא אוכמא, ובטש בגדפוי, וקרי, בפתחא בין תרעי.
זמנא קדמאה קרי ואמר, הנה יום ה' בא בוער כתנור וגו'. זמנא תניינא קרי ואמר, כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו. וההיא שעתא, יתיב בר נש בעובדוי, דסהדין קמיה, והוא אודי עלייהו. זמנא תליתאה, כד בעיין לאפקא נשמתיה מניה, קרי תרנגולא ואמר, מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה וגו'.
אמר רבי יוסי, תרנגולא אוכמא למאי נפקא. אמר ליה רבי יהודה, כל מה דעבד קב"ה בארעא, כלהו רמיז בחכמה, בר דבני נשא לא ידעי, הה"ד מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, ומשום דאתעבידו בחכמה, כלהו רמיזין בחכמה.
ותרנגולא אוכמא, תנינן, לית דינא שריא, אלא באתר דהוא זיניה, ואוכמא מסטרא דדינא קאתי, ובגין כך, בפלגות ליליא ממש, כד רוחא דסטרא דצפון אתער, חד שלהובא נפיק, ובטש תחות גדפוי דתרנגולא, וקרי. וכ"ש בתרנגולא אוכמא, דאתכוון יתיר מאחרא.
אוף הכא, בשעתא דדינא דבר נש יתער, שארי וקרי ליה, ולית דידע ליה, בר ההוא בר נש דשכיב, דתנינן בשעתא דבר נש שכיב, ודינא שריא עליה, לנפקא מהאי עלמא, אתוסף רוחא עלאה ביה, מה דלא הוה ביומוי, וכיון דשריא עלוי ואתדבק ביה, חמי מה דלא זכה ביומוי, משום דאתוסף ביה ההוא רוחא, וכד אתוסף ביה וחמא, כדין נפיק מהאי עלמא, הה"ד תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון. כדין כתיב, כי לא יראני האדם וחי, בחייהון לא זכאן, במיתתהון זכאן.
תאנא, בשעתא דבר נש מית, אתיהיב ליה רשותא למחמי, וחמי גביה, קריבוי וחברוי מההוא עלמא, ואשתמודע להו, וכלהו גליפין בדיוקניהון, כמה דהוו בהאי עלמא, אי זכאה ההוא בר נש, כלהו חדאן קמיה, ומקדמי ליה שלם.
ואי זכאה לא הוי, לא אשתמודען גביה, בר מאינון חייביא, דטרדין לון בכל יומא בגיהנם, וכלהו עציבין, ופתחין בווי, ומסיימין בווי, וסליק עינוי, וחמא לון כטיסא דמסתלקא מן נורא, אוף הכי הוא פתח ווי.
תניא, בשעתא דנפק נשמתיה דבר נש, אזלין כלהו קריבוי וחברוי דההוא עלמא עם נשמתיה, ומחזיין ליה אתרא דעדונא, ואתרא דעונשא, אי זכאה הוי, חמי דוכתיה, וסליק ויתיב, ואתעדן בעדונא עלאה דההוא עלמא. ואי לא הוי זכאה, אשתארת ההיא נשמתא בהאי עלמא, עד דאטמיר גופא בארעא. כיון דאטמר, כמה גרדינין דנמוסין אחדן ביה, עד דמטא לדומ"ה, ועאלין ליה במדורוי דגיהנם.
אמר ר' יהודה, כל ז' יומין, נשמתא אזלא מביתיה לקבריה, ומקבריה לביתיה, ואתאבלת עלוי דגופא, דכתיב אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל. אזלא ויתבא בביתיה, חמי לכלהו עציבין ומתאבלא.
תנא, בתר ז' יומין, גופא הוי כמה דהוה, ונשמתיה עאלת לדוכתא, עאלת למערתא דכפלתא, חמאת מה דחמאת, ועאלת לאתר דעאלת, עד דמטת לג"ע, וערעת לכרובים, ושנן דחרבא, די בג"ע דלתתא. אי זכאה הוא דתיעול, עאלת.
תאנא, ארבע סמכין זמינין, וחד דיוקנא דגופא בידייהו, מתלבשא ביה בחדוותא ויתיבת בההוא מדורא דג"ע דלתתא, עד זמנא דאתגזר עלה, לבתר כרוזא קרי.
ועמודא דתלת גווני אזדמן, וההוא עמודא אתקרי, מכון הר ציון דכתיב וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן וגו'. סלקא בההוא עמודא, לפתחא דצדק, דציון וירושלם ביה.
אי זכי לסלקא יתיר, טב חולקיה ועדביה, לאתדבקא בגו גופא דמלכא, ואי לא זכי לסלקא יתיר, כתיב והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו, ואי זכי לסלקא יתיר, זכאה הוא, דזכי ליקרא דמלכא, ולאתעדנא בעדונא עלאה, דלעילא מאתר דאקרי שמים, דכתיב אז תתענג על ה', על ה' דייקא. זכאה חולקיה דמאן דזכי לחסד דא, דכתיב כי גדול מעל שמים חסדך.
וכי על השמים הוא, והא כתיב כי גדול עד שמים חסדך. אמר ר' יוסי, אית חסד, ואית חסד, חסד עלאה, וחסד תתאה, חסד עלאה מעל שמים הוא. חסד תתאה, הוא דכתיב, חסדי דוד הנאמנים, ובהני כתיב עד שמים.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
20
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויחי כ״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.