תא חזי, תלת נשמתין אינון, ואינון סלקין בדרגין עלאין ידיען, ועל דאינון תלתא ארבע אינון. חד נשמתא עלאה דלא אתפס, ולא אתער ביה גזברא דקרטיטאה עלאה, כל שכן תתאה. והאי נשמתא לכל נשמתין, והוא סתים, ולא אתגליא לעלמין, ולא אתיידע, וכלהו ביה תליין.
והאי אתעטף בעטופא דזהרא דכרמלא, בגו זהירותא ונטיף טפין טפין מרגלאן. ואתקשרו כלהו כחד, כקשרין דשייפי דגופא חד. והוא אעיל בגווייהו, ואחזי בהו עבידתיה. הוא ואינון חד הוא, ולית בהו פרישו. האי נשמתא עלאה טמירו דכלא.
נשמתא אחרא, נוקבא דמטמרא בגו חילהא, והיא נשמתא להו, ומנייהו אחידא גופא, לאחזאה בהו עבידתא לכל עלמא, כגופא דאיהו מאנא לנשמתא, למעבד ביה עבידתא, ואלין כגוונא דאינון קשירין טמירין דלעילא.
נשמתא אחרא, היא, נשמתהון דצדיקייא לתתא. נשמתהון דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עלאין, מנשמתא דנוקבא, ומנשמתא דדכורא. ובגין כך, נשמתין דצדיקייא עלאין, על כל אינון חילין ומשריין דלעילא.
ואי תימא, הא עלאין אינון מתרין סטרין, אמאי נחתין להאי עלמא, ואמאי אסתלקו מניה. למלכא דאתייליד ליה בר, שדר ליה לחד כפר, למרבה ליה, ולגדלא ליה, עד דיתרבי, ויולפון ליה ארחי דהיכלא דמלכא. שמע מלכא, דהא בריה רב ואתרבי. מה עבד ברחימו דבריה, משדר לה למטרוניתא אמיה בגיניה, ואעיל להיכליה, וחדי עמיה כל יומא.
כך קב"ה, אוליד בר במטרוניתא, ומאי איהו נשמתא עלאה קדישא, שדר ליה לכפר, להאי עלמא, דיתרבי ביה, ויולפון ליה אורחי דהיכלא דמלכא, כיון דידע מלכא דהא בריה אתרבי בהאי כפר, ועידן הוא למייתי ליה להיכליה. מה עבד ברחימו דבריה, משדר למטרוניתא בגיניה ואעיל ליה להיכליה. נשמתא לא סלקא מהאי עלמא, עד דאתת מטרוניתא בגינה, ואעילת לה בהיכלא דמלכא, ויתיבת תמן לעלמין.
ועם כל דא, אורחא דעלמא, דאינון בני כפר, בכאן על פרישו דבריה דמלכא מנייהו. חד פקח הוה תמן, אמר לון על מה אתון בכאן, וכי לאו בריה דמלכא איהו, ולא אתחזי למידר יתיר בינייכו, אלא בהיכלא דאבוי. כך משה, דהוה פקח, חמא בני כפר דהוה בכאן. על דא אמר, בנים אתם ליי' אלהיכם לא תתגודדו.
ת"ח, אילו הוו ידעין כלהו צדיקייא האי, הוו חדאן ההוא יומא דמטי לון לאסתלקא מהאי עלמא, וכי לאו יקרא עלאה הוא, דמטרוניתא אתת בגינייהו, ולאובלא לון להיכלא למלכא, למחדי בהו מלכא כל יומא, דהא קב"ה לא אשתעשע אלא בנשמתהון דצדיקיא.
ת"ח, אתערותא דרחימו דכנ"י, לגבי קב"ה, נשמתהון דצדיקיא לתתא, מתערין לה, בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא, מסטרא דדכורא, ואתערותא דא מטי לנוקבא מסטרא דדכורא, ואתער רחימותא. אשתכח, דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא, וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא, לגבי דכורא.
כהאי גוונא, תיאובתא דנוקבא, למשדי מיין תתאין לקבל מיין עלאין, לאו איהו, אלא בנשמתהון דצדיקיא. זכאין אינון צדיקיא בהאי עלמא, ובעלמא דאתי, דעלייהו קיימין עלאין ותתאין. ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב סתם.
ורזא דכלא, צדיק, איהו יסודא דלעילא, ואיהו יסודא לתתא, וכנסת ישראל אתכלילת מצדיק, מלעילא ומתתא, צדיק מהאי סטרא, וצדיק מהאי סטרא, ירתין לה, הה"ד צדיקים ירשו ארץ. ירשו ארץ ודאי. ת"ח, צדיק אחסין לה להאי ארץ, ואריק עלה ברכאן בכל יומא, ויהיב לה תפנוקין ועדונין, בנגידו עלאה דנגיד עלה, והא אוקימנא מלה.
ורזא דכתיב מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. ועם כל דא, מלה אחרא, כמה דכתיב, ראוה בנות ויאשרוה, ועל דא אמרה לאה, באשרי כי אשרוני בנות וכלא שפיר. ותא חזי מעלמא דאתי, אתמשיך ונגיד להאי צדיק, למיהב תפנוקין ועדונין להאי ארץ, דאיהו לחם עוני, ואתעביד לחם פנג, הדא הוא דכתיב, מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך ודאי, והא אוקימנא.
ת"ח, מאשר שמנה לחמו. דא הוא אתר דכלא מאשרין ליה, ומאי איהו. עלמא דאתי, דעלאי ותתאי מאשרין ליה, ומכספין ליה. שמנה לחמו, מאן. עד כאן לא פריש מאן הוא אתר. אלא, אית לחם, ואית לחם, כמה דאית אילנא, ואית אילנא, אית אילנא דחיי, ואית אילנא דתלייא ביה מותא. אית לחם דאקרי לחם עוני, ואית לחם דאקרי לחם פנג. ומאן איהו. דא ו', ודא הוא לחמ"ו: לח"ם ו', ועל דא כתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, מן השמים ודאי.
ועל דא, מאשר שמנה לחמו, לחם ו', דהא מיניה אתזן האי אילנא, והוא מעטרא ליה, כדכתיב בעטרה שעטרה לו אמו. וכד איהו נקיט, ודאי הוא יתן מעדני מלך. ומאן מלך. דא כנסת ישראל, דהא מניה אתזנת, והוא יהיב לה על ידא דצדיק, דרגא קדישא את קיימא. ומהכא לשאר דרגין דלתתא, וכלהו כגוונא דלעילא.
בספרא דרב המנונא סבא, אמר הכי, מאשר שמנה לחמו, דא לחם שבת, דאיהו פנג, על חד תרין, כדכתיב לקטו לחם משנה. מאי לחם משנה. אלא, תרי לחם: לחם מן השמים, ולחם מן הארץ, דא הוא לחם פנג, ודא הוא לחם דמסכנא, ובשבת אתכליל לחם תתאה, בלחם עלאה, ואתברך האי, בגיני האי, ואיהו לחם משנה.
ותו הוה אמר, לחם משנה דשבת, נקיט משבת עלאה, דאיהו נגיד ואנהיר לכלא, ואתחבר לחם בלחם, ואיהו משנה. ובכל אתר, רזא דלחם, נוקבא היא, בגין כך שמנה כתיב ולא שמן. וכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל, דא אנתתיה.
ואי תימא והלחם אזל מכלינו, ולא כתיב אזלת. שאר מזונא לחם קרינן ליה, ואשתמודען מלין, מאן הוא שאר מזונא, ומאן הוא לחם ממש. לחם דלעילא, בכל אתר דכר, לחם תתאה, בכל אתר נוקבא. ואנן אשכחינא דזמנין כתיב דכר, ולזמנין נוקבא, וכלא חד מלה, האי כהאי, ושפיר כלא.
תא חזי, אשר, רשים לעילא, ורשים לתתא, בתקוני כלה, וכלהו תריסר שבטין ימא קאים עלייהו, ואתתקן בהו, הה"ד והים עליהם מלמעלה. ורזא דמלה, אתתקן לעילא, ואתתקן לתתא בארעא. אתתקן לעילא בתקונין ידיען, כגוונא דעלמא עלאה. ואתתקן לתתא בהני תריסר שבטין כגוונא דלעילא וע"ד שכינתא לעילא ושכינתא לתתא בגינייהו דישראל, ובתריסר שבטין אתכלילת ואתתקנת. אשר בתקונהא קיימא, כשאר שבטין.
ואי לאו דגלי משה, לא אתיידע, דכתיב וטובל בשמן רגלו. לאחזאה אן הוא קשרא דיליה באתריה, דאיהו נגיד ההוא משח רבות מלעילא, בגיני כך כתיב, ברוך מבנים אשר וגו'.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
19
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויחי ע״ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
