בג"כ, בעי ליה לב"נ לאתפרשא מנייהו, ולמסטי אורחיה מנייהו, על דא אתפרשנא וסטינא ארחאי. מכאן ולהלאה דאשכחנא לכו, אימא הני קראי קמיכון. פתח ואמר, ויקרא אל משה, הכא אל"ף זעירא אמאי, בגין דהאי קריאה לא הוה בשלימו. מאי טעמא דהא לא הוה אלא במשכנא, ובארעא אחרא, בגין דשלימו לא אשתכח אלא בארעא קדישא.
תו, הכא שכינתא, התם שלימו דדכר ונוקבא: אדם שת אנוש. אדם: שלימו דכר ונוקבא, הכא, נוקבא. תו סיפא דקרא, וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר, בגין כך אל"ף זעירא.
תו אל"ף זעירא, מתל למלכא, דהוה יתיב בכרסיה, וכתרא דמלכותא עליה, אקרי מלך עלאה, כד נחית ואזל לבי עבדיה, מלך זוטא אקרי, כך קב"ה, כל זמנא דאיהו לעילא על כלא, מלך עלאה אקרי, כיון דנחית מדוריה לתתא, מלך איהו, אבל לאו עלאה כקדמיתא, בגין כך אל"ף זעירא.
ויקרא: הכי תנינן, זמין ליה להיכליה. מאהל מועד. מאן אהל מועד. אהל דביה תליין מועד וחגא ושבתא לממני, כד"א והיו לאותות ולמועדים, ביה שריא חושבנא לממני. ומאן איהו, סיהרא, כמא דאת אמר אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח.
לאמר, מאי לאמר. בגין לגלאה, מה דהוה סתים לגו. ובכל אתר לאמר, כד"א וידבר ה' אל משה לאמר, דאתייהיב רשו לגלאה. אבל כלא חד הוא, ושפיר הוא, בגין דהא אתמני לסיהרא ההיא מלה, מאתר דמשה קיימא.
וידבר ה', לעילא. אל משה, באמצעיתא. לאמר, בתרייתא, אתר, דאית רשו לגלאה. תו, ויקרא אל משה מה כתיב לעילא, ויביאו את המשכן אל משה וגו'. אמאי אל משה. הכי אמרו, בגין דמשה חמא ליה בטורא, וקב"ה אחמי ליה בחיזו דעינא, כד"א כאשר הראה אותך בהר, וכתיב כמראה אשר הראה ה' את משה וגו'. וכתיב וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר, השתא אייתיאו ליה, בגין דיחמי, אי איהו כההוא משכנא דחמא.
אבל אמאי ויביאו את המשכן אל משה. אלא, למלכא דבעא למבני פלטרין למטרוניתא, פקיד לאומנין היכלא דא בדוך פלן, והיכלא דא בדוך פלן, הכא אתר לערסא, והכא אתר לנייחא. כיון דעבידו לון אומנין, אחמיו למלכא. כך ויביאו את המשכן אל משה, מארי דביתא, איש האלקים, כיון דאשתכלל היכלא, מטרוניתא זמינת למלכא להיכלא, זמינת לבעלה עמה, בגין כך ויקרא אל משה.
ובגין דמשה מארי דביתא איהו, מה כתיב, ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה, משה דאיהו מארי דביתא, עביד הכי, מה דלית רשו לבר נש אחרא למעבד הכי.
וידבר ה' אליו, דרגא אחרא עלאה, וכדין בשעתא דאזדמן משה למיעל, כדין פתח ואמר, אדם כי יקריב מכם. מאי אדם הכא. אלא כד אתחברו שמשא וסיהרא כחדא, פתח ואמר אדם. כדכתיב, שמש ירח עמד זבולה, עמד, ולא עמדו.
כי יקריב מכם, הכא אתרמיז, מאן דיעביד פולחנא דקרבנא שלים, דישתכח דכר ונוקבא. משמע דכתיב מכם, דישתכח בחיזו דלכון. קרבן לה' דאקריב כלא, לאתאחדא כחדא, לעילא ותתא.
מן הבהמה, לאחזאה אדם ובהמה, כלא כחדא. מן הבקר ומן הצאן, אלין רתיכין, דאינון דכיין, דכיון דאמר מן הבהמה, יכול מכלא, בין דכיין, בין מסאבן, הדר ואמר מן הבקר ומן הצאן.
תקריבו את קרבנכם. קרבני מבעי ליה, מאי קרבנכם. אלא בקדמיתא קרבן לה', והשתא קרבנכם. קרבן לה' אדם. קרבנכם מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן: לאחזאה יחודא מתתא לעילא, ומעילא לתתא. מתתא לעילא, היינו קרבן לה'. מעילא לתתא, היינו קרבנכם.
למלכא, דאיהו יתיב בטורסקא עלאה, לעילא לעילא, וכרסיא אתתקן על ההוא טורסקא, ומלכא עלאה על כלא. בר נש דקריב דורונא למלכא, בעא לסלקא מדרגא לדרגא, עד דסליק מתתא לעילא לאתר דמלכא יתיב, עלאה על כלא, וכדין ידעין דהא סלקין דורונא למלכא, וההוא דורונא דמלכא איהו. נחית דורונא מעילא לתתא, הא ידעין דההוא דורונא דמלכא נחית מעילא, לרחימא דמלכא, דאיהו לתתא.
כך בקדמיתא, אדם סליק בדרגוי מתתא לעילא, וכדין קרבן לה'. מן הבהמה מן הבקר, נחית בדרגוי מעילא לתתא, וכדין קרבנכם. בגיני כך כתיב, אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, היינו אדם וקרבן לה'. אכלו רעים, היינו מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן, וכדין תקריבו את קרבנכם.
אתו ר' יצחק ורבי יהודה, ונשקוה על רישיה, אמרו, בריך רחמנא דזכינא למשמע דא, ובריך רחמנא, דלא אתאבידו מלין אלין בההוא סבא. קמו ואזלו, עד דהוו אזלי, חמו חד גפן נטיע בחד גנא.
פתח ההוא ינוקא ואמר, אסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו האי קרא רזא עלאה הוא. אסרי, אסר מבעי ליה. עירה, עיר מבעי ליה. אלא רזא הוא, לדרדקי דאינון בבי רב, לאסתמרא מההוא גירא דעיר, ושמא קדישא אתכליל תמן י"ה.
וכמה דהכא אתרמיז שמא קדישא, הכי נמי ולשרקה, שורק מבעי ליה. בני בן מבעי ליה. שורק, כדכתיב ואנכי נטעתיך שורק. בן, כד"א בן אתונות. אמאי שורקה, ואמאי בני.
אלא, כמה דאית שמא קדישא לאכפיא לעיר, הכי נמי, אית שמא קדישא, לאכפיא חילא אחרא, דאיהי חמרא, דאלמלא דשמא קדישא אתרמיז הכא, הוו מטרטשי עלמא, י"ה בחילא דא, וי"ה בחילא דא, לאסתמרא עלמא מנייהו, ולאסתמרא בר נש, דלא ישלטון ביה בעלמא.
אסרי לגפן, מאי גפן. דא כנסת ישראל, אמאי אתקריאת גפן. אלא מה גפן, לא מקבלא עלה נטיעא אחרא, הכי נמי כנסת ישראל, לא מקבלא עלה אלא לקב"ה, ובגין כנסת ישראל, אתכפיין קמה כל חילין אחרנין, ולא יכלין לאבאשא, ולשלטאה בעלמא, וע"ד אטיל קרא שמא קדישא בינייהו, בהאי גיסא ובהאי גיסא. בני אתונו, דאתעקר בגין ההוא שורק, כמה דאת אמר, ואנכי נטעתיך שורק וגו'.
כבס ביין לבושו וגו', כבס, כובס מבעי ליה. אלא כבס, מיומא דאתברי עלמא, ומאן איהו דא מלכא משיחא. ביין: סטר שמאלא. ובדם ענבים: סטר שמאלא. לתתא. וזמין מלכא משיחא לשלטאה לעילא על כל חילין אחרנין דעמין עעכו"ם, ולתברא תוקפיהון מעילא ומתתא.
ד"א כבס ביין לבושו, כגוונא דהאי חמרא, אחזי חידו, וכוליה דינא, הכי נמי מלכא משיחא, יחזי חדו לישראל, וכוליה דינא לעמין עעכו"ם. כתיב ורוח אלקים מרחפת על פני המים, דא רוחא דמלכא משיחא, ומן יומא דאתברי עלמא, אסחי לבושיה בחמרא עלאה.
חמי מה כתיב בתריה, חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב, דא חמרא עלאה, דאורייתא דמרוי, מניה שתי. ולבן שנים מחלב, דהא אורייתא יין וחלב, תורה שבכתב, ותורה שבעל פה.
כתיב ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן, ודאי מאתר דאתקרי שמן. ת"ח, שירתא דחמרא חדוה, הוא אתר דכל חידו מניה נפקא. וסופיה דינא, מ"ט. בגין דסופא דיליה, אתר כנישו דכלא, דינא הוא, וביה אתדן עלמא, ועל דא שירותא חדוה, וסופא דינא, בגיני כך, להצהיל פנים משמן. מאתר דכל חדוה מניה נפקא.
ולחם לבב אנוש יסעד, מאן לחם. אלא לחם עלמא סעיד, ואי תימא, דביה תלייא סעידו דעלמא בלחודוי, לאו הכי, דהא ליליא בלא יומא, לא אשתכח, ולא בעי לאפרשא לון. ומאן דאפריש לון, יתפרש מחיין, והיינו דכתיב, למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. בגין דלא בעי לאתפרשא.
ואי תימא, דוד היך קאמר ולחם לבב אנוש יסעד, הואיל ולא תלייא ביה בלחודוי סעידו דעלמא. אלא דייקא דמלה, ולחם, וא"ו איתוסף, כמו וה', ועל דא, כלא אשתכח כחדא.
ת"ח, מאן דמברך על מזונא, לא יברך על פתורא ריקניא, ובעי נהמא לאשתכחא על פתורא, וכסא דחמרא בימינא, מאי טעמא, בגין לקשרא שמאלא בימינא, ונהמא דיתברך מנייהו, ולאתקשרא בהו, ולמהוי כלא חד קשורא, לברכא שמא קדישא כדקא יאות. דהא לחם אתקשר ביין, ויין בימינא, וכדין ברכאן שריין בעלמא, ופתורא אשתלים כדקא יאות.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
26
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויחי ס״ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
