Zohar Vayechi 59
Zohar, Vayechi 59:1
יהודה אתה וגו'. ר' שמעון אמר, מלכו ליהודה אתקיים, והיינו דאמרינן, מאי דכתיב, הפעם אודה את ה', בגין דאיהו רביעאה, אודה את ה', בגין דאיהו רגלא רביעאה לכרסיא. יה"ו, דא רשימא דשמא עלאה, ובמה אשתלים, בה"א, והיינו ה"א בתראה דשמא קדישא, שמא קדישא שלים באתווי, וקשר דאחיד לון, על דא יודוך אחיך, דמלכו לך אתחזיא לאתקיימא ודאי. ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן, מאן קדושים, אלין קדושים עליונין, דכלהו אודן לגביה, ושויוה נאמן, בגין כך הוא קדמאה בכולא, הוא מלכא על כלא.
Zohar, Vayechi 59:2
ר"ש פתח ואמר, כל כבודה בת מלך פנימה. כל כבודה, דא כנ"י, כבודה: בגין דאיהו כבוד, דא על דא, דא דכר, ודא נוקבא, ואתקרי כבודה. בת מלך, היינו בת שבע, בת קול דאיהו קול גדול, והאי מלך עלאה הוא. פנימה: בגין דאית מלך דלאו איהו לגו כוותיה, והאי כבודה בת מלך.
Zohar, Vayechi 59:3
ממשבצות זהב לבושה, בגין דאתלבשת ואתאחדת בגבורתא עלאה, והאי, אוף נמי מלך אקרי, ובגינה קיימא ארעא, אימתי, בשעתא דאתאחדת במשפט, כד"א מלך במשפט יעמיד ארץ. ודא קרינן מלכו דשמיא, ויהודה אתאחיד בה, וירית מלכותא דבארעא.
Zohar, Vayechi 59:4
ר' יהודה ור' יצחק הוו קאזלי בארחא. אמר ר' יצחק, נפתח במלי דאורייתא וניזיל. פתח ר' יצחק ואמר, ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע וגו'. האי קרא אוקמוה חברייא. אבל ויגרש, כב"נ דגריש לאנתתיה, את האדם דייקא.
Zohar, Vayechi 59:5
ת"ח, רזא דמלה, אדם במה דחטא אתפס, וגרים מותא ליה ולכל עלמא, וגרים לההוא אילנא דחטא ביה, תירוכין, לאתרכא ביה, ולאתתרכא בבנוי לעלמין. הה"ד ויגרש את האדם, את דייקא, כמה דכתיב ואראה את ה', אוף הכי את האדם.
Zohar, Vayechi 59:6
וישכן מקדם לג"ע וגו', האי לתתא. וכמה דכרובים לעילא, אית כרובים לתתא, והאי אילנא אשרי עלייהו. ואת להט החרב המתהפכת, אינון טפסי דשלהובי דאשא, מההוא חרבא דמתלהטא. המתהפכת, דא האי חרבא, דינקא בתרין סטרין, ואתהפכא מסטרא דא לסטרא אחרא. ד"א המתהפכת, דא להט אינון טפסי דשלהובא דקאמרן, דמתהפכן, לזמנין גוברין ולזמנין נשין ומתהפכן מדוכתייהו לכלא, וכל דא, לשמור את דרך עץ החיים. מאן דרך. כד"א הנותן בים דרך.
Zohar, Vayechi 59:7
אמר ר' יהודה שפיר, והכי הוא ודאי, דגרים אדם לההוא אילנא דחטא ביה לאתרכא, ואפילו שאר בני עלמא נמי, כד"א ובפשעיכם שלחה אמכם, אבל שפיר קאמרת, דהא מדוכתיה משמע, דכתיב ויגרש את האדם, בגין דדא שלימו דאדם הוא.
Zohar, Vayechi 59:8
ומההוא יומא אתפגים סיהרא, עד דאתא נח ועאל בתיבותא. אתו חייביא ואתפגים. עד דאתא אברהם, וקיימא בשלימו דיעקב ובנוי. ואתא יהודה ואחיד ביה, ואתקף במלכותא, ואחסין ליה אחסנת עלמין, הוא וכל בנוי בתרוי, הה"ד יהודה אתה יודוך אחיך. ודאי בשעתא דקיימו ישראל על ימא, דכלהו אודו ליה, ונחתו אבתריה בימא.
Zohar, Vayechi 59:9
ידך בערף אויביך, כד"א יהודה יעלה. ישתחוו לך בני אביך, כללא דכל אינון שאר שבטין, בגין דא בני אביך, ולא בני אמך, בני אביך, הא כלהו שאר שבטין, דאף על גב דאתפליג לתרין מלכוון, כד הוו סלקין לירושלם, הוו סגידין וכרען למלכא דבירושלם, בגין דמלכותא דירושלם, ממלכותא קדישא מניה הוה.
Zohar, Vayechi 59:10
ישתחוו לך, ולא כתיב וישתחוו, דאי כתיב וישתחוו, לאוספא לשאר עמין, וישתחוו לא כתיב, אלא בזמנא דייתי מלכא משיחא, דכתיב שרים וישתחוו, השתא דאמר ישתחוו, לאחזאה דישראל כלהו בלחודייהו, כלהו יפלחון לרישא דגולה, לראש דבבל, ולא שאר עמין.
Zohar, Vayechi 59:11
גור אריה יהודה, בקדמיתא גור, ולבתר אריה, ורזא דמלה בקדמיתא נער, ולבתר איש, יי' איש מלחמה. מטרף בני עלית, מאי מטרף. לאכללא מלאך המות, דאיהו קיימא על טרף, לשיצאה בני עלמא, ולא משזיב, כד"א וטרף ואין מציל. ומההוא טרף אסתלקת שכינתא.
Zohar, Vayechi 59:12
כרע: בגלותא דבבל. רבץ: בגלותא דאדום. כאריה: דאיהו תקיפא. וכלביא: דאיהו תקיפא יתיר, כך ישראל תקיפין אינון דבני עלמא עעכו"ם, מפתין ודחקין לון, ואינון קיימי בדתיהון ובנימוסיהון כאריה וכלביא.
Zohar, Vayechi 59:13
כך שכינתא, דאע"ג דכתיב, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, היא תקיפא כאריה וכלביא בהאי נפילה. מה אריה ולביא לא נפלין, אלא בגין למטרף טרפא, ולשלטאה, דהא מרחיק ארח טרפיה, ומשעתא דארח נפל, ולא קם עד דדליג על טרפיה ואכיל לה, כך שכינתא לא נפלה אלא כאריה וכלביא, בגין לנקמא מעמין עעכו"ם, ולדלגא עלייהו, כמא דאת אמר צועה ברוב כחו.
Zohar, Vayechi 59:14
מי יקימנו, הוא לא יקום לנקמא מנייהו נוקמא זעירא, אלא מי יקימנו. מי כד"א, מי ירפא לך, והוא איהו עלמא עלאה, דביה שלטנותא לאתקפא לכלא. וכתיב, מבטן מי יצא הקרח ואוקמוה.
Zohar, Vayechi 59:15
לא יסור שבט מיהודה וגו', אוקמוה חבריא, אבל עד כי יבא שיל"ה בה"א, בגין דשאר בו', לאחזאה הכא רזא דשמא קדישא י"ה, באתר אחרא שילו בלא ה', באתר אחרא שלה בלא י', והכא שיל"ה ביו"ד ה"א, רזא דשמא קדישא עלאה, דשכינתא תקום בשמא די"ה ואיהו רזא מ"י, כדקאמרינן.