Zohar, Vayechi 43:1
עד דהוו אזלי, חמו לעילא בטורא, טנרא חד, וחד מערתא בגווה. א"ר יהודה, ניהך וניסק לההוא טינרא, דאנא חמי חדא מערתא תמן. סליקו לתמן, וחמו ההיא מערתא. א"ר יוסי, דחילנא, דילמא ההיא מערתא אתר דלחיוון איהו, ולא יפגעו לון הכא.
עד דהוו אזלי, חמו לעילא בטורא, טנרא חד, וחד מערתא בגווה. א"ר יהודה, ניהך וניסק לההוא טינרא, דאנא חמי חדא מערתא תמן. סליקו לתמן, וחמו ההיא מערתא. א"ר יוסי, דחילנא, דילמא ההיא מערתא אתר דלחיוון איהו, ולא יפגעו לון הכא.
א"ר יהודה לר' חזקיה, הא חמינא דר' יוסי דחיל איהו, אי תימא בגין דאיהו חטאה, דכל מאן דדחיל, חטאה איהו, דכתיב פחדו בציון חטאים, הא לאו איהו חטאה, וכתיב וצדיקים ככפיר יבטח. א"ר יוסי, בגין דנזקא שכיח.
א"ל אי נזקא שכיח, הכי הוא, אבל הכא לא אשתכח נזקא, ולבתר דאנן ניעול למערתא, לא ליעול נזקא, לצערא לן. עאלו למערתא, א"ר יהודה, נפלוג ליליא לתלת משמרות דהוי ליליא, כל חד וחד מנן, ליקום על קיומיה, בהני תלת סטרי ליליא, ולא נדמוך.
פתח ר' יהודה ואמר, משכיל לאיתן האזרחי, האי תושבחתא אברהם אבינו אמרה בשעתא דאשתדל בפולחנא דקב"ה, ועביד חסד עם בני עלמא, דישתמודעון כלא לקב"ה, דקב"ה שליט על ארעא. ואקרי איתן. בגין, דאתקף בתקיפו ביה בקב"ה.
חסדי ה' עולם אשירה, וכי מסטרא דחסידים אתיין לזמרא, אלא הכא אתכליל סטרא דשמאלא בימינא, וע"ד קב"ה נסי לאברהם, ובחין ליה, והא אתמר דיצחק בר תלתין ושבע שנין הוה בההוא זמנא, מאי נסה את אברהם, נסה את יצחק מבעי ליה. אלא נסה את אברהם, דישתכח בדינא, ולאתכללא בדינא, דישתכח שלים כדקא יאות, וע"ד חסדי ה' עולם אשירה.
ד"א חסדי ה' עולם אשירה, אינון חסדים, דקב"ה עביד עם עלמא. לדור ודור אודיע אמונתך בפי, טיבו וקשוט, דעביד עם כלא. לדור ודור אודיע אמונתך, דא מהימנותא דקב"ה דאודע אברהם בעלמא, ואדכר ליה בפומא דכל בריין, ועל דא אודיע אמונתך בפי.
וקב"ה אודע ליה לאברהם רזא דמהימנותא, וכד ידע רזא דמהימנותא, ידע דאיהו עיקרא וקיומא דעלמא, דבגיניה אתברי עלמא, ואתקיים, הה"ד כי אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. דכד ברא קב"ה עלמא, חמא דלא יכיל למיקם, עד דאושיט ימינא עליה ואתקיים, ואי לאו דאושיט ימינא עליה, לא אתקיים, בגין דעלמא דא בדינא אתברי, והא אוקימנא.
ואתמר בראשית, ורזא כללא חדא, תרין גוונין הכא, בראשית, אע"ג דאמרן שירותא מתתא לעילא, ראשית הכי נמי מעילא לתתא, וקאמרינן ב' ראשית, כדקאמרינן בית קדש הקדשים, דהאי אתייהיבת לההוא ראשית, ומלה כלילא איהי כחדא.
ובהאי בי"ת אתברי עלמא דא, ולא אתקיים אלא בימינא, והא אוקמוה בהבראם: באברהם כתיב, ובגין כך, אמרתי עולם חסד יבנה. ובנינא קדמאה דעלמא, ההוא נהורא דיומא קדמאה, הוה ביה לקיימא. ולבתר ביומא תניינא, בשמאלא. ובהנהו אתקן שמים, וכתיב שמים תכין אמונתך בהם.
ד"א שמים תכין אמונתך בהם, שמים באינון חסדים אתקנו, ורזא דאמונה אתקנת בהו, דלית תקונהא אלא מגו שמים.
כרתי ברית לבחירי, דא הוא רזא דמהימנותא. ד"א, דא איהו צדיק דמיניה נפקין ברכאן לכלהו תתאי, וכל חיוון קדישן, כלהו אתברכאן, מן ההוא נגידו דנגיד לתתאי, ובגין כך כתיב, כרתי ברית לבחירי.
נשבעתי לדוד עבדי, דא רזא דמהימנותא, דאיהו קיימא תדיר בצדיק דא, קיומא דעלמא, דלא יתבדרון לעלמין, בר בזמנא דגלותא, דנגידו דברכאן אתמנעו, ורזא דמהימנותא לא אשתלים, וכל חדוון אתמנעו. וכד עייל ליליא, מההוא זמנא, חדוון לא עאלו קמי מלכא.
ואע"ג דחדוון לא אתערו, אבל לבר קיימי ומזמרי שירתא, וכד אתפליג ליליא, ואתערותא סלקא מתתא לעילא, כדין קב"ה אתער כל חילי שמיא לבכיה, ובעט ברקיעא, ואזדעזען עלאי ותתאי.
ולית נייחא קמיה, בר בזמנא דמתערי לתתא באורייתא, כדין, קב"ה, וכל אינון נשמתין דצדיקיא, כלהו צייתין וחדיין לההוא קלא וכדין נייחא, קמיה אשתכח. בגין דמיומא דאתחריב מקדשא לתתא, אומי קב"ה, דלא ייעול בגו ירושלם דלעילא, עד דיעלון ישראל לירושלם דלתתא, דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, והא אוקמוה חברייא.
וכל אינון מזמרי, קיימי לבר, ואמרי שירתא, בתלת פלגי ליליא, וכלהו משבחן בתושבחתן ידיעאן, וכלהו חילי שמיא, כלהו מתערי בליליא, וישראל ביממא, וקדושה לא מקדשי לעילא, עד דמקדשי ישראל לתתא, וכדין כל חילי שמיא מקדשי שמא קדישא כחדא. וע"ד ישראל קדישין, מתקדשין מעלאי ותתאי כחדא, הה"ד קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם.
פתח ר' יוסי ואמר, על מה אדניה הטבעו, האי קרא קב"ה א"ל, בגין דכד ברא עלמא, לא ברא ליה אלא על סמכין, דאינון ז' סמכין דעלמא, כד"א חצבה עמודיה שבעה, ואינון סמכין לא אתיידע על מה קיימין.
בגין דאיהו רזא עמיקא סתימא דכל סתימן, ועלמא לא אתברי, עד דנטל אבנא חדא, ואיהו אבנא דאתקרי אבן שתיה, ונטל לה קב"ה, וזרק לה לגו תהומא, ואתנעיץ מעילא לתתא, ומניה אשתיל עלמא, ואיהי נקודה אמצעיתא דעלמא, ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים, הה"ד או מי ירה אבן פנתה, כד"א אבן בחן פנת יקרת, וכתיב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.
ת"ח, האי אבן, אתכרי מאשא ומרוחא וממיא, ואתגליד מכלהו, ואתעביד אבנא חדא, וקיימא על תהומי, ולזמנין נבעין מניה מיא, ואתמליין תהומי, והאי אבנא קיימא לאת באמצעיתא דעלמא, והאי איהו אבן דקיים ואשתיל יעקב, שתילו וקיומא דעלמא, הה"ד ויקח יעקב אבן וירימה מצבה.
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו', וכי האי אבן שוי ליה יעקב, והא האי אבן אתברי בקדמיתא, כד ברא קב"ה עלמא. אלא דשוי לה קיומא דלעילא ותתא, ועל דא אשר שמתי מצבה כתיב, מאי אשר שמתי. דכתיב יהיה בית אלקים, דשוי מדורא דלעילא הכא.
ת"ח האי אבן אית עלה שבעה עינים, כד"א על אבן אחת שבעה עינים, על מה אתקריאת שתייה. חד דמנה אשתיל עלמא. וחד, שתייה. שת יה, דשוי קב"ה לה, לאתברכא מנה עלמא, בגין דעלמא מנה מתברכא.
ות"ח בשעתא דעאל שמשא, הני כרובים דקיימין בהאי דוכתא, והוו יתבי באת, הוו אקשן גדפייהו לעיל, ופרשי לון, ואשתמע קול נגונא דגדפייהו לעילא, וכדין שראן לנגנא אינון מלאכין, דאמרי שירתא בשירותא דליליא, בגין דיסלק יקריה דקב"ה, מתתא לעילא. ומאי שירתא הוו אמרו, ההוא נגונא דגדפייהו דכרובים, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו', שאו ידכם קדש וגו', וכדין איהו שירתא לאינון מלאכי עלאי לזמרא.
במשמרתא תניינא, הני כרובים אקשי גדפייהו לעילא, ואשתמע קול נגונא דלהון, וכדין שראן לנגנא אינון מלאכין דקיימין במשמרתא תניינא, ומאי שירתא הוו אמרי בהאי שעתא, נגונא דגדפייהו דכרובים, הבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט וגו'. וכדין איהו שירותא לאינון דקיימי בהאי משמרה תניינא לנגנא.
במשמרה תליתאה, הני כרובים אקשו גדפייהו, ואמרי שירתא, ומאי היא. הללויה הללו עבדי ה' וגו', יהי שם ה' מבורך וגו', ממזרח שמש וגו'. כדין אינון מלאכין דקיימי במשמרה תליתאה, כלהו אמרי שירתא.
וכלהו כוכבי ומזלי דברקיעא, פתחי שירתא, כמה דכתיב, ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים. וכתיב הללוהו כל כוכבי אור, דהא אינון ככבי דנהורא, מנגנן על נהורא.
כד אתי צפרא, וכדין נטלי שירתא אבתרייהו דישראל לתתא, וסלקא יקריה דקב"ה, מתתא ומלעילא, ישראל לתתא ביממא, ומלאכי עלאי לעילא, בליליא, וכדין אשתלים שמא קדישא בכל סטרין.
והאי אבן דקאמר, כלהו מלאכי עלאי, וישראל לתתא, כלהו אתקפו בהאי אבן, ואיהי סלקא לעילא, לאתעטרא גו אבהן ביממא. ובליליא, קב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן.
זכאין אינון כל דקיימי בקיומייהו, ומשתדלין באורייתא בליליא, בגין דקב"ה, וכל אינון צדיקייא דבגנתא דעדן, שמעו קלייהו דבני נשא, אינון דמשתדלי באורייתא, כמה דכתיב היושבת בגנים וגו'.
ת"ח, האי אבן, איהו אבן טבא, ודא הוא רזא דכתיב ומלאת בו מלואת אבן ארבעה טורי אבן. ואלין אינון סדרין דאבן טבא, אשלמותא דאבן יקרה, בגין דאית אבן אחרא. דכתיב והסירותי את לב האבן וגו', וכתיב ואת רוחי אתן בקרבכם. והאי איהו אבן בחן פנת יקרת ואוקמוה.
ועל רזא דא כתיב, לוחות האבן, דאינון לוחות אתגזרו מהכא, וע"ד אקרון על שמיה דהאי אבן, והאי הוא רזא דכתיב, משם רועה אבן ישראל כמה דאתמר.
פתח ר' חזקיה ואמר, והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה, אלין אבני יקרין עלאין, דאתקרון אבני המקום, כד"א ויקח מאבני המקום. והא אוקמוה. והאבנים על שמות בני ישראל, כמה דאית י"ב שבטים לתתא, הכי נמי לעילא תריסר שבטין, ואינון תריסר אבנין יקירין, וכתיב ששם עלו שבטים וגו', עדות לישראל דא ישראל, רזא דלעילא, וכלהו להודות לשם ה', וע"ד והאבנים תהיין על שמות בני ישראל.
וכמה דאית י"ב שעי ביממא, הכי אית י"ב שעי בליליא, ביומא לעילא, בליליא לתתא, כלא דא לקבל דא, הני י"ב שעי דבליליא מתפלגי לתלת פלגאן, וכמה ממני תריסין קיימי תחותייהו, דרגין על דרגין, כלהו ממנן בליליא, ונטלי טרפא בקדמיתא.
וכדין כד אתפליג ליליא, קיימין תרין סדרין מסטרא דא, ותרין סדרין מסטרא אחרא, ורוחא עלאה נפק בינייהו, וכדין כל אינון אלנין דבגנתא דעדן, כלהו פתחי שירתא, וקב"ה עאל בגנתא דעדן, הה"ד אז ירננו וגו' כי בא לשפוט את הארץ, כמה דכתיב, ושפט בצדק דלים. בגין דמשפט עאל בינייהו ואתמליא מניה גן עדן.
ורוחא דצפון אתער בעלמא, וחדוה אשתכח ונשיב ההוא רוחא באינון בוסמין, וסלקין ריחין לעילא, ומתעטרין צדיקיא בעטרייהו, ומתהנן מגו זיוא דאספקלריאה דנהרא.
זכאין אינון צדיקיא, דזכאן לההוא נהורא עלאה, וההוא נהורא דאספקלריאה דנהרא, נהיר לכל סטרין, וכל חד וחד מאלין צדיקיא, נטיל לחולקיה כדקא חזי ליה, והוה נטיל כל חד וחד כפום עובדוי דעבד בהאי עלמא, אית מנהון דמתכספי, מההוא נהירו דנטיל חבריה יתיר ונהיר, והא אוקמוה.
חולקיה דליליא, מכד שארי ליליא למיעל. כמה גרדיני נמוסין מתערין, ושטאן בעלמא, ופתחין סתימין, ולבתר כמה זינין לזנייהו, כמה דאוקימנא. וכדין כד אתפליג ליליא, סטרא דצפון נחית מעילא לתתא, ואחיד ביה בליליא, עד תרין חולקין דליליא.
ולבתר סטרא דדרום אתער, עד דאתי צפרא, וכד אתי צפרא, כדין דרום וצפון אחידו ביה, וכדין אתאן ישראל לתתא, סלקין לה בצלותהון ובעותהון לעילא, עד דסלקא ואתגניזת בינייהו, ונטלא ברכאן מרישא דכל רישין.
ואתברכא מההוא טלא דאתמשכא מלעילא, ומההוא טלא פריש לכמה סטרין, וכמה רבוון אתזנו מניה מההוא טלא, ומניה עתידין לאחייא מיתייא, הה"ד הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך, טלא מאינון נהורין עלאין דנהרין לעילא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
37
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויחי מ״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.