ויקרא לבנו ליוסף, אמר רבי יצחק, וכי שאר שבטין לאו בנוי אינון. אלא אמר רבי אבא, יוסף בנו הוה יתיר מכלהו, דתנינן בשעתא דאנתתיה דפוטיפר דחקת ליה ליוסף, מה כתיב, ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית. האי קרא הכי מבעי ליה, ואין איש בבית מהו מאנשי הבית. אלא לאכללא דיוקנא דיעקב, דהוה תמן, ואשתכח תמן, ובגיני כך מאנשי הבית, אבל איש אחרא הוה תמן. כיון דסליק יוסף עינוי, וחמא דיוקנא דאבוי, יתיב בקיומיה, ותב לאחורא.
ת"ח, מה כתיב, וימאן ויאמר אל אשת אדניו. א"ל קב"ה את אמרת וימאן ויאמר. חייך, וימאן ויאמר אחרא, ייתי לברכא לבנך, ויתברכון ביה, הדא הוא דכתיב וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי.
כיון דאמר ידעתי בני, אמאי אמר ידעתי אחרא. אלא, אמר ידעתי בני, בזמנא דקיימת בגופך דאת ברי, כד חמית דיוקנא דילי, ותבת בקיומך, ובגיני כך כתיב, ידעתי בני, ידעתי, על מה דאמרת דדא הוא בוכרא, גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל, והכא בגין כך כתיב, ויקרא לבנו ליוסף, לבנו ליוסף ממש.
ד"א ויקרא לבנו ליוסף, דבדיוקנא חד הוו מתחזיין, דכל מאן דחמי ליוסף, הוה אסהיד דבריה דיעקב הוה. רבי יוסי אמר, כלא הכי הוא. ועוד דיוסף זן ליה ולבנוי בסבותיה, ובגיני כך בנו ממש, יתיר מכלהו. ויקרא לבנו ליוסף אמאי ליוסף, ולא לאחרא. משום דרשותא הוה בידיה לסלקיה מתמן.
רבי יוסי אמר, כיון דיעקב הוה ידע דבנוי ישתעבדון בגלותא תמן במצרים, אמאי לא אתקבר תמן, בגין דיגין זכותיה על בנוי, אמאי בעא לאסתלקא מתמן, והא כתיב כרחם אב על בנים, אן הוא רחמנותא.
אלא, הכי תאנא, בשעתא דהוה נחית יעקב למצרים, הוה דחיל, הוה אמר, דילמא ח"ו ישתצון בני ביני עממיא, ודילמא קב"ה יסלק שכינתיה מיני כקדמיתא, מה כתיב וירא אלקים אל יעקב וגו'. אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם. ומה דאמרת דילמא אסלק שכינתי מבינך, אנכי ארד עמך מצרימה.
אמר עוד, דחילנא דילמא אתקבר תמן, ולא אזכה עם אבהתי, א"ל ואנכי אעלך גם עלה. אעלך: ממצרים. גם עלה: לאתקבראה בקברא דאבהתך.
בגיני כך, בעא לסלקא גרמיה ממצרים, חד, דלא יעבדון מניה דחלא, דהא חמא דקב"ה זמין לאתפרעא מדחליהון. וחד, דחמא דשכינתא ישוי מדוריה בין בנוי בגלותא, וחד, בגין דיהא גופיה דייר בין גופייהו דאבהתוי לאתכללא בינייהו, ולא יתמני עם חייביא דמצראי.
ותנינן, גופא דיעקב, אתמשיך משופרוי דאדם הראשון, והוה דיוקניה דיעקב, דיוקנא עלאה קדישא, דיוקנא דכורסיא קדישא, ולא בעא לאתקברא ביני חייביא, ורזא דמלה, דבאבהן לית פרודא כלל, ועל דא כתיב ושכבתי עם אבותי.
ויקרא לבנו ליוסף, בנו: בחד דיוקנא דאנפין, בגין דברעותא דרוחא ולבא, אוליד ליה יתיר מכלהו. ת"ח, מה כתיב המעט קחתך את אישי, דכל רעותא דיעקב ברחל הוה, ובגין כך ויקרא לבנו ליוסף.
תאנא, ר' שמעון פתח ואמר, הנסתרות לה' אלקינו וגו'. הנסתרות לה' אלקינו, ת"ח, כמה אית ליה לבר נש, לאזדהרא מחובוי, ולאסתכלא דלא יעבר על רעותיה דמאריה, דתנינן, כל מה דבר נש עביד בהאי עלמא, בספרא כתיבו אינון עובדין, ועאלין בחושבנא קמי מלכא קדישא, וכלא אתגלייא קמיה, הה"ד אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. אי הכי, איך לא יסתמר בר נש מלמיחב קמיה דמאריה, ותנינן, אפילו ההוא מה דחשיב בר נש ואסתלק ברעותיה, כלא אשתכח קמי קודשא בריך הוא, ולא אתאביד מניה.
ת"ח, בההוא ליליא דעאלת לאה לגביה דיעקב, ויהבת ליה אינון סימנין, דיהב יעקב לרחל, סליק ברעותיה דאיהי רחל, ושמש שמושא בה, וההיא טפה קדמיתא דיעקב הות, דכתיב כחי וראשית אוני, וסבר דאיהי רחל. קב"ה דאיהו גלי עמיקתא ומסתרתא, וידע מה בחשוכא, סליק ההוא רעותא לאתריה, ובכירותא דראובן אסתלק ליוסף. מאי טעמא, משום דהא דרחל הות, ההיא טפה קדמיתא דנפקת מיעקב, ובגין דהות דילה, ההוא בכירותא ממש דראובן, ירית יוסף, ורחל ירתה לההוא דילה.
ובגין כך, רזא דמלה, לא אסתלק ראובן בשמא כשאר שבטין, אלא ראובן, כלומר חמו בר: ראו בן סתם, והאי בן לא אתידע שמיה, ועל דא לא קריא לאה בני בהאי שמא, ולא אקרי ראו בני, דהא לאה ידעת עובדא.
ותנינן, גלי קמי קב"ה, דיעקב לאו רעותיה למיחב קמיה בהאי, ולא אסתכל ברעותא באתתא אחרא בההיא שעתא, כשאר חייבי עלמא, ועל כך כתיב ויהיו בני יעקב שנים עשר, דהא בנייהו דשאר חייבי עלמא, דעבדין ההוא עובדא, בשמא אחרא אקרון. והא ידיעא מלה דא לגבי חבריא, ובגיני כך ויקרא לבנו ליוסף, בנו ממש, משירותא וסיומא בנו הוה.
תאנא, א"ר יוסי, במה אומי ליה יעקב ליוסף, דכתיב שים נא ידך תחת ירכי. אלא בההוא את קיימא, דהוה רשים בבשריה, דדא חשיבותא דאבהן יתיר מכלא, והאי ברית, רזא דיוסף איהו.
אר"ש, באברהם וביעקב, כתיב, שים נא ידך תחת ירכי, תחות ירכי, כלומר, בההוא אתר דרמיזא בשמא קדישא, ואפיק זרעא קדישא מהימנא לעלמא. ביצחק לא כתיב, בגין דנפיק מניה עשו.
תו, מ"ט הכא, שים נא ידך תחת ירכי אל נא תקברני במצרים. אלא אמר ליה יעקב ליוסף, בהאי רשימא קדישא אומי לי, דאפיק זרעא קדישא מהימנא לעלמא, ואתנטיר, ולא אסתאב לעלמין, דלא יתקבר בין אינון מסאבין, דלא נטרו ליה לעלמין, דכתיב בהו, אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם.
ואי תימא, הא יוסף דנטיר ליה על כלא, אמאי אתקבר בינייהו. אלא תנינן, כתיב היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר, והא תנינן, דשכינתא לא שריא אלא בארעא דישראל, אמאי הכא שכינתא. אלא על נהר כבר כתיב, וכתיב ותהי עליו שם יד ה'. אוף הכא, יוסף במיא אתרמי ארונא דיליה, אמר קב"ה, אי יוסף אסתלק מהכא, גלותא לא אתקיים, אלא תהא קבורתיה באתר דלא יסתאב, ויסבלון בני ישראל גלותא.
תאנא, אמר רבי יוסי, חמא יעקב, דהא בכלא אתתקן לכרסיא קדישא באבהן, אמר, אי הכי יתקבר, היך גופא דא אחידא באבהתא, ואפילו מערתא דאתקבר תמן אקרי כפילתא, בגין דכל מלה דכפילתא הוא תרין וחד, אוף מערתא תרין וחד.
ות"ח אבהתא זכו לאתקברא תמן, אינון וזווגייהו. יעקב הוא ולאה, מ"ט רחל לא, והא כתיב ורחל עקרה, דאיהי עקרא דביתא. אלא, לאה זכתה ביה, לאפקא שית שבטין, מגזעא קדישא בעלמא יתיר, ובגיני כך, אתייהבת עמיה לזווגא במערתא.
א"ר יהודה לאה כל יומהא, הות בפרשת אורחין קיימא, ובכת בגיניה דיעקב, כד שמעת דאיהו צדיקא, וצלותא אקדמת ליה, והיינו דכתיב ועיני לאה רכות, כמה דאוקימנא, דמקדמת ויתבת בפרשת אורחין למשאל.
רחל לא נפקת לאורחין לעלמא. בגיני כך זכתה לאה לאתקברא עמיה. ורחל קימת קבורתה בפרשת אורחין ואתקברת תמן, הה"ד ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל, מהו עלי. עלי ודאי, כלומר בגיני, בארץ כנען בדרך: בגיני מיתת בדרך, דלא נפקת בגיני לעלמין כאחתה.
בג"כ, לאה דנפקת ובכת בפרשת אורחין בגיניה דיעקב, זכתה לאתקברא עמיה. רחל דלא בעאת למיפק ולמשאל בהדיה, בג"כ קבורתה בפרשת אורחין. ורזא דמלה, הא אוקימנא ואתמר, דא באתגליא, ודא באתכסיא.
ות"ח, דתניא, דמעין סגיאין שדיאת ההיא צדקת לאה, בגין למהוי חולקיה דיעקב, ולא בההוא רשע דעשו, והיינו דתנינן, כל בר נש, דאושיד דמעין קמיה דקב"ה, אע"ג דאתגזר עליה עונשא, יתקרע, ולא יכיל ההוא עונשא לשלטאה ביה. מנלן, מלאה, דהא לאה אתגזר למהוי חולקא דעשו, והיא בבעותא אקדימת ליה ליעקב, ולא אתייהיבת ליה לעשו.
אמר רבי חייא, ושכבתי עם אבותי וגו'. רבי יצחק פתח ואמר, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש. בכמה אתר אתמר דאסתכלנא במלוי דשלמה ואתחזי מלוי סתימין, אבל כלהו מלי דשלמה, כלהו אקרון בחכמתא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
25
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויחי ל׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
