Zohar Vayechi 64
Zohar, Vayechi 64:1
זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו וגו'. ר' אבא פתח, חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. וכי דא הוד והדר, למיזן זיינא, ולאזדרזא בהאי. מאן דאשתדל באורייתא, ואגח קרבא באורייתא, וזריז גרמיה בה, דא הוא שבחא, דא הוא הוד והדר, ואת אמרת חגור חרבך.
Zohar, Vayechi 64:2
אלא, ודאי עקרא דמלה, את קיימא קדישא, יהב קב"ה, ורשים ליה בבני נשא. בגין דינטרון ליה, ולא יפגמון ליה בפגימו להאי רשימא דמלכא, ומאן דפגים ליה, הא קאים לקבליה חרב נקמת נקם ברית, לנקמא נוקמא דברית קדישא, דאתרשים ביה, והוא פגים ליה.
Zohar, Vayechi 64:3
ומאן דבעי לנטרא האי אתר, יזדרז ויתקן גרמיה, וישוי לקבליה, בשעתא דיצרא בישא יתקף עלוי, להאי חרב דקיימא על ירך, לאתפרעא ממאן דפגים האי אתר, וכדין חגור חרבך על ירך גבור, גבור איהו, גבור אתקרי. ועל דא הודך והדרך.
Zohar, Vayechi 64:4
ד"א חגור חרבך על ירך גבור. מאן דנפיק בארחא, יתקן גרמיה בצלותא דמאריה, ויזדרז בהאי צדק, חרב עלאה, בצלותא ובעותין עד לא יפוק לארחא, כדכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו.
Zohar, Vayechi 64:5
תא חזי, זבולון נפיק תדירא לשבילין, וארחין, ואגח קרבין, ואזדרז בהאי חרב עלאה, בצלותא ובעותין, עד לא נפיק בארחא, וכדין נצח עמין, ואתתקף עלייהו. ואי תימא יהודה, הא אתתקן בהאי, לאגחא קרבין, ותקונין, בהאי חרב, אמאי זבולון. אלא, תא חזי, הני תריסר שבטין, כלהו תקונא דמטרוניתא הוו.
Zohar, Vayechi 64:6
תרין תקונין דנוקבי אמר שלמה בשיר השירים, חד לרעיא עלאה יובלא, וחד לכלה, שנת השמיטה. חד תקונא לעילא, וחד תקונא לתתא. עובדא דבראשית, הכי הוא נמי, בהני תרי אתרי, חד עובדא לעילא, וחד עובדא לתתא, וע"ד פתיחא דאורייתא בב', עובדא דלתתא, כגוונא דלעילא, דא עבד עלמא עלאה, ודא עבד עלמא תתאה. כגוונא דא, תרין תקונין דנוקבי קאמר שלמה, חד לעילא, וחד לתתא, חד לעילא, בתקונא עלאה דשמא קדישא, חד לתתא, בתקונא תתאה כגוונא דלעילא.
Zohar, Vayechi 64:7
תא חזי, זכאה חולקיה דיעקב קדישא, דזכה להאי. והא אתמר מיומא דאתברי עלמא, לא אשתכח ערסא שלימתא כערסיה דיעקב. ובשעתא דבעא לאסתלקא מעלמא, כדין הוה שלים, בכל סטרוי, אברהם מימיניה, יצחק משמאליה, הוא באמצעיתא, שכינתא קמיה, כיון דחמא יעקב האי, קרא לבנוי, ואמר לון האספו, בגין דישתכח תקונא דלעילא ותתא.
Zohar, Vayechi 64:8
ת"ח רזא דמלה, תרין תקונין אשתכחו תמן, חד עלאה, וחד תתאה, למהוי כלא שלים כדקא יאות. תקונא עלאה, תקונא סתים וגליא, דהא תקונא דיובלא איהו, ההוא דאמר שלמה בשיר השירים כדקאמרן, רישא סתים הוה דלא אתגלייא הכא, ולא יאות לאתגלייא. דרועין וגופא אתגליין, והא ידיעין. שוקין סתימו ולא אתגליין. מ"ט, בגין דנבואה לא שריא אלא בארעא קדישא. ותקונא דא סתים וגלייא.
Zohar, Vayechi 64:9
תקונא אחרא תתאה, תקונא דכלה דקאמר שלמה בשיר השירים, האי תקונא דאתגלייא יתיר, ותקונא דא בתריסר שבטין דאינון תחותה, ותקונא דגופא דילה.
Ficha editorial de este texto